חרם (מתנות כהונה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במסגרת הכ"ד מתנות כהונה, חרם הנהו אחת ממתנות כהונה הניתנות לכהנים אפילו בחוצה לארץ‏[1]. תוכן המתנה היא קרקע או מטלטלין שבעליה מקדישים לתרומת קודש.

פרטי דיני חרם נחשבים בעיני חז"ל לאחת משמונה "מקצועי תורה" שהם "גופי הלכות"‏[2].

החרם במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא החרם הוא דבר שהוקדש לה' וניתן מאיתו לכהנים: "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַה' מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ... לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה' " (ויקרא כז כח).

בחומש במדבר מסופרים לאהרן מתנות כהונה שהוא ובניו יקבלו. אחד הפסוקים קובע כך: "כל חרם בישראל לך יהיה"[3].

חז"ל פירשו את משמעות המקראות הללו כשני סוגי החרמות, אחת כ"חרמי גבוה" − הקדש לבית המקדש, ואחת כ"חרמי כהנים" − אחת ממתנות הכהונה.

קברו של אלעזר הכהן בנחלת יוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקברים המיוחסים לאלעזר ולפינחס, תמונה מראשית המאה ה-20
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבעת פינחס

על הפסוק "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם" (יהושע כד לג), יש מפרשני התורה שמסבירים שבני שבט יוסף רצו לזכות שייקבר אלעזר הכהן בנחלתם. ובעת מיתתו, החרימו את גבעת פינחס כשדה חרם (הניתן לכהן שבאותו משמר) וכיוונו להחרים במשמרתו של פינחס הכהן, ובכך יזכו ויקבור אביו בנחלת בני יוסף בהר אפרים‏[4].

משמעות המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשמעות הכללית של המושג "חרם" היא העברת דבר ממציאות אחת למציאות אחרת‏[5]. מתרגמי התורה תרגמו את המילה חרם כ"הפרשה" מוחלטת, כ"מגמר"‏[6], וגם כהריגה וכליה מוחלטת‏[7]. כך, שבמובן התורה ה"חרם" נחשב או כהפעלת כליה גמורה, ואם לא כגמורה מוחלטת -כגמירה למציאות הנחרם כ"חולין" ועלייתו ל"קודש"‏[8].

דעתו של רבי עקיבא הוא שהחרם היא השבועה ושבועה היא החרם‏[9].

טעמי המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרי דורשת את זכות הכהנים למתנות החרם הודות ליוכבד -שזכתה שתצא ממנה הכהונה- על ידי שהצילה את ילדי ישראל מגזירת פרעה;

"וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרוּם" (דברי הימים א ד ח) "בן חרם" זו יוכבד שנאמר "כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח)"‏[10].

הרמב"ם בספרו משנה תורה מתאר הפעלת חרם על ידי אדם מישראל כמצווה שראוי לעשותו כדי לכוף את יצרו כנגד מדת הכיליות, ואף מחשיב הקדשת חרם כמכבד את הקדוש ברוך הוא‏[11].

טעם נוסף מובא בספר רעיא מהימנא, ושם מתואר את מצוות הקדשת חרם וניתנתו אל הכהן כתיקון למידת הכעס[12].


פרטי הדינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סתם חרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל נחלקו אם סתם חרם -כלומר אם האדם אינו מגדיר את החרם כחרם לבית המקדש או לכהנים- ניתן לכהנים שמשמרתם קבוע באותו השבוע שנחרם החפץ או ניתנת אל בית המקדש. הרמב"ם סבור שסתם חרמים ניתן לכהנים, ומעת נתינת החפץ אל הכהנים היא יוצאת מגדר קודש ונחשבת כחולין גמורין‏[13].

אולם, חרמי כהנים (חרם שבעליו פירטו שיותן לכהנים), נחשבת כקודש ואין לה פדיון לעולם‏[14].

מתחלקת לכהני המשמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשני סוגי החרם (חרם למקדש או חרם לכהנים), יש עוד תחלוקה לפרטי חרם, והוא אם המוחרם הוא מסוג קרקע או מסוג מטלטלין.

"חרם קרקע" נחשבת כאחת מארבע מתנות כהונה שמתחלקת למשמר הכהונה שקבוע באותו שבת -ואינה מתחלקת לכהן פרטי. אולם, חרם מטלטלין ניתנת אף לכהן פרטי‏[15]

חרם בזמן הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוצה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שמתנת חרם נחשבת כאחת מהעשרה מתנות כהונה שניתנת לכהנים ב"גבולין", יש מן הפוסקים שסוברים שהחרם בחוצה לארץ (הן מסוג של מטלטלין והן מסוג של קרקע) -ניתנת לכהנים שבאותו העיר‏[16]. אילו לדעת המהרש"ל, המחרים חייב לפרט בפיו שברצונו שיותן מוחרמתו אל הכהנים. ובאשר לייחוסו של הכהן די בנתינת המתן לכהן מוחזק בלבד‏[17].

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל -לפי הפוסקים, חרם מסוג קרקע אינה ניתנת אל הכהנים כלל‏[18], וזאת כי עכשיו אין נוהגים בפרטי דיני שנת היובל[19].


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספתא חלה ב ח, תלמוד בבלי מסכת חולין
  2. ^ תוספתא חגיגה א יא
  3. ^ במדבר יח יד
  4. ^ מלבי"ם ליהושע כד,לג
  5. ^ רמב"ם לעם, הלכות ערכין וחרמין, פרק ו, הערה ב‏
  6. ^ תרגום ירושלמי במדבר יח,יג
  7. ^ "אתנה לחרם יעקב" 'אמסר לקטלא יעקב' -ישעיה מג כח | "איש את אחיהו יצודו חרם" 'גבר ית אחוהי מסרין לגמירא'-מיכה ז ב | "והחרים ה' את לשון יד מצרים.." 'ויבש יי ית לישן ימא דמצרים..' -ישעיה יא:טו | וכן אף בפרשני התורה יחרם: יהרג.-רשב"ם שמות כב:יט
  8. ^ "והחרמתי את עריהם" המטלטלין יהיו הקדש לשמים -רשב"ם במדבר כא ב
  9. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח
  10. ^ ספרי במ' י כט
  11. ^ משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ח,יב
  12. ^ רע"מ לספר הזהר חלק ג דף קעט עמוד א
  13. ^ משנ"ת ערכין וחרמין ו א
  14. ^ משנ"ת ער' וחרמין ו ד
  15. ^ בשם רב ששת "אשי ה' ונחלתו יאכלון" מה אישים לאנשי משמר אף נחלה לאנשי משמר -תלמוד ירושלמי חלה כז:
  16. ^ משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ח,יא | כפי מאמר עולא במסכת ערכין דף כט (הובא בתוספות מסכת ע"ז דף יג.)
  17. ^ מהרש"ל למסכת בבא קמא סוף סעיף קטן לה
  18. ^ מהרש"ל ב"ק סוף ס"ק לה
  19. ^ משנ"ת שמיטה ויובל י,יא