ממלכת האיברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טאו קלארג'תי)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
ממלכת איבריה
ქართველთა სამეფო
ממשל
משטר נסיכות (813–888)
מונרכיה פאודלית (888–1008)
שפה נפוצה גאורגית
עיר בירה אַרטַאנוּגִ'י (אנ')
בַּאנָה (אנ')
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה  
הקמה 888
פירוק  
פירוק 1008
ישות קודמת נסיכות איבריה (אנ')
ישות יורשת ממלכת גאורגיהממלכת גאורגיה ממלכת גאורגיה
התמה של איבריה
דמוגרפיה
דת הכנסייה הגאורגית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממלכת הָאִיבֵּרִיםגאורגית: ქართველთა სამეფო, כַּרתְווֵלתָה סַאמֵפּוֹ) הייתה מונרכיה אירואסיאתית בקווקז בימי הביניים ששליטיה היו מלכים משושלת בגרטיוני. הממלכה צמחה בשנת 888 לספירה וירשה את נסיכות איבריה (אנ'), באזור ההיסטורי של מחוז טאו-קלארג'תי (אנ') ואיבריה עילית בצפון-מזרח טורקיה. בחלקים נרחבים של דרום-מערב גאורגיה של היום. הממלכה השתרעה בין השערים האיבריים (אנ') מדרום והקווקז הקטן מצפון.

מבחינה היסטורית, האזור כלל את כל המחוזות ההיסטוריים: ממערב לרכס ארסיאני (אנ') היו טַאוֹ (אנ'), קלַארגֵ'תִי (אנ'), נִיגַאלִי (אנ') ושַׁוושֵׁתִי (אנ'), בכיוון מזרח שכנו מֶסחֶתי, אֶרוּשֵׁתִי (אנ'), גַ'אווַאחֶתי, אַרטַאַאנִי (כיום באזור ארדהאן), אַבּוֹצִי (אנ'), קוֹלָה (אנ') ובַּאסִיאַנִי (אנ'). הנוף המאפיין הוא הרים ומערכות הנהרות של צ'ורו וקורה. האזור מילא תפקיד מכריע באיחוד כל הממלכות הגאורגיות לממלכת גאורגיה ב-1008.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 813 ירש אשוט הראשון (אנ') משושלת בגרטיוני, הנסיך האחרון של נסיכות איבריה (אנ'), שהיה היה ה"אריסמתאווארי" (גאו') של ג'אוואחתי, את דוכסות קלארג'תי. הוא הקים מחדש את טירת אַרטַאנוּגִ'י (גאו'), שנבנה על ידי וחטנג גורגסלי במאה החמישית, וקיבל את הגנת הביזנטים. הוא הוכר כנסיך וקיבל את התואר הביזנטי - קורופלאטס (אנ') של איבריה. וייסד נסיכות גאורגית בשם הביזנטי - הקורופלאטה של איבריה. הוא הפך את קלארג'תי לבסיס למאבקו כנגד הכיבוש הערבי, וכבש בהדרגה הוא את אזורים סביבו מידיהם.

אשוט הראשון עודד התיישבות מחדש של גאורגים באדמותיו, ונתן חסות לחיי הנזירות בנסיכות על פי עצותיו של של גרִיגוֹל חַאנדזתֶלִי, נזיר גאורגי בולט של הכנסייה הגאורגית (759 לערך-861). במשך זמן רב הייתה הממלכה לאזור חופשי תרבותית ואחד המרכזים הדתיים החשובים ביותר בגאורגיה. כתוצאה מכך, המרכז הפוליטי והדתי של איבריה עבר למעשה ממרכז איבריה לדרום-מערב, בטאו-קלארג'תי (אנ'). מיקומה הגאוגרפי של הנסיכות, בין האימפריות החזקות ממזרח וממערב, והעובדה שנתיב אחד של דרך המשי עבר בשטחה, פירושו היה כי הוא נתון לזרם מתמיד של השפעות שונות.

