טביעת רגל פחמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסבר על טביעת רגל פחמנית

טביעת רגל פחמנית (באנגלית: Carbon Footprint) היא סך של פליטות גזי חממה (GHG) שנפלטים ממוצר, ארגון, אדם, מדינה או אירוע. לשם פשטות הדיווח ויכולת השוואה, לרוב, טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן דו-חמצני (CO2) וגז המתאן (CH4) הנפלטת, המאיצה את ההתחממות עולמית.[1]

אלו כוללים בראש ובראשונה שריפת דלק מאובנים מפחם, נפט וגז טבעי לצורך יצירת אנרגיה, אך גם ייצור וצריכה של מזון ומוצרי צריכה, בדים, מוצרי עץ, כבישים, מבנים, תחבורה ושירותים נוספים, שימוש בכלי תחבורה המבוססים על שריפת דלק ועוד. גם לבירוא יערות טביעת רגל פחמנית משמעותית שכן כריתת עצים מצמצמת את תהליך הפוטוסינתזה, וריכוז הפחמן הדו-חמצני עולה.[2]

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית ברמה האישית, אפשרית באמצעות שינוי הרגלים אישיים בתחומים רבים, החשוב בהם הוא צמצום הרבייה ועל ידי כך הקטנה מיידית של הצריכה, לאחר מכן צמצום שטח המחייה - מגורים בדירות קטנות יותר ובצפיפות אוכלוסייה גבוהה יותר, הפחתה או ויתור על שימוש ברכב פרטי לטובת תחבורה ציבורית, אופניים או הליכה, הפחתת טיסות, הקטנת צריכה עודפת של מוצרים ושירותים, חסכון בחשמל. ברמה המסחרית והתעשייתית הקטנת טביעת רגל פחמנית תכלול התייעלות אנרגטית, מעבר לאנרגיות מתחדשות כגון אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, צמצום בזבוז של חומרי גלם ומזון, ועוד.

מקור השם "טביעת רגל פחמנית" נובע מהמושג טביעת רגל אקולוגית. טביעת רגל פחמנית היא חלק מהחישוב של טביעת הרגל האקולוגית וכן חלק מניתוח מחזור חיים של מוצרים ופעילויות.

מדידת טביעת רגל פחמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 רייט, קמפ ויליאמס, הציעו לדייק את ההגדרה את טביעת הרגל הפחמנית: מדד לכמות הכוללת של פליטת פחמן דו-חמצני (CO2) ומתאן (CH4) שנפלטת על ידי אוכלוסייה, מערכת או פעילות מוגדרים, בהתחשב בכל המקורות, המשקעים והאחסון הרלוונטיים בתוך גבולות המרחב והזמן של האוכלוסייה, המערכת או הפעילות. טביעת רגל פחמנית מחושבת כשווה ערך לפחמן דו-חמצני ביחס לפוטנציאל ההתחממות הגלובלית הרלוונטי למשך 100 שנים (GWP100).[3]

ניתן למדוד את טביעת הרגל של הפחמנית של אדם, מדינה או ארגון על ידי ביצוע הערכת פליטות של גזי חממה, הערכת מחזור חיים (של מוצר) או פעילויות חישוביות אחרות המכונות חשבונאות פחמן. בשעה שחושבה טביעת רגל פחמנית, ניתן לתכנן אסטרטגיה שתצמצם אותה, למשל על ידי התייעלות אנרגטית, ייעול תהליכים וניהול מוצרים בצורה חסכונית יותר, לכידה ואחסון של פחמן, קיזוז פחמן ועוד.

