טאהר אל-מסרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טאהר אל-מסריערבית: طاهر المصري; נולד ב-1942) הוא ראש ממשלת ירדן לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאהר אל-מסרי נולד בשנת 1942 בשכם למשפחה פלסטינית מכובדת[1]. שימש כשר החוץ של ירדן במחצית השנייה של שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90. כשנחתם בפברואר 1985 הסכם שיתוף פעולה בין אש"ף לבין ממלכת ירדן, אל-מסרי יצא לברית המועצות על מנת להסביר את המדיניות הירדנית בסוגיה הפלסטינית[2]. באוקטובר 1987 נכח אל-מסרי בפגישה של המלך חוסיין עם המזכיר האמריקני ג'ורג' שולץ, שהציע כינוס מעצמות להכרעה בסוגיה הפלסטינית[3]. חוסיין סירב להצעתו של שולץ. בפרוץ האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987 חוסיין החליט על ניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית, החלטה לה התנגד אל-מסרי[4]. את ההכרזה על הניתוק ביצע חוסיין ללא להודיע מראש לשר החוץ שלו, שכעס מאוד על כך. אל-מסרי גם התנגד לפלישה לעיראק בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה.

ב-19 ביוני 1991 מונה אל-מסרי לראש ממשלת ירדן בידי המלך חוסיין, במקומו של מודר בדראן שהתנגד לפתיחת משא-ומתן חשאי עם ישראל. אל-מסרי, לעומת זאת, נתפס כליברל, ולכן מינה אותו חוסיין לתפקיד[5]. אולם, בעקבות הבחירות שנערכו בירדן בנובמבר 1989 (הראשונות מאז ועידת רבאט ב-1974), עלה כוחם של האחים המוסלמים ושל ארגונים אסלאמיים אחרים בפרלמנט, שהתנגדו בכל תוקף להסכם מדיני עם ישראל. בהצבעת אי-אמון שנערכה בפרלמנט, הצביעו 50 מתוך 80 הצירים להפלת הממשלה. אל-מסרי מצא שידיו כבולות והתפטר לאחר כחצי שנה בתפקיד, ב-21 בנובמבר 1991, למרות הפצרותיו של המלך חוסיין[6]. הוא הוחלף בידי קרוב-משפחתו של המלך זיד בן שאכר.

בהמשך כיהן אל-מסרי כיושב ראש הבית התחתון בפרלמנט הירדני. לאחר הסכם השלום בין ישראל לירדן באוקטובר 1994 אל-מסרי התנגד לנורמליזציה ביחסים בין שתי המדינות, בטענה שהעם הירדני לא יקבל יחסים חמים עם מדינה שהייתה עוינת במשך שנים רבות הוא גם התנגד לסעיף בהסכם השלום שהכיר בריבונות ירדנית במקומות הקדושים בירושלים, כי לטענתו מקומות אלו כבושים ולכן ממילא לישראל אין שום ריבונות עליהם. [7]. כשהובא הסכם השלום לאישור בפרלמנט הירדני, אל-מסרי בחר להימנע[8].

אל-מסרי שירת במועצה ליחסי חוץ בשנת 2002 והוא נציב הליגה לחברה אזרחית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 369
  2. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 370
  3. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 391
  4. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 398
  5. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 439
  6. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 443
  7. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 461
  8. ^ אבי שליים, המלך חוסיין: ביוגרפיה פוליטית, עמ' 469


ראשי ממשלת ירדן
טליערסלאןא-ריכאבירסלאןאבו אל-הודאא-ריכאביאבו אל-הודאסראג'האשםאבו אל-הודאא-ריפאעיהאשםא-ריפאעיאבו אל-הודאאל-מופתיא-ריפאעיאבו אל-הודאאל-מולקיאבו אל-הודאאל-מופתיאל-מג'אליהאשםא-ריפאעיאל-מופתיהאשםא-נאבולסיאל-ח'אלידיהאשםא-ריפאעיאל-מג'אליא-תלהוניא-תלא-ריפאעיחוסיין בן נאסרא-תלהוניא-תלחוסיין בן נאסרג'ומעהא-תלהוניא-ריפאעיא-תלהוניא-ריפאעידאודטוקאןא-תלא-לווזיא-ריפאעיבדראןשרףא-רימאוויבדראןעוביידאתא-ריפאעיזיד בן שאכרבדראןאל-מסריזיד בן שאכראל-מג'אליזיד בן שאכראל-כבאריתיאל-מג'אליא-טראונהא-רוואבדהאבו א-ראע'באל-פאיזבדראןאל-בח'יתא-דהביא-ריפאעיאל-בח'יתאל-ח'סאונהא-טראונהא-נסור Flag of Jordan.svg
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.