טבח חמאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טבח חמאתערבית: مجزرة حماة, מַג'זַרַת חמאה; בעברית מקובל לקרוא לעיר "חמאת") נערך בסוריה ב-2 בפברואר 1982, כאשר צבא סוריה ו-'פלוגות ההגנה', בהוראת נשיא סוריה חאפז אל אסד ובפיקוד אחיו הצעיר רפעת אל-אסד, תקף את העיר חמאת וטבח אלפי אזרחים סוריים סוניים, במטרה למנוע נסיון הפיכה כנגד השלטון הדיקטטורי במדינה. ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל העריך כי מספר ההרוגים בטבח נע בין 10,000 ל-25,000 בני אדם אך הארגון הסורי לזכויות אדם העריך כי בטבח נהרגו כ-40,000 איש.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חאפז אל-אסד בחברת אחיו רפעת אל-אסד אשר פיקד על הטבח בחמאת

בתחילת שנות השמונים הייתה סוריה מעורבת עמוקות במלחמת האזרחים בלבנון שהחלה ב-1976, ובמלחמת לבנון שפרצה ב-1982. בעיות צצו גם מכיוונה של טורקיה, שהניעה את כוחותיה לגבול עם סוריה כדי להתמודד עם המרידה הכורדית באזור. הממשלה הטורקית האשימה את סוריה בתמיכה ואימון של מורדי "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK) בטורקיה גופא. תנועת האחים המוסלמים בסוריה ניצלה את הכאוס שהשתרר והחלה להתמרד נגד שלטונו של חאפז אל-אסד. האחים המוסלמים ביצעו פעולות גרילה וטרור במספר ערים, תוך שהם תוקפים קצינים, גורמים ממשלתיים ותשתיות. האלימות נגד המשטר כללה את הריגתם של 83 צוערים של הצבא הסורי בבית ספר לארטילריה בחאלב ביוני 1979, ושלושה פיגועי מכונית תופת בדמשק בין אוגוסט לנובמבר 1980, שבהם נהרגו מאות אנשים.

ביולי 1980, העונש על השתייכות לתנועת האחים המוסלמים נקבע למוות, עם אישורו של חוק מס' 49. במהלך תחילת 1980, ביצעו האחים המוסלמים מספר פיגועי תופת נגד בנייני הממשלה וחבריה. כחלק מכך, בוצע ניסיון התנקשות בנשיא אסד ב-20 ביוני 1980, במהלך קבלת פנים רשמית לנשיא מאלי. לאחר שיריות מקלע החטיאו את הנשיא אסד, הוא רץ כדי לבעוט ברימון יד שהושלך לעברו, בעוד שומר ראשו הקריב את עצמו כדי לחנוק את פיצוץ הרימון השני. אסד נפגע באופן קל בלבד. תגובתו הייתה מהירה וחסרת רחמים: במהלך 48 השעות לאחר ניסיון ההתנקשות, 625 אסירים אסלאמיסטים נרצחו בהוצאות המוניות להורג על ידי אחיו של אסד, רפעת אל-אסד, בבית הכלא בתדמור.

הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריאות לנקמה גברו בקרב האחים המוסלמים, ופיגועי התופת התגברו. שיא האירועים היה במרידה כוללת של העיר הסונית–שמרנית חמאת (נהגה גם חַמְאַה) (ערבית: حماه), בפברואר 1982. אסלאמיסטים ופעילי אופוזיציה הכריזו על חמאת כ"עיר משוחררת" וקראו לתושבי סוריה להתמרד נגד ה"כופר". לוחמים של האחים המוסלמים תרו בעיירה בחיפוש אחר בעת'יסטים, פרצו לבתיהם של עובדי ממשל ותומכי שלטון, והרגו כ-50 איש.

לפני ההתקפה קרא המשטר לתושבי העיר להיכנע, והזהיר כי מי שיישאר בעיר ייחשב למורד. מטרת התקיפה מצד המשטר, שבראשה עמד רפעת אל-אסד ואשר החלה ב-2 בפברואר, הייתה להפסיק את הפעילות המרדנית של האחים המוסלמים. הצבא הסורי החל בהפגזה מסיבית של העיר בת ה-350,000 תושבים. רוברט פיסק תיאר בספרו Pity the Nation כיצד אזרחים ברחו מהעיר בעוד טנקים וכוחות חי"ר התקדמו לעבר העיר במטרה להטיל עליה מצור. לטענת הארגון הבינלאומי אמנסטי, הצבא הסורי גם הזרים גז רעיל לבניינים שהיה חשד כי שהו בהם מורדים.

לאחר הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאות ממדינות העולם המערבי גינו את ההתקפה כהפרת זכויות אדם וטבח. אסד, בנאום תגובה רשמי, קרא לארצות המגנות שלא לאפשר לאלו שברחו מסוריה לשהות במדינותיהן. קריאותיו לא נענו, ומרבית חברי האחים המוסלמים ברחו לירדן, לארצות הברית, לבריטניה ולגרמניה וקיבלו מקלט כפליטים פוליטיים.

מבחינה פנימית ניתן פרסום לתקיפה כדי להרתיע את האזרחים. אפילו הארגונים השמרנים ביותר לא הביעו את תמיכתם באחים המוסלמים, ולא הביעו סימפתיה לתושבי חמאת. הסיבות העיקריות לכך היו האמצעים האלימים שנקטו האחים המוסלמים, וסובלנותו ההתחלתית של חאפז אסד להתקפות הארגון עד לניסיון ההתנקשות בו והמרידה בחמאת. הפרשן הנודע תומאס פרידמן ציין כי נכון לשנת 2001, מאז אירוע זה לא איימו עוד גורמים אסלאמיים על המשטר הסורי.

העיר התיירותית חמאת הפכה מאז הטבח לעיר ענייה, לאחר שמרבית התושבים שנותרו עזבו את העיר, ובמקומם עברו אליה תושבי הכפרים הסמוכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]