טאנוטר
טאנוטר (בארמנית: Տանուտեր, מ"טון" = "בית" + " טר" = אדון) היה תואר אצולה ארמני מימי קדם וימי הביניים ועד לתקופה המודרנית.
- א.הוא ציין את ראשי המשפחות מקרב האצילים (הקרויים בארמנית "נחראראר").
מקור השם במילים "טון" שמשמעותו "בית, ו "טר" שמובנו "אדון". התואר היה בשימוש מימי קדם בשביל זקני השבט ("פטריארכים"), שנקראו "אקו", "טאנמץ" או "טאנוטר". גם לאשה הזקנה של השבט היה תואר מקביל – "טאנטיקין"[1].
המצביא ורטן ממיקוניאן, אחד הגבורים הלאומיים של הארמנים, ידוע גם כוורטן הקדוש, נבחר על ידי האצילים ל"האיוץ טאנוטר", במובן של "המנהיג של ארמניה".
- ב.עד לסיפוח ארמניה המזרחית על ידי רוסיה בשנת 1828, ראשי הכפרים, שנבחרו על ידי התושבים, נשאו גם כן את השם "טאנוטר"[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ē.D. Ałayan (1976), Ardi Hayereni Bacʿatrakan Baṙaran (Yerevan: Hayastan publishing house)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על האצלה הארמנית: היסטוריה, מוסדות ומבנה - מאת מליךּ ורג' אטאבקיאן באתר איגוד האצילים הארמנים ברשת (באנגלית)
- Melik Vrej Atabekian - The Armenian Nobility:history, institutions and structure, Noyev Kovchev monthly 4 (74), April 2004
- George A. Bournoutian, A History of the Armenian People,) (Vol. II: 1500 to the Present. Mazda Academic Press, California, 1994