ח'אלד משעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ח'אלד משעל, 2009

ח'אלד משעלערבית: خالد مشعل; מכונה "אבו אל-וליד"; נולד ב-28 במאי 1956), משמש מאז 1996 יושב-ראש הלשכה המדינית של חמאס. מאז חיסול אחמד יאסין הוא אחד מבכירי מנהיגי התנועה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'אלד משעל נולד בכפר סילוואד הסמוך לרמאללה. בשנת 1967 היגרה משפחתו לכווית, שם התגורר עד שנת 1990. הצטרף לאחים המוסלמים בשנת 1971. ב-1978 סיים תואר ראשון בפיזיקה ובמחשבים באוניברסיטת כווית. במהלך לימודיו הקים כמה התארגנויות של סטודנטים פלסטינים תומכי האחים המוסלמים, ובראשם "תא הצדק האסלאמי", שניצח את רשימת הפת"ח בבחירות לראשות האיחוד הכללי של הסטודנטים הפלסטינים בכווית. היה מורה לפיזיקה ומחשבים בכווית, עד שגורש ממנה ב-1990. ב-1990 עבר לירדן, בה פעל בשנים 1994-1999. ב-1996, לאחר מעצרו של מוסא אבו מרזוק בארצות הברית, מונה לראש הזרוע המדינית של החמאס. עד אז היה סגנו של אבו מרזוק.

מבצע כורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע למבצע כורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביולי 1997 שני מחבלים מתאבדים התפוצצו באזור שוק מחנה-יהודה, כתוצאה מהפיגוע נהרגו 16 איש ו-169 נפצעו. חקירת השב"כ קבעה שמדובר באנשי חמאס. בתום הדיונים הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש המוסד, דני יתום, להכין מבצע התנקשות בראש הזרוע המדינית של החמאס, ח'אלד משעל. מכיוון שח'אלד משעל ישב בעמאן, בירת ירדן, מדינה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל רק שלוש שנים קודם, הורה נתניהו על "מבצע שקט" שיהיה ניתן להכחשה.‏[1]

נסיון ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ההתנקשות בח'אלד משעל

ב-25 בספטמבר 1997 ניסה "המוסד" לחסל את משעל באמצעות רעל שהותז לעברו ברחוב בעמאן, בירת ירדן. סוכני המוסד שנשלחו להתנקש בחייו נתפסו על ידי מאבטחי משעל לאחר התזת החומר, ובעקבות התקרית הדיפלומטית שנוצרה ובלחץ חוסיין מלך ירדן העבירה ישראל לירדנים חומר נוגד לרעל וחייו של משעל ניצלו. כמו כן, שחררה ישראל את שייח' אחמד יאסין מבית הסוהר, בתמורה לשחרור סוכני המוסד‏[2].

גירושו מירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1999 גורש מירדן, ובמשך זמן רב התגורר בדמשק שבסוריה‏‏‏[3]. מאז התנקשות ישראל באחמד יאסין ועבד אל-עזיז א-רנתיסי (במרץ ובאפריל 2004), נחשב משעל לאיש הבכיר ביותר בחמאס. בהודעה הראשונה לתקשורת כראש הארגון הודיע שארגונו יתנקש בחייהם של בכירים ישראלים, ועם זאת סייג את פעולות הארגון לשטחי ארץ ישראל ולאי פגיעה באזרחי ארצות הברית.

בריאיון בתחנת הטלוויזיה אלג'זירה ביוני 2002 הציע משעל להכין ולאמן ילדים לפעולות התאבדות‏‏‏[4].

נמנה עם מובילי המהלך שהביא לשחרורם מהכלא הישראלי של 1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בהודעתו על ההסכם התגאה משעל בהישג של שחרור 1,027 אסירים, בני כל הפלגים הפלסטיניים, והבטיח להמשיך במאמצים לשחרור האסירים הפלסטינים שנותרו בכלא.‏[5] בקבלת הפנים שערך בקהיר לאסירים המגורשים לחו"ל הבטיח להם משעל שעוד ישובו לפלסטין, והוסיף: "משא ומתן על בסיס כוח הוא מה שאילץ את ישראל לשלם את המחיר".‏[6]

ב-2012 הועברה הזרוע המדינית של חמאס לקטאר[7]

ב-7 בדצמבר 2012 הגיע משעל, לראשונה בחייו, לביקור ברצועת עזה.‏[8] בנאום שנשא בעצרת המונים בעזה, לציון 25 שנים לייסוד חמאס, אמר: "פלסטין היא שלנו, מהים ועד הנהר, ומהצפון ועד הדרום.פלסטין היא ערבית ואיסלאמית. לא נכיר בכיבוש הציוני ואין לגיטימציה לישראל ולכיבוש."‏[9]

על פי הערכות, הונו של משעל מגיע ל-2-5 מיליארד דולר.‏[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן ברגמן,ידיעות אחרונות מוסף "שבע ימים", ‏ 27.12.2013,עמודים 30-33, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=583441 פרש.
  2. ^ יוסי מלמןבחזרה לזירת הפשע, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007.
  3. ^ CIA משעל מפעיל את החמאס מדמשק באתר חדשות מחלקה ראשונה
  4. ^ משעל: להכשיר ילדים להתאבד, באתר ערוץ 7, 25 במרץ 2004
  5. ^ רועי קייס ואליאור לוי, משעל לאסירים שלא בעסקה: נשחרר גם אתכם, באתר ynet‏, 11 באוקטובר 2011
    עמית כהן, משעל: "המשוחררים יחזרו למאבק הלאומי", באתר nrg מעריב, 11 באוקטובר 2011
  6. ^ אליאור לוי, משעל למחבלות שגורשו: עוד תחזרו לפלסטין, באתר ynet‏, 18 באוקטובר 2011
  7. ^ http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-17192278
  8. ^ אליאור לוי, לראשונה בחייו: משעל הגיע לעזה ונישק האדמה, באתר ynet‏, 7 בדצמבר 2012
  9. ^ אליאור לוי, משעל בעזה: פלסטין שלנו, לא נכיר בישראל, באתר ynet‏, 8 בדצמבר 2012
    אבי ישכרוף, משעל בעזה: פלסטין שלנו מהנהר עד הים ולעולם לא נכיר בישראל, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2012
  10. ^ אלה לוי -וינריב, ‏הטייקונים של חמאס: ח'אלד משעל שווה 2-5 מיליארד דולר, סגנו אבו-מרזוק שווה 2-3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 24 ביולי 2014