טאראהומרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שני בני טאראהומרה, צולם בשנת 1892

הטאראהומרה או רארמורי (כפי שהם נקראים במקור) הם אינדיאנים החיים בצפון-מערב מקסיקו, אשר ידועים ביכולת שלהם לרוץ מרחקים ארוכים. במקור, הם היו תושבים של מחוז צ'יוואווה שבמקסיקו, אך הם נסוגו אל עבר קניונים כמו קניוני הנחושת בזמן הגעתם של החוקרים הספרדים במאה ה-16. כיום, האזור אותו הם מאכלסים נקרא לעתים קרובות בפשטות על שמם - הטאראהומרה סיירה.

הערכות לשנת 2006 שגודל אוכלוסיית הרארמורי בין 50,000 ל-70,000 איש. רובם עדיין מאמצים סגנון חיים מסורתי וטבעי. הם חיים לרוב במערות או בבקתות עץ או אבן. הרארמורי מגדלים בעיקר חיטה, שעועית ותירס, וניזונים מגידולים אלה. לפני אירועים של ריצות ארוכות (אשר נערכים אצלם לעתים קרובות) נוהגים הרארמורי לשתות בירה שהם מכינים מתירס ולאכול מאכלים מיוחדים שהם מכינים משעועית. רארמורי רבים מגדלים כבשים, עיזים וגידולי בקר. כמעט כל רארמורי נאלץ בשל כך לנדוד בצורה זו או אחרת במהלך העונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרארמורי נראו לראשונה על ידי הספרדים במאה ה-16. כאשר הספרדים גילו אותם לראשונה הם כונו על ידם הטאראהומרה. עד תחילת המאה ה-17 הספרדים הקימו מכרות בשטחם של הרארמורי, ועקבות כך, רארמורי רבים נחשפו למסעות פשיטה של הכובשים הספרדים כדי להשיג עבדים נוספים שיעבדו במכרות.

מסיונר ישועי בשם חואן פונטה הקים מסיון בדרום שטחם של הרארמורי. המסיון היה ידוע בשם 'סן פבלו בלזה'. פונטה נהרג בשל ההתנגדות של קבוצות נוספות של ילידים מקומיים בשנת 1616. המסיון חדל להתקיים בשל כך במשך למעלה מעשור. עם גילוי המכרות של צ'יוואווה בשנת 1631 היו נוכחות גבוהה בשטחי הרארמורי של ספרדים, וגם הישועים שלחו מסיונרים נוספים. בנוסף, היה גידול בשיעור העבדות במכרות של הספרדים.

בשנת 1648 הלכו הרארמורי להלחם בספרדים. הם פגשו אותם לקרב ב'פאריאגיק' והשמידו מסיון נוסף שהיה קיים באזור. שניים מהמנהיגים של הרארמורי נתפסו על ידי הספרדים והוצאו להורג. זמן קצר לאחר מכן, התמקמו הספרדים במעלה השטח של הרארמורי. בעקבות כך, מנקודה זאת בהיסטוריה, הרארמורי התפצלו ל-2 קבוצות. אלה אשר ישבו במורד השטח, נטמעו באוכלוסייה הנוצרית שהתרבתה שם, ואיבדו באופן ניכר את זהותם האותנטית. אלה אשר ישבו במעלה השטח, המשיכו להלחם בפולשים הספרדים והנוצרים, מה שהוביל לגירושם של הפולשים הזרים מהשטח. הישועים חזרו בשנת 1670 והטבילו אלפי רארמורי לנצרות, אבל אנשים אלו המשיכו לשמור על זהות נפרדת. המנהיג של הרארמורי שהתנגדו לכיבוש הספרדי הוצא להורד בשנת 1690, ובשנים 1696-1698 המשיכו הרארמורי לנהל מלחמה כנגד הספרדים אבל הובסו צבאית.

עד שנת 1753 המסיונים אשר היו במורד השטח של הרארמורי נמסרו לכמרים חילוניים, ועם הפיזור של הישועים בשטח הספרדי, בשנת 1767 רוב המסיונים שהיו בשטחם של הרארמורי כבר לא פעלו. בשנת 1767 רוב הישועים גורשו מכל השטחים הספרדיים. הישועים הוחלפו על ידי הפרנציסקנים, אשר למרות מאמצם הרב ומסירותם, לא הצליחו לנצח בקרב שהחלו הישועים. הישועים חזרו בתחילת המאה העשרים והתיישבו מחדש במסיונים הנטושים.

כישורים אתלטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המילה רארמורי, בשפתם, היא 'ריצה על כפות הרגליים' או 'זה שרץ מהר'. עם התפוצה וההתפרסות הרחבה שלהם על הקרקע, פיתחו הרארמורי מסורת של ריצות ארוכות של עד 200 מייל (כ-320 ק"מ) במשך יומיים שלמים, לשם ציד, תקשורת ומעבר ממקום למקום. הריצה שלהם נעשית בסנדלי עור פשוטים, כפי שמתואר בספר 'נולדנו לרוץ' של כריסטופר מקדוגל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאראהומרה בוויקישיתוף