לצורך חישוב טביעות רגל פחמנית של אדם קיימים מספר מחשבונים מקוונים חינמיים. חלק מהמחשבונים מבוססים על נתונים וחישובים שנבדקו בביקורת עמיתים, למשל רשת CoolClimate של אוניברסיטת ברקלי ו-CarbonStory.[4][5] אתרי אינטרנט אלו מבקשים מהמשתמש לענות על שאלות לגבי הרגלי התזונה, שימוש בתחבורה, גודל הבית, פעילויות קניות ופנאי, שימוש בחשמל, חימום ומכשירים כבדים כגון מייבשים ומקררים ועוד. על בסיס הנתונים, האתר מעריך את טביעת הרגל הפחמנית האישית. רוב המחשבונים משתמשים ב-13 עקרונות לחישוב טביעת הרגל הפחמנית. במאמר מ-2011 טוענים החוקרים כי אין עקביות בהגדרות ובחישובים של עקבות פחמן במחשבונים השונים. ישנם חילוקי דעות בבחירת הגזים, ומערך הפליטות שיש לכסות בחישובי טביעות הרגל. אולם, החוקרים לא מפקפקים בחשיבות המדידה וגורסים שיש לשכללה.[6]

חישוב טביעת הרגל הפחמנית של מפעלי תעשייה, מוצרים או שירותים היא משימה מורכבת. אחת המתודולוגיות היא הערכת מחזור חיים (LCA), כמודל מוביל לכימות השפעות סביבתיות כאשר טביעת הרגל הפחמנית עשויה להיות אחד הגורמים הרבים שנלקחים בחשבון בעת הערכת מוצר או שירות.[7][8] ארגון התקינה הבינלאומי קבע תקן ISO 14040: 2006 להערכת מחזור חיים וניהול סביבתי.[9] שיטת מדידה נוספת היא באמצעות פרוטוקול גזי חממה, הקובע סטנדרטים למעקב אחר פליטות גזי חממה.[10]

פליטות פחמן ישירות ועקיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליטות גזי חממה מתחלקות לפליטות פחמן ישירות ועקיפות. הפליטות מחולקות לשלושה מכלולים:

  1. מכלול ראשון כולל פליטות פחמן ישירות הכוללות פליטות הקשורות לתהליכי הייצור וכוללים פליטות משריפת דלקים, פליטות מתהליכים ודליפות וכן צריכת אנרגיה בתהליך הייצור.
  2. המכלול השני כולל פליטות עקיפות עיקר מקורן בצריכת אנרגיה. המידע על פליטות עקיפות מוספק, בדרך כלל, על ידי יצרן האנרגיה
  3. מכלול שלישי כוללות פליטות שאינן קשורות ישירות לתהליך הייצור ולצריכת אנרגיה. בתעשייה, מכלול שלוש יכלול פליטות פחמן מתהליכי ייצור חומרי הגלם, תחבורה, מוצרים ושירותים.[11]

חישוב פליטות עקיפות במכלול שתיים ושלוש מבוסס על חישוב של מקדמי פליטה. מקדם פליטה הוא ערך מייצג שמנסה לקשר את כמות המזהם המשתחרר לאטמוספירה עם פעילות הקשורה לשחרורו של אותו מזהם. מקדמי הפליטה מקלים על הערכת פליטות ממקורות שונים והשפעתם על זיהום הסביבה. ברוב המקרים, גורמים א\לה הם ממוצעים של כל הנתונים הזמינים ומייצגים את הממוצעים לטווח הארוך עבור כל המתקנים בקטגוריית המקור.[12] המקדמים לתעשייה מחושבים על פי נתונים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים.

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצוג חזותי של טביעת רגל פחמית.

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית האישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית כוללת שינוי הרגלים של פרטים בתחומים רבים, כגון העדפות מזון, אמצעי תחבורה למרחקים ארוכים וקצרים, שימוש באנרגיה בבית, צריכת סחורות ושירותים וגודל משפחה. הדוח החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שהתפרסם בשנת 2014, קבע כי שינוי באורח החיים יש פוטנציאל להפחתה משמעותית בטביעת הרגל האישית, במגזרים מסוימים, ובמיוחד כאשר שינוי ההתנהגות כולל שינויים טכנולוגיים ומבניים. באופן כללי, לאורח חיים צרכני יש השפעה רבה יותר על הסביבה.[13] מספר מחקרים מדעיים הראו כי ישנן ארבע פעולות מרכזיות "בעלות השפעה גבוהה" שאזרחים יכולים לנקוט על מנת להקטין את טביעת הרגל הפחמנית האישית. ההמלצות נוגעות בעיקר, אך לא רק, לאנשים החיים במדינות מפותחות[14][15]:

