ח'וראסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ח'וראסאן על מפת אסיה התיכונה. צפונית לו נמצאים טראנסאוקסאניה במזרח וח'ווארזם במערב

ח'וראסאןפרסית: خراسان, תרגום מילולי: מקום זריחת השמש) הוא שמו ההיסטורי של חבל ארץ נרחב במרכז אסיה המקיף אזורים בצפון-מזרח איראן, צפון-מערב אפגניסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. בירתו של החבל הייתה העיר ההיסטורית ח'ווארזם, היא חיווה באוזבקיסטן של היום.

ראשיתו של המונח "ח'וראסאן" כיחידה פוליטית במנהל הסאסאני החל מהמאה ה-3 לספירה. גבולותיו של האזור השתנו לאורך ההיסטוריה. בימי הח'ליפות, לאחר הכיבושים המוסלמיים, הוא הקיף את כל קצהו המזרחי של העולם המוסלמי - מזרח פרס, מרכז אסיה וטראנסאוקסאניה, המוכרת גם בתרגום שמה לערבית כ"מא וראא' א-נהר" (ما وراء النهر), כלומר, האזורים שהיו מעברו הרחוק של נהר האמו דריה, באוזבקיסטן. במאות הראשונות לאסלאם היווה האזור כר פורה לצמיחתן של תנועות מרי וכתות קיצוניות, והיה מקום מפלט מועדף למבוקשים בידי הח'ליפות.

באזור ח'וראסאן צמחו לאורך ההיסטוריה אימפריות גדולות, בהן: האימפריה הקושאנית, הפרתים, בקטריה, הע'זנווים והאימפריה התימורית.

עד לפלישות המונגוליות במאה ה-13 היווה אזור זה את ליבה התרבותי של פרס. עריו הראשיות: משהד-טוס, נישאפור, הראט, ע'זני, כאבול, בלח, מרב, סמרקנד, בוכרה וחואריזם (חיווה) ואחרות היוו מרכזים לפריחת תרבות אסלאמית על קצה העולם המיושב. ח'וראסאן מוכרת במיוחד כמולדתם ההיסטורית של דמויות כמו אל-טוסי, אבן סינא, אל-פראבי, עמר אל-ח'יאם, אל-ח'ואריזמי, זמח'שרי, סיבויהי ואחרים. כמו כן היוו עריו מרכז לימוד חשוב מאוד של הלכה אסלאמית וממדרסותיו הגיעו פוסקי הלכה כמו אחמד אבן חנבל, אבו חניפה, א-טברי, אל-בח'ארי, אל-קשיירי ואל-ע'זאלי. פירדוסי, מחבר השאהנאמה, נולד אף הוא בח'וראסאן.

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.