חרדון מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחרדון מצוי
Hardon.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
משפחה: חרדוניים
סוג: Stellagama
מין: חרדון מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Stellagama
‏(ליניאוס)

חרדון מצוי (שם מדעי: Stellagama stellio[1]) הוא מין של לטאת חרדון יחיד בסוגו. החרדון המצוי נמנה עם משפחת החרדוניים. הוא נפוץ במזרח התיכון וביוון. זהו השכיח ביותר מבין החרדוניים בארץ ישראל.

אורכו לרוב עד 30 ס"מ. הראש רחב, שטוח ומשולש. הגוף מוצק, מגושם ומחוספס, בשל הקשקשים הגדולים והקוצניים שעל גופו - ובמיוחד על הזנב.

צבעי גופו של החרדון המצוי מגוונים ומשתנים בהתאם לגורמים שונים: אזור מחיה, גיל, זוויג, טמפרטורת סביבה וכו'. כך למשל בשעות הבוקר הקרירות צבע הגוף כהה יחסית על מנת לקלוט את חום השמש ביעילות, ובמשך היום הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות.

כמיני חרדונים רבים, החרדון המצוי משתמש בתנועות קידה לתקשורת תוך-מינית: להכרזה על טריטוריה ולחיזור אחר נקבות.

מזונו של החרדון הוא בעיקר חרקים ופרוקי רגליים שונים, ולעתים גם חלזונות ומזון צמחי כפרחים או עלים.

תפוצה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החרדון מצוי נפוץ ברוב חלקי הארץ, ואף ביישובי אדם. הוא מועיל לאדם בטרפו מזיקים שונים במקומות ישוב ושטחי חקלאות.

אוכלוסיית החרדונים המצויים בישראל מתחלקת לשני תתי-מינים, צפוני (בצפון הארץ ומרכזה) ודרומי, השונים מעט אחד מהשני בגודלם ובמשקלם, בצבעם ובאורך אצבעות רגליהם האחוריות. בני תת-המין הדרומי גדולים יותר, צבע גופם בהיר יותר ועליו כתמים כתומים-אדומים בולטים יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכל סמוני-בלנק ועמיר וינשטיין, אדון חרדון, מתוך "טבע הדברים" - גיליון 212

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Elephant.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.