יורשו של אשוט, המשיך במאבקו לכיבוש אדמות כארתלי, והתמודד גם עם השושלת האבחזית ממערב גאורגיה, אגריסי, אמירות טביליסי הערבית, כורבישופות קאחתי ממזרח גאורגיה ושליטים ארמנים. למרות זאת, מאבקים פנימיים, שהיו דבר שכיח בנסיכות, היוו מכשול רב. מלחמת האזרחים שהתחוללה בעקבות ההתנקשות בדוד הראשון (876-881), הביאה, בשנת 888, לניצחונו של אדרנסה הראשון (881-923) על יריבו העיקרי, נאסרה, רוצחו של דוד הראשון. בתקופת שלטון בנו של אדרנסה, דוד השני (923-937) נאלצו הגאורגים להתגונן מפני התוקפנות הביזנטית, בעיה שנראה כי הסתדרו עימה בהצלחה. למרות זאת, שושלת בגרטיוני נכשלה בשמירה על אחדות ממלכתם, שהייתה למעשה מחולקת לשלושה ענפים של השושלת, כאשר הענף העיקרי נותר בטאו, וכן התואר מלך הכרתוולים, ענף קלארג'תי הכיר בריבונות המלך. ממלכת הכרתוולים כללה גם מספר נסיכויות שהיו עצמאיות פחות או יותר.

דוד השלישי כפי שתואר על תבליט במנזר אושקי

בשנת 958, הוכתר בגרט השני הפשוט (אנ') (958-994) כ"מלך הגאורגים", וירש את צפון טאו (ידוע גם כאימיאר-טאו), כאשר דוד השלישי (961-1001) קיבל את התואר "קורופלאטס" וקיבל לבעלותו את דרום טאו (ידוע גם כאימיאר-טאו). הכמעט שליט וחבר הכנסייה, דוד בא-בברית עם השליט הביזנטי, בסיליוס השני כדי לגבור על האציל הביזנטי המורד, ברדס סכלארוס (976-979) ותוגמל בשטחים נרחבים, שהפכו אותו לשליט החזק ביותר בעבר הקווקז. ממלכתו כללה מספר מחוזות גאורגים וארמנים עד לימת ואן. עם מטרה עזה לאחד את כל האדמות הגאורגיות, הוא אימץ את הנסיך בגרט (לימים המלך בגרט השלישי), נכדו של בגרט הפשוט, היה גם יורש מוחלט[1] אבחזי. דוד הכניס אותו לתפקיד הנסיך המקומי בכארתלי (975) וכמלך אבחזיה (978). ועזר להמליך את אביו הביולוגי של בגרט, גורגן, למלך מלכי הכרתוולים עם מותו של בגרט הפשוט (994), בכך הפך את בגרט לשליט שתי הנסיכויות והיורש המוחלט[1] של שתי נסיכויות נוספות. המכשול היחיד היה הקונפליקט הבלתי מוצלח עם האימפריה הביזנטית, בשנים 987-989, שהכריחה את דוד לוותר על שליטתו, ולהפוך את בסיליוס השני ליורש עם מותו (שטחי הירושה אורגנו מאוחר יותר בתמה של איבריה). למרות זאת, הצליח בגרט להפוך לשליט הראשון של הממלכה הגאורגית המאוחדת (שנקראה באופן רשמי "ממלכת הגאורגים והאבחזים") במות אביו בשנת 1008.

