ח'יזוראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אל-ח'יזוראן בנת עטאא'ערבית: الخيزران بنت عطاء) הייתה שפחתו התימניה של הח'ליף העבאסי אל-מהדי, ואימם של הח'ליפים אל-האדי והארון א-רשיד.

ח'יזוראן נחטפה בילדותה מביתה בידי בדואים אשר מכרו אותה בשוק העבדים של מכה לאל-מאמון בהיותו בחג'. כעבור זמן קצר הוא התאהב בה ונשא אותה לאישה. לח'יזוראן הייתה כריזמה חזקה ששיכנעה את אל-מאמון למנות כיורשיו את שני בניה על פני צאצאיהן של נשותיו האחרות. בחצר, הייתה מבעלות בריתם של הברמכים. לח'יזוראן הייתה השפעה ניכרת על ענייני החצר ועל התנהלותם של שני בניה, השפעה שהורגשה גם בענייני מדינה. אל-האדי הרעילה בשל כך, אך היא ניצלה. לאחר מכן הייתה מעורבת ככל הנראה ברציחתו ובהחלפתו בבנה הצעיר, הארון א-רשיד שהיה בנה המועדף, בשנת 785.

ח'יזוראן נפטרה בשנת 879 ודמותה היוותה לדעת מבקרי ספרות רבים את היסוד לדמותה הספרותית של שחרזאדה באלף לילה ולילה.