טאואר סמיקונדקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טאואר ג'אז
סוג: חברה ציבורית, נאסד"קTSEM
שנת הקמה: 1993
משרד ראשי: מגדל העמק
שווי שוק: 360 מיליון דולר (מאי 2011)
הכנסות: 509.26 מיליון דולר בשנת 2010
עובדים: כ-1600
דף הבית: www.towerjazz.com

טאואר ג'אז (לשעבר טאואר סמיקונדוקטור בע"מ, באנגלית: TowerJazz ולשעבר Tower Semiconductor) היא חברה ישראלית המתמחה בפיתוח וייצור מוליכים למחצה ומעגלים משולבים לתעשיית האלקטרוניקה. טאואר היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. מניית החברה כלולה במדד תל אביב 100 ומדד ת"א בלוטק 50.

אודות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המפעל על ידי נשיונל סמיקונדקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת טאואר סמיקונדקטור החלה את דרכה כמפעל ייצור במגדל העמק של חברת נשיונל סמיקונדקטור (National Semiconductor) האמריקאית, אשר עסק בהכנת מוליכים למחצה. תחילת דרכה של נשיונל בישראל הייתה בשנת 1978 כאשר צבי סוחה יזם והקים מרכז למחקר ופיתוח בשם (National Semiconductor Israel (NSCI בהרצליה.[1] ד"ר גיורא ירון פעל מתוך החברה לקידום הקמתו של מפעל שבבית בישראל, כשהחל לעבוד כפיזיקאי במשרד הראשי של חברת נשיונל סמיקונדקטור בסנטה קלרה קליפורניה ב־1979, ושיכנע את הנהלת החברה להשקיע בישראל. בשנת 1984 הונחה אבן הפינה למפעל היצור. רשות ההשקעות סייעה לחברה בבחירת המיקום של המפעל במגדל העמק ובהשגת התמריצים להשקעות שהיו מקובלים באותה תקופה כולל קבלת תמיכה בהכשרת עובדים ישראלים למפעל החדש במגדל העמק במפעלי החברה בארצות הברית. ראש עיריית מגדל העמק, שאול עמור, הצליח לשנות את מעמד העיר מאזור פיתוח ב' לאזור פיתוח א', כדי לאפשר לנשיונל סמיקונדקטור לזכות במרב ההטבות הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. בניית המפעל הושלמה בשנת 1989. אחד המוצרים הראשונים שיצרה החברה היה שבב זיכרון מסוג EPROM שפיתח בועז איתן בחברת הסטארט אפ WaferScale.‏[2]

הקמת טאואר סמיקונדקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993, על רקע משבר עולמי בתעשיית המעגלים המשולבים, החליטה נשיונל סמיקונדקטור לסגור את המפעל במגדל העמק, אך הסגירה נמנעה לאחר שהחברה לישראל רכשה אותו תמורת 250 מיליון דולר והקימה אותו כחברה עצמאית בשם טאואר סמיקונדקטור. בשנים 1995-1994, ביצעה טאואר שתי הנפקות בנאסד"ק, והפכה לחברה ציבורית, בהמשך החלו מניות החברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה גם הקימה מרכז מחקר ופיתוח בנתניה.[3]

הקמת פאב 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 החלה הקמתו של מתקן ייצור חדש, "פאב 2", המייצר מעגלים משולבים על גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 8 אינץ', בטכנולוגיות 0.18-0.13 מיקרון, בהשקעה כוללת של 1.1 מיליארד דולר. ההשקעה הגיעה מהחברה לישראל, ממענק ממשלתי של 250 מיליון דולר ומאשראי מבנק לאומי ומבנק הפועלים בסך 550 מיליון דולר.[4] בניית המתקן הושלמה בשנת 2003.

משבר והתאוששות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשקעות הגדולות בהקמת "פאב 2", ובהמשך המשבר הכלכלי ב-2008, הביאו לכך שהחברה צברה הפסדים גדולים ודרשה גיוס הון נוסף (לרבות ויתור על החזר ההלוואות מצד הבנקים לאומי והפועלים, והפיכתן לניירות ערך המירים למניות). החברה התאוששה ובשנת 2010 החלה ליהנות מתזרים מזומנים חיובי, תוך שהכנסותיה עברו לראשונה את רף חצי מיליארד הדולר.‏[5]

מיזוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 מוזגו החברות טאואר ו-ג'אז האמריקאית, לכדי חברה אחת הנקראת טאואר-ג'אז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניות מדד ת"א בלוטק 50

אבוג'ןאו.אר.טי.אודיוקודסאורביטאורמתאיזיצ'יפאינטק פארמהאיתמר מדיקלאלביט מערכותאלווריוןאלוט תקשורתאלרוןאקס טי אלארדבבילוןביולייןביוסלבריינסווייגיוון אימג'ינגגילת רשתות לוויןוואן טכנולוגיותחילןטאואר סמיקונדקטורכלל ביוטכנולוגיהכן פייט ביופארמהלייבפרסוןמג'יק תעשיות תוכנהמדיקלמזור רובוטיקהמטריקסמיטרוניקסנובהנייס מערכותסאפיינססיליקוםספקטרוניקססרגון נטוורקספוטומדקספורמולה מערכותPCBפלוריסטםפרוטליקספרולור ביוטקפריון נטוורקפריורטקקומטאץ'קומפיוג'ןקמהדעקמטקרדהיל