היסטוריה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור המשיך להיות טריטוריה גאורגית ונוהל מנהלית על ידי אטבאגות סאמצחה עד לכיבוש העות'מאני בשנת 1551. בתקופת שלטון האחרונים, החלה מדיניות האיסלאמיזציה[2] והרבה מהכנסיות הנוצריות הפכו למסגדים. בעקבות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), רוב שטחי טאו-קלארג'תי לשעבר סופחו לאימפריה הרוסית, אבל נלקחו בחזרה על ידי העות'מאנים בחוזה ברסט-ליטובסק שנערך עם הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה (РСФСР) בשנת 1918 (ברית המועצות הוקמה בשנת 1922). תבוסת האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה איפשרה למדינה שזה עתה הוקמה, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, להחיל את שליטתה על האזור. אוטלו (Oltu) שבנפת ארזורום, מחוז שהיה במאבק בין הגאורגים לארמנים, נותר תחת שליטה טורקית. למרות זאת עצמאותה של גאורגיה הדמוקרטית התמוטטה בעקבות פלישת הצבא האדום לגאורגיה בפברואר 1921, ובמקביל נכבש האזור מחדש על ידי הטורקים, וזאת בהסכמת הרוסים על פי הסכם מוסקבה בין הטורקים לממשלה הרוסית, ב-16 במרץ 1921.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממלכת האיברים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יורש מוחלט (heir apparent) - מי שבעל זכות לרשת את הכתר, וזכות זו אינה יכולה להשתנות בעקבות הולדתו של יורש אחר
  2. ^ איסלאמיזציה (Islamization) - תהליך של המרת דת לאסלאם לקהילות שלמות. ראו גם אסלאמיזם
עץ המשפחה של שושלת בגרטיוני מענף טאו קלארג'תי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אשוט ה-I (אנ')
נסיך נסיכות איבריה
(813–826)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדארנאסה ה-II (אנ')
שליט משותף
(830–867)
 
בגרט ה-I (אנ')
נסיך נסיכות איבריה
(826–876)
 
גואראם מאמפאלי (אנ')
שליט משותף
(830–881)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גורגן ה-I (אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(881–891)
 
אשוט היפה (אנ')
 
סומבט ה-I (אנ')
דוכס גדול של קלַארגֵ'תִי
(870–889)
 
אדארנאסה
 
דוד ה-I
נסיך נסיכות איבריה (אנ')
(876–881)
 
אשוט
 
נאסרה
סַאמצְחֶה, שַׁוושֵׁתִי (אנ') ואַרטַאַאנִי
(881–888)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אשוט הבוסר (אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(908–918)
 
אדארנאסה ה-III (אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(891–896)
 
בגרט ה-I (אנ')
דוכס גדול של קלַארגֵ'תִי
(889–900)
 
דוד ה-I (אנ')
דוכס גדול של קלַארגֵ'תִי
(889–943)
 
 
 
 
 
 
אדארנאסה ה-II/IV (אנ')
נסיך נסיכות איבריה
(881–888)

מלך נסיכות איבריה
(888–923)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד
דוכס גדול של טַאוֹ
(896–908)
גורגן ה-II‏ (אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(918–941)
דִינַארָה
(אנ')
אדארנאסה ה-IIאשוט מאַרטַאנוּגִ'י
(אנ')
דוד
(נפטר ב-908)
גורגן ה-I
(אנ')
סומבאט ה-II‏ (אנ')
דוכס גדול של קלַארגֵ'תִי
(961–966)
דוד ה-II‏ (אנ')
מלך ממלכת האיברים
(923–937)
בגרט ה-I ‏(אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(941–945)
סומבאט ה-I‏ (אנ')
מלך ממלכת האיברים
(954–958)
אשוט ה-II
מלך ממלכת האיברים
(937–954)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בגרט
(נפטר ב-922)
גוּרגֶן
(נפטר ב-968)
דוד ה-II‏ (אנ')
דוכס גדול של קלַארגֵ'תִי
(988–993)
בגרט ה-II‏ (אנ')אדארנאסה ה-V‏ (אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(945–961)
אדארנאסה ה-IV
(נפטר ב-983)
בגרט ה-II‏ (אנ')
מלך ממלכת האיברים
(958–994)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גורגן
 
סומבאט ה-III (אנ')
דוכס גדול של קלַארגֵ'תִי
(993–1011)
דוד ה-III (אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(966–1001)
בגרט ה-II (אנ')
דוכס גדול של טַאוֹ
(961–966)
גוּרגֶן (אנ')
מלך ממלכת האיברים
(994–1008)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דֵמֵטרֶה (אנ')
 
בגרט ה-III (אנ')
מלך קלַארגֵ'תִי (אנ')
(1027–1028)
 
 
 
 
 
 
בגרט ה-III
מלך ממלכת גאורגיה
(1008–1014)
מקרא צבעים:       נסיכי/מלכי ממלכת האיברים          דוכסי קלַארגֵ'תִי (אנ')          דוכסי טַאוֹ (אנ')