  • הקטנת מספר הילדים המתוכננים באחד (הפחתת פליטות שווה ערך ל-58.6 טון CO2 לשנה)
  • לא להחזיק מכונית פרטית (הפחתת פליטות שווה ערך ל-2.4 טון CO2 לשנה)
  • להימנע מטיסות (הפחתת פליטות שווה ערך ל-1.6 טון CO2 לשנה)
  • לאמץ תזונה מבוססת צמחים (הפחתת פליטות שווה ערך ל-0.8 טון CO2 לשנה)

הקטנת טביעת הרגל הפחמנית של התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טביעת רגל פחמנית של חברה מושפעת ממספר גורמים מרכזיים: מקורות אנרגיה וצריכתם וחומרי גלם. גורמים נוספים שיכולים להשפיע הם סוג התעשייה ומיקום המפעל. כן משפיעה הובלה ימית ואווירית ושינוע יבשתי. ישנן מספר פעולות להקטנת תביעת הרגל הפחמנית של התעשייה. חישוב ההפחתה בתעשייה הוא מצטבר לשנת 2050, ולא לשנה אחת, מכיוון שלפעולות להקטנת טביעת הרגל הפחמנית יש זמני פעילות ארוכים:

  • התייעלות אנרגטית של מערכות הקירור, שדרוג וייעול מכונות ומנועים חשמליים להפחתת צריכת החשמל, ניצול פעולות של מכונות לעיבוי ועוד.[16] (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-90 מיליארד טונות CO2)[17][18]
  • מעבר לאנרגיות מתחדשות: אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח. (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-80 מיליארד טונות CO2)[19]
  • צמצום בזבוז המזון (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-31 גיגה טונות CO2)[20]
  • שיקום יערות טרופיים והפסקת השימוש באדמת היערות למטרות אחרות (לדוגמת גידולי חלקאיים מראה לבקר) (הפחתת פליטות שוות ערך לכ-61 מיליארד טונות CO2)[21]
  • הגברת היעילות בשימוש בדלקים פוסיליים בתהליכי ייצור תעשייתיים או בייצור חשמל.
  • שיפור הבידוד במבנים.[16]

פעולות הפחתה עבור ארגונים כוללות פעילות חובה וולנטריות. במרבית המדינות המפותחות אימצו מגוון של גישות וולונטריות להפחתת פליטות בתעשייה, החל מהסכמים בלתי מחייבים מרצון בנושא דיווח על פליטות, דרך יעדים מוגדרים עצמאית ועד הסכמים המחייבים מבחינה משפטית, הכוללים מדידה, הערכת ביצועים וסנקציות במקרה של אי עמידה ביעדים.[22]

פעילות בינלאומית להפחתת טביעת הרגל הפחמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2019 כמעט כל המדינות בעולם הן חברות של האו"ם בנושא שינויי אקלים אמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (אמנת המסגרת של האו“ם בדבר שינויי האקלים, UNFCCC).[23] מטרת האמנה היא למנוע התערבות אנושית המסכנת את מערכת האקלים.[24] אמנת המסגרת מחייבת את המדינות החתומות לפעול להתייצבות ריכוזי גזי חממה באטמוספירה ברמה בה מערכות אקולוגיות יכולות להסתגל באופן טבעי לשינויי אקלים, למנוע איום על ייצור מזון ולאפשר להמשיך בפיתוח כלכלי.[25] אמנת המסגרת נוסחה ב-1992, אולם מאז הפליטות הפחמניות גדול. בכל שנה תקיימת ועידת שינויי האקלים של האו"ם בה מתקיימת משא ומתן בין המדינות.[26]

