טאו (אות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Τ τ טאו
Tau uc lc.svg
אלפבית יווני
Α α אלפא Β β בטא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
Digamma uc lc.svg דיגמא Stigma uc lc.svg סטיגמא
Heta uc lc.svg הטא San uc lc.svg סאן
Qoppa uc lc.svg קופא Sampi uc lc T-shaped.svg סאמפי
Sho uc lc.svg שו

טאו (אות גדולה Τ, אות קטנה: τ) היא האות התשע עשרה באלפבית היווני. ביוונית מודרנית שם האות נהגה 'טָף'. ההגייה הרגילה של האות τ היא כמו טי"ת בעברית. הצירוף ντ נהגה כמו דל"ת בעברית. הצירוף τζ נהגה דְז.

בספרות יווניות היא בעלת הערך 300.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות טאו התפתחה מהאות תו הפיניקית / שמית, והייתה במקור האות האחרונה באלפבית.

שימושי האות τ[עריכת קוד מקור | עריכה]

האות τ מייצגת:

בתקופה העתיקה האות טאו שימשה סמל לחיים, בעוד האות השמינית באלפבית היווני - תטא סימלה מוות. רבים הסבורים כי הם המקור לסימן החיוב (פלוס +) וסימן השלילה (מינוס -).