טאואר סמיקונדקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טאואר ג'אז
סוג: חברה ציבורית, נאסד"קTSEM
שנת הקמה: 1993
משרד ראשי: מגדל העמק
שווי שוק: 360 מיליון דולר (מאי 2011)
הכנסות: 509.26 מיליון דולר בשנת 2010
עובדים: כ-1600
דף הבית: www.towerjazz.com

טאואר ג'אז (לשעבר טאואר סמיקונדוקטור בע"מ, באנגלית: TowerJazz ולשעבר Tower Semiconductor) היא חברה ישראלית המתמחה בפיתוח וייצור מוליכים למחצה ומעגלים משולבים לתעשיית האלקטרוניקה. טאואר הינה חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. מניית החברה כלולה במדד תל אביב 100 ומדד ת"א בלוטק 50.

תוכן עניינים

אודות החברה [עריכה]

הקמת המפעל על ידי נשיונל סמיקונדקטור [עריכה]

חברת טאואר סמיקונדקטור החלה את דרכה כמפעל ייצור במגדל העמק של חברת נשיונל סמיקונדקטור (National Semiconductor) האמריקאית, אשר עסק בהכנת מוליכים למחצה. המפעל הוקם ביוזמת רשות ההשקעות[דרוש מקור] לאחר שעובדי הרשות בארצות הברית הציגו לפני הנהלת החברה בקליפורניה את התפתחות ענף המוליכים למחצה בישראל בתחום התכנון והייצור של מוליכים למחצה עם פעילות אינטל וחברות אחרות בישראל. ד"ר גיורא ירון פעל מתוך החברה לקידום הנושא כשהחל לעבוד כפיזיקאי במשרד הראשי של חברת נשיונל סמיקונדקטור בסנטה קלרה קליפורניה ב־1979, ושיכנע את הנהלת החברה להשקיע בישראל. בתחילה הוקם מרכז מחקר ופיתוח בהרצליה[1] ובשנת 1984 הונחה אבן הפינה למפעל היצור. רשות ההשקעות סייעה לחברה בבחירת המיקום של המפעל במגדל העמק ובהשגת התמריצים להשקעות שהיו מקובלים באותה תקופה כולל קבלת תמיכה בהכשרת עובדים ישראלים למפעל החדש במגדל העמק במפעלי החברה בארצות הברית. ראש עיריית מגדל העמק דאז, שאול עמור, הצליח לשנות את מעמד העיר מאזור פיתוח ב' לאזור פיתוח א', כדי לאפשר לנשיונל סמיקונדקטור לזכות במירב ההטבות הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. בניית המפעל הושלמה בשנת 1989. אחד המוצרים הראשונים שיצרה החברה היה שבב זיכרון מסוג EPROM שפיתח בועז איתן בחברת הסטארט אפ WaferScale באותה עת.[2]

הקמת טאואר סמיקונדקטור [עריכה]

בשנת 1993, על רקע משבר עולמי בתעשיית המעגלים המשולבים, החליטה נשיונל סמיקונדקטור לסגור את המפעל במגדל העמק, אך הסגירה נמנעה לאחר שהחברה לישראל רכשה אותה תמורת 250 מיליון ושם החברה שונה לטאואר סמיקונדוקטר. בשנים 1995-1994, ביצעה טאואר שתי הנפקות בנאסד"ק, והפכה לחברה ציבורית, בהמשך החלו מניות החברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה גם הקימה מרכז מחקר ופיתוח בנתניה.[3]

הקמת פאב 2 [עריכה]

בשנת 2001 החלה הקמתו של מתקן ייצור חדש, "פאב 2", המייצר מעגלים משולבים על גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 8 אינץ', בטכנולוגיות 0.18-0.13 מיקרון, בהשקעה כוללת של 1.1 מיליארד דולר. ההשקעה הגיעה מהחברה לישראל, ממענק ממשלתי של 250 מיליון דולר ומאשראי מבנק לאומי ומבנק הפועלים בסך 550 מיליון דולר.[4] בניית המתקן הושלמה בשנת 2003.

משבר והתאוששות [עריכה]

ההשקעות הגדולות בהקמת "פאב 2", ובהמשך המשבר הכלכלי ב-2008, הביאו לכך שהחברה צברה הפסדים גדולים ודרשה גיוס הון נוסף (לרבות ויתור על החזר ההלוואות מצד הבנקים לאומי והפועלים, והפיכתן לניירות ערך המירים למניות). החברה התאוששה ובשנת 2010 החלה ליהנות מתזרים מזומנים חיובי, תוך שהכנסותיה עברו לראשונה את רף חצי מיליארד הדולר.[5]

מיזוג [עריכה]

בשנת 2008 מוזגו החברות טאואר ו-ג'אז האמריקאית, לכדי חברה אחת הנקראת טאואר-ג'אז.

קישורים חיצוניים [עריכה]


מניות מדד ת"א בלוטק 50

אבוג'ןאו.אר.טי.אודיוקודסאורמתאיזיצ'יפאינטק פארמהאיתמר מדיקלאלביט מערכותאלווריוןאלוט תקשורתאלרוןאפוסנסאקס טי אלארדבאטמ תקשורתבבילוןביולייןביוסלבריינסווייגיוון אימג'ינגגילת רשתות לוויןוואן טכנולוגיותחילןטאואר סמיקונדקטורכלל ביוטכנולוגיהכן פייט ביופארמהלייבפרסוןמג'יק תעשיות תוכנהמטריקסמלאנוקסמיטרוניקסנובהנייס מערכותסאפיינססיליקוםספקטרוניקססרגון נטוורקספוטומדקספורמולה מערכותפלוריסטםפרוטליקספרולור ביוטקפריון נטוורקפריורטקקומטאץ'קומפיוג'ןקמהדעקמטקרדהילריטליקס

הערות שוליים [עריכה]