חרוז לבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חרוז לבן הוא סגנון שירה שהתפתח במאה ה-16 ובו כל שורה מורכבת מתשע עד שתים עשרה הברות המאורגנות לרוב במשקל יאמבי, משקל שבו מופיעות לסירוגין הברות לא מוטעמת והברות מוטעמות, וכוללת בסך הכל חמש הדגשות. המיוחד בחרוז לבן הוא שאין חריזה בין השורות השונות, כך שתשומת הלב מועברת למקצב.

כריסטופר מרלו החדיר לעולם התיאטרון האנגלי את השימוש בחרוזים לבנים, שאיפשר דיבור דרמטי הקרוב למציאות הרבה יותר מהשירה המחורזת של המחזאים שקדמו לו.

לפסגות השימוש בסגנון זה בספרות האנגלית הגיעו שייקספיר במחזותיו וג'ון מילטון ב"אפסוס".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.