חריסטו בוטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חריסטו בוטיוב)
חריסטו בוטב
Христо Ботев
לידה 6 בינואר 1848
קאלופר, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביוני 1876 (בגיל 28)
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Христо Ботьов Петков עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Veneta Boteva עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חריסטו בוטבבולגרית: Христо Ботев; נולד בשם חריסטו בוטב פטקוב, Христо Ботйов Петков‏; 6 בינואר 18481 ביוני 1876) היה משורר, עורך, ומהפכן בולגרי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חריסטו בוטב, הנחשב לגדול משוררי בולגריה, נולד בקאלופר (Калофер) שבמרכז בולגריה. הוא היה בנו של פרופסור חריסטו בוטב, בעצמו דמות מרכזית במאבק הלאומי הבולגרי נגד השלטון העות'מאני. לאחר סיום לימודיו בבית הספר הכללי, נשלח חריסטו בשנת 1863 ללימודי בית הספר התיכון באודסה. כעבור שנתיים עזב את בית הספר ועסק בהוראה באודסה ובבסרביה. בתקופה זו כבר החל לכתוב שירה לירית ויצר קשרים עם תנועות מהפכניות רוסיות ופולניות. בתחילת שנת 1867 חזר לקאלופר כדי לשמש ממלא מקום בעבודת ההוראה של אביו, שחלה בינתיים.

בחודש מאי, בחגיגת סיום שנת הלימודים, נשא נאום בו התקיף את השלטון העות'מאני ואת האצולה הבולגרית ששיתפה פעולה איתו. בעקבות הנאום אולץ לעזוב את היישוב. הוא רצה לנסוע לרוסיה, אך מסיבות כספיות נאלץ להסתפק ברומניה, שם התיישב בקרב גולים בולגרים אחרים וניהל אורח חיים אופייני למהפכנים. הוא התיידד עם וסיל לבסקי, האידאולוג של תנועת השחרור הלאומית הבולגרית.

בתקופת שהותו ברומניה התגורר חריסטו בטחנת קמח נטושה. בין השנים 18691871 היה עורך עיתון המהגרים המהפכנים "Duma na bulgarskite emigranti" (דבר המהגרים הבולגרים), עיתון ששימש כבמה לפרסום יצירותיו המוקדמות. בעקבות קשריו המתהדקים עם מהפכנים רוסים, החל לפרסם גם בעיתון “Svoboda” ("החופש"). מ-1873 ערך את העיתון הסאטירי "Budilnik" ("השעון המעורר").

הפעילות המהפכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף 1872 נתפס וסיל לבסקי, מנהיג המהפכנים הבולגרים, על ידי השלטונות העות'מאניים, נשפט, נידון למוות ונתלה ב-19 בפברואר 1873. לאחר מות המנהיג התפלגו המהפכנים לשני מחנות, מחנה שדגל בפעילות מיידית, ומחנה שדגל בהכנות ממושכות עד שהנסיבות יתאימו לפעילות מהפכנית. בוטב הנהיג את המחנה הראשון. הוא תכנן מתקפה שתנצל את המתיחות הגוברת בין סרביה והאימפריה הרוסית מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת בוטב, המהווה את הקצה הדרומי של חצי האי רוז'ן וכן של האי ליווינגסטון באיי שטלנד הדרומיים, שבאנטארקטיקה נקראת על שמו של חריסטו בוטב. הר בוטב בהרי הבלקן במרכז בולגריה קרוי על שמו. כמו כן, על שמו קרויה קבוצת הכדורגל בוטב פלובדיב מהעיר פלובדיב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חריסטו בוטב בוויקישיתוף