חתול צ'שייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חתול צ'שייר, איורו של ג'ון טניאל

חתול צ'שייר (באנגלית: Cheshire Cat, לעתים מתורגם כ"חתול צ'שר"‏[1]) הוא דמות בדיונית מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול. החתול הוא אחת הדמויות המפורסמות מהספר, למרות הופעתו בשני פרקים בלבד: בבית הדוכסית ובמשחק הקרוקט. דמות החתול היא תוספת מאוחרת יחסית לספר: בגרסה הראשונה, שנקראה "הרפתקאות אליס מתחת לאדמה", אין החתול מופיע. קרול הוסיף את דמותו לספר בגרסה הבאה, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות".

החתול שייך לדוכסית המכוערת, אך הוא עצמאי ומקושר אליה רק בהופעתו הראשונה, בבית הדוכסית, ולקראת סוף משחק הקרוקט, כאשר אליס מציינת שהוא שייך לדוכסית ומציעה לשאול לדעתה.

לחתול יכולת להיעלם ולהופיע כרצונו, בפתאומיות או בהדרגה. אליס פוגשת אותו במטבח בבית הדוכסית. לאחר שאליס יוצאת מהבית, החתול מופיע לפניה ביער. גופו נעלם בהדרגה וחיוכו נשאר תלוי באוויר עד שאף הוא נעלם לבסוף. אליס אומרת על כך שפעמים רבות ראתה חתול ללא חיוך, אך מעולם לא ראתה חיוך ללא חתול. זהו אחד המשפטים הידועים ביותר בספר.

במשחק הקרוקט מתגשם ראשו של החתול, החל בחיוכו, המשך בעיניו וכלה באוזניו. כאשר מלכת הלבבות רוצה לכרות את ראשו מתפתח ויכוח, האם ניתן לכרות ראש שאיננו מחובר לגוף.

בשנת 1951 הופיע בסרט של אולפני וולט דיסני - "עליסה בארץ הפלאות". והופיע גם בתפקיד אורח בסדרה "בית העכבר".

השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מספר דעות לגבי המקור שעורר בקרול את ההשראה לדמות החתול, שאותו כינה על שם צ'שייר, מחוז הולדתו:

  • לפי הסבר עממי נהנו חתולי צ'שייר מתנובת המחוז (הידוע במוצרי החלב שמיוצרים בו) וחייכו בסיפוק לאור כמויות החלב והשמנת שזכו לאכול.
  • "לחייך כמו חתול צ'שייר" היה ביטוי מקובל בימיו של קרול (אזכור ראשון של הביטוי נמצא בספר מ-1795). מובנו אינו ידוע כיום בוודאות. ייתכן כי הכוונה היא לשלטים של אריות מחייכים, שצייר אז צייר מקומי עבור פונדקים, או לכך שגבינות צ'שייר עוצבו בעבר בדמות חתול מחייך. את הגבינות נהגו להתחיל לפרוס מזנב החתול, כך שראשו היה החלק האחרון שנאכל.
  • תאוריה אחרת מתייחסת לחתולים שחיו בנמל של צ'סטר, העיר הגדולה בצ'שייר. בקרבת רציפי הנמל היה מחסן גבינות, לפני שינוען בספינות ללונדון. נאמר שהחתולים, שארבו לעכברים שירדו מהספינות העוגנות, היו החתולים המאושרים ביותר באנגליה, ומכאן חיוכם.
  • בכנסייה שבה שירת אביו של קרול ככומר, חצוב חתול (או אריה) שנראה כמחייך מזווית צפייה מסוימת, אך החיוך נעלם כשמביטים בחתול מכיוון אחר.
  • בצדו המערבי של מגדל כנסיית וילפריד הקדוש בכפר גראפנהול (Grappenhall) חצוב חתול שנראה זהה לאחד האיורים המקוריים של החתול בספר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך בתרגום רנה ליטוין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]