חרדון הצווארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחרדון הצווארון
חרדון הצווארון בזמן פרישת עטרת צווארו
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
תת־מערכה: בעלי חוליות
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
משפחה: חרדוניים
סוג: חרדון הצווארון
מין: חרדון הצווארון
שם מדעי
Chlamydosaurus kingii
גריי, 1825
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חַרְדּוֹן הצַוָּארוֹן[2] (שם מדעי: Chlamydosaurus kingii), הוא מין של לטאה. הוא קרוי כך בגלל עטרת הצוואר המרשימה אשר מצויה על צווארו. העטרת נתמכת על ידי סחוס מעמוד השידרה, וכשהחרדון חש בסכנה, הוא פותח את פיו וכך חושף את פנים הפה שצבעו ורוד וצהוב בוהק אשר אמור להרתיע את האויב. בנוסף לכך, הוא פורש את עטרת צווארו שצבעו בגווני כתום-אדום כמין להבה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרדון הצווארון יכול להגיע לאורך של מטר אחד. החרדון צועד על ארבע רגליו, אך בעת סכנה הוא פותח בריצה, בתחילה על ארבע רגליו ולאחר מכן על שתי רגליו האחוריות בלבד. בעקבות התנהגות זו יצרו באוסטרליה דגם של אופניים ("אופני הלטאה"). הזכרים גדולים באופן משמעותי מהנקבות. עטרת הצוואר של חרדון הצווארון, משמשת על מנת להפחיד את הטורפים - כמו גם השריקות והתנועות המהירות שלו. אם אלה לא ירתיעו את הטורף, יימלט החרדון אל העץ הקרוב ויטפס עליו בזריזות, ושם יסתתר עד חלוף הסכנה.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר תפוצתו של חרדון הצווארון הוא ביבשת אוסטרליה. הוא שכיח בדרום גינאה החדשה, בקימברלי שבאוסטרליה המערבית ועד למזרח אוסטרליה.

הוא מצוי ביערות טרופיים חמים, ובמקומות בהם יש סבך, שיחים ועצים נמוכים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת החיזור של חרדון הצווארון מתחילה לאחר סיום תקופת היובש, בסביבות ספטמבר-אוקטובר. הזכרים הבוגרים נלחמים ביניהם על מנת להשיג בת זוג. הם פורשים את עטרת הצוואר ונושכים זה את זה.

נקבת החרדון מטילה 8–23 ביצים, אותן היא מניחה בעומק של 5–20 ס"מ מתחת לקרקע. הבשלת הביצים נמשכת כמה שבועות. זוויגו של הצאצא נקבע על פי טמפרטורת הסביבה. בטמפרטורות קיצוניות תצאנה נקבות ובטמפרטורות של 29–35 מעלות צלזיוס, מספר הזכרים והנקבות יהיה דומה.

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרדון הצווארון ניזון בעיקר מנמלים, טרמיטים, עכבישים ולטאות קטנות אחרות. הוא פחות פעיל בשיחור מזון בתקופת היובש (אפריל-אוגוסט).

פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]