פרוטוקול קיוטו הוא תוספת לפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה ומגדיר יעדים ולוחות זמנים מחייבים מבחינה חוקית לקיצוץ פליטת גזי חממה של מדינות מתועשות שאשררו אותו. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל דבר שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ.[27] הפרוטוקול מבוסס על עקרון האחריות המשותפת אך מובחנת: הוא מכיר בכך שלמדינות בודדות יש יכולות שונות במאבק בלשינויי אקלים, על בסיס התפתחות כלכלית. מתוך הכרה בכך שמדינות מפותחות הן האחראיות העיקריות לרמות הגבוהות הנוכחיות של פליטות גזי חממה באטמוספירה כתוצאה מיותר מ-150 שננים של פעילות תעשייתית, הפרוטוקול מטיל נטל כבד יותר על המדינות המפותחות.[28] הסכם פריז מהווה המשך להסכם קיוטו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ What is a carbon footprint? | Carbon Trust, web.archive.org, ‏2009-05-11
  2. ^ The.CO2List.org - Amounts of CO2 Released when Making & Using Products
  3. ^ Laurence A. Wright, Simon Kemp, Ian Williams, ‘Carbon footprinting’: towards a universally accepted definition, Carbon Management 2, 2011-02-01, עמ' 61–72 doi: 10.4155/cmt.10.39
  4. ^ CoolClimate Calculator, coolclimate.org
  5. ^ CarbonStory: About CarbonStory, web.archive.org, ‏2014-03-13
  6. ^ Divya Pandey, Madhoolika Agrawal, Jai Shanker Pandey, Carbon footprint: current methods of estimation, Environmental Monitoring and Assessment 178, 2010-09-18, עמ' 135–160 doi: 10.1007/s10661-010-1678-y
  7. ^ גיא מילמן, שימוש בשיטת הערכת מחזור חיים (LCA (להערכת פליטות גזי חממה ממזון, האגודה לצדק סביבתי בישראל, 2013
  8. ^ לירון דן, הערכת מחזור חיים, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, 2018
  9. ^ 14:00-17:00, ISO 14040:2006, ISO (באנגלית)
  10. ^ Greenhouse Gas Protocol |, ghgprotocol.org
  11. ^ מערך הדיווח לרישום פליטות גזי חממה. מוסד נאמן והמשרד להגנת הסביבה. יוני 2013
  12. ^ OAR US EPA, Basic Information of Air Emissions Factors and Quantification, US EPA, ‏2016-09-02 (באנגלית)
  13. ^ Intergovernmental Panel on Climate Change. Working Group III,, Climate change 2014 : mitigation of climate change : Working Group III contribution to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change, עמ' 20
  14. ^ Sid PerkinsJul. 11, 2017, 4:30 Pm, The best way to reduce your carbon footprint is one the government isn’t telling you about, Science | AAAS, ‏2017-07-11 (באנגלית)
  15. ^ Seth Wynes, Kimberly A. Nicholas, The climate mitigation gap: education and government recommendations miss the most effective individual actions, Environmental Research Letters 12, 2017-7, עמ' 074024 doi: 10.1088/1748-9326/aa7541
  16. ^ 1 2 התייעלות אנרגטית, באתר משרד הכלכלה והתעשייה
  17. ^ Refrigerant Management, Drawdown, ‏2017-02-07 (באנגלית)
  18. ^ התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה, באתר www.sviva.gov.il
  19. ^ Wind Power Environmental Benefits | AWEA, www.awea.org
  20. ^ Food Waste Worsens Greenhouse Gas Emissions: FAO, www.climatecentral.org (באנגלית)
  21. ^ Tropical deforestation now emits more CO2 than the EU, Mongabay Environmental News, ‏2018-10-18 (באנגלית)
  22. ^ Policies to Reduce Greenhouse Gas Emissions in Industry - Successful Approaches and Lessons Learned: Workshop Report, OECD ENVIRONMENT DIRECTORATE AND INTERNATIONAL ENERGY AGENCY, 2003
  23. ^ What is the United Nations Framework Convention on Climate Change? | UNFCCC, unfccc.int
  24. ^ UNFCCC 1992, Article 2.
  25. ^ Introduction. In Climate Change 2007: Mitigation. Contribution of Working Group III to the Fourth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change, 2007.
  26. ^ What are United Nations Climate Change Conferences? | UNFCCC, unfccc.int
  27. ^ היערכות לשינוי אקלים, באתר משרד הכלכלה והתעשייה
  28. ^ What is the Kyoto Protocol? | UNFCCC, unfccc.int