חרושצ'ובקה

חרושצ'ובקה (ברוסית: Хрущёвка) הוא סוג של בנייני מגורים בני 5 קומות. בניית בניינים מסוג זה החלה בתקופת שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב ולכן הם נקראו בלשון העם על שמו. כינוי זה התחרז עם מילה רוסית "טרושצ'ובי" שפרושה שכונת מצוקה.

תקופת בניית של "חרושצ'ובקה" הייתה בשנים 1959–1985. בסך הכול נבנו כ-290 מיליון מ"ר שמהווים כ-10% מסך שטחי מגורים של ברית המועצות. כתוצאה מבנייה מסיבית זו אזרחים רבים עברו מהכפר לעיר ואלפי משפחות שיפרו את תנאי מגוריהן. בניינים דומים נבנו גם בשאר הגוש המזרחי - בצ'כיה הם מכונים "פנלאק" (panelák), בהונגריה "פנלהאז", ובגרמניה "פלטנבאו".

אפיון הבניינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבניינים היו בעיקר דירות בנות עד שלושה חדרים עם גובה תקרה של 2.48 מ' עד 2.80 מ'. בבניינים לא הייתה מעלית והם התאפיינו בבידוד אקוסטי ירוד. חלק מהבניינים היו מיועדים להריסה כעבור 25 שנים, אך בחלקו קיימים גם כיום (בשנת 2013). בניינים אחרים תוכננו ל-50 שנים ובהתאם למחקרים^[^{דרוש מקור]} הם מתאימים לניצול במשך 150 שנים תוך ביצוע שיפוצים תקופתיים. במוסקבה ובסנקט פטרבורג קיימת תוכנית מסודרת להריסת בניינים מסוג זה. בהתאם לתכנון המקורי במוסקבה הריסת הבניינים הייתה צריכה להסתיים בשנת 2010 וסיום נדחה עתה לשנת 2017.

הרעיון לעבור לבנייה מתועשת של בנייני מגורים נולד לאחר מלחמת העולם השנייה. הבניינים הראשונים לפי שיטה זו נבנו בשנת 1948. תחילה זה היו בניינים בני ארבע קומות עם שלד מפלדה. לאור שימוש גדול במתכת (כ-16 ק"ג למ"ר) הוחלט לעבור לשימוש רחב יותר בבטון. לאחר קבלת ניסיון חיובי, בשנת 1950 הוחלט על תכנון מפעלי בטון לייצור המרכיבים הנדרשים. בהתאם להחלטת מועצת השרים ב-31 ביולי 1957 החלה בנייה מסיבית של בנייני מגורים לפי שיטה זו. אחד האתרים הראשונים היה אזור צ'ריומושקי בפרברי מוסקבה. הניסיון שנרכש באזור זה הועבר לכול המדינה. על פי רוב כרושצ'ובקי לא נבנו במרכזי הערים ובנייתם התרכזה בשכונות חדשות כאשר באותה שכונות היו עשרות ואף מאות בניינים מאותה סדרה.

על פי רוב שטח של דירה עם 3 חדרי מגורים היה 60 מ"ר, 43 מ"ר לדירת שני חדרים ו-30 מ"ר לדירת חדר. בנוסף בכל דירה היה מטבח בגודל של 5 - 6 מ"ר. לחלק מהדירות היו מרפסות.

סדרות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקמת הבניינים בצורה מתועשת בערים רבות הוקמו מפעלים לבניית מרכיבי בטון הנדרשים. הבניינים נבנו לפי סדרות שאושרו ברמה ארצית. להלן הסדרות העיקריות של הבניינים:

סדרה 1-335 - הסדרה הנפוצה ביותר. בניינים מסדרה זו נבנו בתקופת 1958 - 1966. הבניין כולל 5 קומות ללא מעלית, 4 דירות בכל קומה. בדירות היו עד 3 חדרי מגורים. דגמים משופרים מסדרה זו נבנו עד לשנת 1976.
סדרה К-7 - בניינים מסדרה זו נבנו בתקופת 1958 - 1966. הבניין כולל 5 קומות ללא מעלית, 3 דירות בכל קומה. בדירות היו עד 3 חדרי מגורים. החל מסוף שנות ה-90 בניינים מסדרה זו מיועדים להריסה.
סדרה II-32 - בניינים מסדרה זו נבנו בשנות ה-60. הבניין כולל 5 קומות ללא מעלית, 3 דירות בכל קומה. בדירות היו עד 3 חדרי מגורים. החל מסוף שנות ה-90 בניינים מסדרה זו מיועדים להריסה.
סדרה 1-510 - בניינים מסדרה זו תוכננו בשנות ה-60. הבניין כולל 5 קומות ללא מעלית, 4 דירות בכל קומה. בדירות היו עד 3 חדרי מגורים.
סדרה 1-511 - בניינים מסדרה זו תוכננו בשנות ה-60. הבניין כולל 5 קומות ללא מעלית, 4 דירות בכל קומה. בדירות היו עד 3 חדרי מגורים.
סדרה 1-515/5 - בניינים מסדרה זו תוכננו בשנות ה-60. הבניין כולל 5 קומות ללא מעלית, 4 דירות בכל קומה. בדירות היו עד 3 חדרי מגורים.