ח'וסרו הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ח'וסרו הראשון יושב על כס המלכות. תצוגה בית התפוצות

ח'וסרו הראשון מגדולי המלכים הסאסאנים היה בנו של המלך כואד הראשון (488 - 531), ומבין בניו, למרות שלא היה הבכור, הוא היה המוצלח ביותר, ולכן הועדף. הוא מלך בין השנים 531 - 579, ונחשב למלך הסאסאני הגדול ביותר.

היחסים עם הביזנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'וסרו, מיד בראשית ממלכתו (532), כרת ברית שלום שכונתה "שלום הנצח" עם הקיסר יוסטיניאנוס הראשון. גם יוסטיניאנוס היה מעוניין בברית זו, כדי להתפנות למלחמותיו באפריקה ובאיטליה. לאחר כמה שנים, כאשר יוסטיניאנוס גבר על הונדלים ועל עמים נוספים, ח'וסרו חש לא בטוח, ובשנת 540 פתח במלחמה עם הביזנטים וידו הייתה על העליונה. בעקבות זה הושגה בסופו של דבר הסכמה לגבי חלוקת השטחים - רוב אסיה הקטנה חזרה לפרס, ולעומת זאת הפרסים התחייבו לא לתקוף את האזורים ממערב לבוספורוס, אך תמורת שלום זה היה על הביזנטים לשלם מס שנתי גבוה לכתר הפרסי. הסאסאנים התחייבו לתת שוויון זכויות לנוצרים בארצותיהם, בתנאי שהללו לא יעסקו במיסיון בקרב מאמיני זרתוסטרה.

הרפורמות החברתיות והדתיות של ח'וסרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'וסרו גם נודע כמלך ישר וחכם. הוא ביטל חלק גדול מהזכויות שהיו למעמד האצולה, הקטין את נטל המסים על האוכלוסייה ובעיקר על האיכרים.

ח'וסרו גם הפסיק לחלוטין את שליטת דת מזדק, ובכך פייס את היהודים בממלכתו, שבזמן אביו היו נשותיהם רכוש הכלל[דרושה הבהרה]. החזיר לזורואסטריות את מעמד דת המדינה והרשה לפילוסופים לפעול.

כוסרו גם היה הראשון להנהיג צבא סדיר, כאשר החיילים קיבלו נשק ואימונים על חשבון הממלכה, ונוסף על כך משכורת מכובדת, חידוש שלא היה כמוהו עד אז בפרס.

אחרי מותו עלה לשלטון בנו הורמיז הרביעי (או הורמודז)