חתול בנגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שני זכרים בנגליים

החתול הבנגלי שייך למשפחת החתוליים, והוא גזע של חתול הבית.

היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החתול הבנגלי הוא גזע חדש יחסית. הגזע פותח להיות בעל אופי חברותי ויחד עם זאת להציג מראה של חתול פראי. אין להתבלבל עם הטיגריס הבנגלי שמו של החתול הבנגלי נגזר משם אבותיו חתול בר אסיאתי (Felis bengalensis). תחילתו של הגזע הייתה בשנת 1963 כאשר חוקר אמריקאי ערך מחקר בנושא לוקמיה של חתולים והרביע חתולי בר עם חתולי בית. משום שהרבעה זו היא עירוב בין שני מיני בעלי חיים שונים, הצאצאים של הדור הראשון היו לרוב עקרים. את הדור הראשון והשני מרביעים בדרך כלל עם חתול בית או חתולי בנגל אחרים. החתול נחשב חתול מהגזע הבנגלי כשהוא לפחות במרחק דור רביעי מחתול הבר האסיאתי. ביצירת הבנגלי המודרני שרואים היום השתמשו בגזעי חתולים נוספים: אביסיני, אמריקני קצר שיער, אוסיקט, מאו מצרי וחתול בית קצר שיער לא גזעי. את הבנגלי היה חשוב להרביע בקפידה. למעט הרבעות לשימור דוגמת הפרווה המיוחדת. משום שלבנגלי שורשים פראיים, היה מאוד חשוב להגיע להולדת חתולים שיהיו בעלי אופי נינוח וחברותי ושיוכלו לשמש כחיית מחמד. החתול הבנגלי הוכר לתצוגה לראשונה בשנת 1984 על ידי TICA רק חתולים שהם דור רביעי לפחות יכולים להיות מוצגים. הבעייתיות היא שמועדוני חובבי החתולים מכירים לתצוגה רק מינים מבויתים ולא מיני בר. החתול הבנגלי במרחק 4 דורות כבר מוכר במין מבוית.

את החתול הבנגלי מגדלים כיום גם בישראל. ב-2012 חתול בנגלי שהסתובב בירושלים הצליח להטעות את תושבי המקום במחשבה שזהו נמר.‏[1]

מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו חתול חזק מאוד, בעל מבנה אתלטי ושרירי מאוד. בעל פרווה קצרה. לעתים יש לפרווה ברק מיוחד שמעניק לה גוון זהוב. הזכרים יכולים להיות גדולים משמעותית מהנקבות. זכר ממוצע שוקל בין 4.5 ל 8 קילוגרם ויכול אף להגיע ל 9 ק"ג. נקבה ממוצעת שוקלת בין 3 ל 5.5 ק"ג.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשוב להדגיש שחתול בנגלי הנרכש כחיית מחמד חייב להיות במרחק דור רביעי מחתול הבר. חתול בנגלי משושלת טובה יהיה בן לוויה טוב, חתול נבון מאוד פעלתני וסקרן. ישנן עדויות רבות מבעלי חתולים בנגליים שהחתולים אוהבים מאוד מים.

בנגלי טאבי מנוקד חום

צבעים מוכרים של החתול הבנגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משום שזהו גזע שפותח על מנת להראות דוגמת פרווה פראית ופותח ממין בר תהיה דוגמת הפרווה שונה מגזעי חתולי בית אחרים. דוגמת הטאבי תהיה מנוקדת (Spotted) או בעלת דוגמת שיש (Marble). שתי דוגמאות הפרווה מרשימות ביופיין. המנוקדת דומה בצורתה לחברבורות נמר, טבעתיות וצבעוניות ודוגמת השיש תהיה בצורת פסים מדויקת כאשר הפסים גדולים ועבים.

הדוגמאות תופענה במספר צבעים מסורתיים:

- טאבי חום (Brown)

- טאבי סיל לינקס (Seal Lynx)

- טאבי סיל כהה (Seal Lynx)

- טאבי כסוף (Silver Spotted)

ישנם צבעים לא מסורתיים שהם הכחול והמלאניסטיק (Melanistic). המלאנסטיק יראה כחתול שחור ובאור חזק יכולה להראות דוגמת הטאבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציפי מלכוב, ירושלים: 'הנמר' שהטיל אימה על התושבים, באתר mynet‏, 20 בספטמבר 2012