חתולים אינם רוקדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתולים אינם רוקדים
Cats dont dance poster.jpg
שם במקור: Cats Don't Dance
בימוי: מארק דינדל
הפקה: ביל בלום, טימותי קאמפבל, פול גרץ
תסריט: מארק דינדל, רוברט לאנס, בריאן מקנטי
עריכה: דן מולינה
שחקנים ראשיים: סקוט באקולה, ג'סמין גאי, אשלי פלדון, דון נוטס, ג'ון ריס-דייוויס
חברת הפצה: האחים וורנר
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
אולפן: טורנר אנימציה
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 26 במרץ 1997
משך הקרנה: 72 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

חתולים אינם רוקדיםאנגלית: Cats Don't Dance) הוא סרט הנפשה שהופק על ידי חברת "האחים וורנר", ויצא לאקרנים בשנת 1997. הסרט היה כישלון קופתי אבל זכה להצלחה בביקורות. הסרט זכה בפרס אנני בקטגורית סרט האנימציה הטוב ביותר.

בסרט זה החיות מואנשות לצידם של בני האדם. הסרט מתרכז בחתול בשם דני אשר נוסע להוליווד כדי להגשים את חלומו להיות רקדן וכוכב קולנוע. הסרט דובב בין היתר על ידי סקוט באקולה וג'סמין גאי.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש בשנת 1938, בו דני החתול הג'ינג'י חולם להיות כוכב קולנוע, אז הוא מטייל מקוקומו דרך אינדיאנה ועד להוליווד, קליפורניה בתקווה להגשים את חלומו שם הוא פוגש את פאדג' הפינגווין, קרנסטון התיש הרגזן, פרנסס הדגית הממורמרת, טילי ההיפופוטמית המצחיקה וטי.דבליו. הצב הלחוץ. במשרד דני בחר לככב בסרט אשר מתחילים להפיק "מלאכית התיבה הקטנה" יחד עם חתולה לבנה בשם סוייר. אולם לאחר שהוא קורא את התסריט ומבין כי יש לו תפקיד משנה קטן, הוא החליט להכניס את עצמו לעלילה ולקבל תפקיד יותר גדול, אולם הוא הכעיס את דרלה דימפל הילדה המפונקת והמרשעת (פארודיה על "שירלי טמפל") אשר הזמינה את מקס המשרת הענק והחזק שלה שגרם לדני לא לגנוב לדרלה את ההצגה.

בעקבות זאת כל החיות צחקו על דני והוא הרגיש עצוב, לאחר מכן דני ופאדג' שמעו מוזיקה וראו את וולי הפיל מנגן בפסנתר, וולי הפיל אירח אותם בביתו בשמחה וסיפר להם שהוא קיווה לכתוב מוזיקה לסרטי קולנוע אולם ההפקה רצתה שהוא ילבש את חיטי הממותה בתחילת כל סרט. והוא עוד סיפר להם שסוייר הייתה פעם במבחן בד אבל דחו אותה בגלל שהיא חתולה, וכי הוליווד חושבת כי בני אדם טובים יותר מחיות, לפתע לדני צץ רעיון, למחרת בבוקר כשכל החיות היו ברחבי האולפן דני עורר בהם ביטחון ויחד עם וולי ופאדג' הוא שר ורקד וכל החיות נגנו ורקדו יחד איתו. כשסוייר רצתה לדעת מה מתרחש היא יצאה ממשרדה וראתה את כל החיות חוגגות כשדני ניגש אליה היא סירבה לרקוד וטוענת כי זה בזבוז זמן אולם לאחר שכנוע מצד החיות היא נאלצה לרקוד יחד עם דני, לאחר מכן דני הסביר לסוייר שהוא מוכן לעשות מבחן בד אצל המנהל "אל.בי. ממותה", כשדרלה שמעה את השיחה היא הזמינה את דני לספל תה.

כשדני ביקר בבית של דרלה, היא סיפרה לו שהיא מוכנה לשלב את שירי החיות בסרט שלה אולם דני לא ידע כי היא שיקרה לו ורוצה להטביע את כל החיות. באולפן הצילומים דני כינס את כל החיות וסיפר להם על הרעיון של דרלה כשסוייר הגיעה דני ביקש שתרקוד איתו אולם סוייר סרבה לו בלי הצלחה. בינתיים במאי הסרט כינס מסיבת עיתונאים והציג את אל.בי. ממותה, באולפן עצמו דרלה קשרה את פאדג' ואמרה למקס להפעיל את הממטרות לגובה רב, דבר אשר גרם להצפת האולפן והמקום כולו. בעקבות זאת אל.בי. ממותה גירש את כל החיות מהאולפן וכאשר דני הבין שדרלה שיקרה לו הוא דיבר עם החיות והן אמרו לו לחזור הביתה לקוקומו.

בדיינר, סוייר הבינה שדני הזכיר לה את התקופה שרצתה להיות שחקנית וטילי ספרה לה שהיא עוד תוכל לראותו בתחנת האוטובוס, אולם דני והאוטובוס יצאו וסוייר ראתה את התכנון והייתה עצובה. בינתיים באוטובוס דני ראה את מה שקרה לחיות וכאשר ראה את הכרזה של דרלה החליט לבוא לבכורה ולהזמין את חבריו החיות. בערב הבכורה של הסרט "מלאכית התיבה הקטנה", דני ופאדג' התכוננו אולם נעצרו על ידי מקס, דני נלחם איתו בגג והעיף את מקס באמצעות בלון ענקי מהליום של דרלה. בסוף הסרט דני קרא לקהל לשבת וסיפר כי דרלה עשתה מחווה מיוחדת לכבוד הסרט, מופע בכיכובן של חיות, אולם החיות עזבו לקצה הבמה, כשדני עמד לוותר, סוייר החזיקה בידו ואמרה כשהוא איתו וכך גם כל חבריו, לאחר שדני עורר בהם ביטחון עצמי, הם ערכו יחד הופעה והקהל הריע במחיאות כפיים, לאחר מכן דרלה צעקה על דני ואמרה לו שהיא הציפה את האולפן מבלי לשים לב שהמיקרופון על ראשה, כשהקהל, הבמאי ואל.בי. שמעו זאת הם נדהמו ופיטרו אותה, ודני וחבריו החיות נהפכו לכוכבי קולנוע מפורסמים. הסרט מסתיים כאשר החיות מופיעות על כרזות ודרלה נהפכת למנקה רחובות.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]