טג'יקית
| טג'יקית (тоҷикӣ, تاجیکی) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | מרכז אסיה |
| סך כל הדוברים: | 4,457,500 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | |
| שיטת הכתב: | אלפבית קירילי, אלפבית ערבי, שניהם בתוספות ושינויים קלים, אלפבית לטיני |
| סיווג משפחתי: | שפות הודו אירופיות שפות הודו-איראניות |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | טג'יקיסטן |
| שפה רשמית בארגונים: | אין |
| גוף מפקח: | אין |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד הניבים המודרניים של השפה הפרסית. מספר דוברי השפה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500, ורובם מתגוררים בטג'יקיסטן בה היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פרסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.
טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, הוא ניב טגי'קי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.
טגי'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. החל ב-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק), Ӯ (ɵ), Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
