טובה גרטנר

**טובה גרטנר**
לידה	5 ביוני 1956 (בת 67); תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
עיסוק	זמרת-יוצרת
סוגה	אינדי רוק
שפה מועדפת	עברית

טובה גרטנר (נולדה ב-5 ביוני 1956) היא זמרת-יוצרת פופ ורוק ישראלית. חלוצת סגנון האינדי בישראל^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרטנר נולדה בתל אביב, בת למשפחה חרדית. בילדותה לא נחשפה למוזיקה חילונית. בתקופת התיכון למדה בבית יעקב לוסטיג. בהיותה נערה, צפתה יחד עם חברתה בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית ובעקבותיו החליטה להפוך למוזיקאית. בהמשך, עזבה את משפחתה ויצאה בשאלה, אירוע משמעותי עבורה שהפך למוקד עיסוק מרכזי ביצירתה בהמשך. לאורך השנים נהגה לשלב בשיריה ציטוטים שונים מהתנ"ך והתייחסויות מפורשות למקורות. השלימה לימודי מוזיקה באוניברסיטת בר-אילן וגם באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב. בהשפעת אריה שפירא, שהיה אחד ממוריה, החלה להתרכז בכתיבת שירים והלחנתם וזנחה את לימודי המוזיקה הקלאסית^[2]. היא יצרה קשר עם מוזיקאים מגוונים, בהם אילן וירצברג שכתב עימה את שיר הנושא של אלבומו "משני צידי הכדור" (1984)^[3].

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הקליטה את השיר "זה נגמר", שאותו כתבה והלחינה, כשלהקת סיאם מצטרפת אליה בנגינה ומזי כהן מלווה כקולות רקע. גרטנר כתבה את השיר על ההתמודדות עם חייה החדשים כחילונית, והוא היה לסנונית הראשונה שהצטרפה לכדי אלבום מלא בשם "קת תום", שגרטנר מימנה את הפקתו^[3]. באלבום שיצא לאור במאי 1987, למעט "זה נגמר" ו"לוי", שעיבד משה דעבול, כל השירים נכתבו והולחנו על ידי גרטנר ועובדו והופקו מוזיקלית על ידי גרטנר ועובד אפרת^[3]. מבין שירי האלבום זכורים במיוחד "אתמול", שהיה לשיר המזוהה עמה ביותר ואף דורג במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל לשנת 1987, וכן "פה הייתי" (שעסק גם הוא ביציאה בשאלה), "לוי", "זה נגמר" ו"מלכודת"^[4]. ביולי 1987 הופיעה לראשונה לפני קהל, במסגרת פסטיבל ערד במופע "רוק רטוב", מרתון רוק שנערך בבריכת השחייה של ערד^[5]. באוגוסט השתתפה במופע ערב נשים ברוק הישראלי, יחד עם דפנה ארמוני, קורין אלאל וסי היימן^[6].

אלבומה השני של גרטנר, "אם מלאכים", יצא לאור ב-1989. על ההפקה והעיבודים היה אחראי וירצברג, שליווה את גרטנר בנגינה בכל הכלים ובקולות רקע, יחד עם חברתה הזמרת מזי כהן^[7]. האלבום כלל את שיר הנושא שהפך ללהיט וזכה לקליפ ששילב גם אנימציית מחשב, בבימוי של ניר מטרסו. עוד שירים שבלטו באלבום הם "ציפי פיפי", "תאמין לי", "אין לי מנוחה" (הידוע גם בשם "זה לא היום שלי להיות אמא") ו"יודעת שאני"^[8].

השיר "אתמול" הופיע בחלק ראשון של אוסף משירי שנות השמונים בשם זה, ו"אם מלאכים" נכלל באוסף "עוד דמעות של מלאכים". בשנת 1993 הוציאה גרטנר את האלבום "שיחת חצות", שהוא גם האלבום הראשון שלה בפורמט של CD. בין שיריו נמנים "שיחת חצות" (לו הופק קליפ שביים אוהד פרח), "זהו וידוי", "ברכה", "צפון העיר" ו"דמדומים". אלבום זה לא זכה להצלחה מסחרית. בעקבות כך, הופעותיה של גרטנר הלכו והתמעטו, היא בחרה לקחת פסק זמן מעשייה מוזיקלית, החלה לעסוק בהוראה בבית ספר תיכון ובהנחיית חוגים מוזיקליים וערבי שירה לאוכלוסיות שונות, בכתיבת סיפורים קצרים ומחזות.

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 שבה לעסוק ביצירת מוזיקה והוציאה את הסינגל "שלא יגידו" שהופק על ידי יושי שדה. בשנת 2005 הקימה את להקת "נפקמינא", שכוללת את יושי שדה בגיטרה, יואב קליין בבסון, אשר לוי בגיטרה בס ואמיר הורוביץ בביטבוקס. באותה שנה הקליט אסף אמדורסקי לאלבומו "קדימה אחורה" ביצוע מחודש לשירה של גרטנר "אתמול". באלבום הופיע גם הקטע האינסטרומנטלי הקצר "זה משנה", אותו הלחינו גרטנר, אמדורסקי ורועי מלצר.

בשנת 2008 הוציאה גרטנר את האלבום "משהו דו לשוני", שהפיק שדה. בין שיריו נמנו "מזליסטית", "ביוגרפיה", "בלתי נשכח", "דוכן נשיקות" ו"זהבה", שנכתב לזכר חברתה הקרובה, שנפטרה זמן קצר לפני צאת האלבום. בהופעות אירחה גרטנר את להקת "נפקמינא" ואת חברתה מזי כהן, שניגנה בטמבורין ברוב שירי האלבום. השיר "שלא יגידו" הופיע בגרסה חדשה באלבום שנקראה "כמה קל". השירים "דוכן נשיקות" ו"ברגע מסוים" יצאו כסינגלים לרדיו^[9].

בשנת 2011 העלתה גרטנר את המופע "שירים קיצוניים", בו היא מבצעת בצורה חתרנית שירים של משוררים כמו אמיר אור, רות בלומרט, שחר-מריו מרדכי, שמעון ריקלין, חגית גרוסמן ונורית זרחי, העוסקים בתוכן קיצוני כגון המוות והתשוקה, לצד מעט שירים מקוריים שכתבה. משיריהם הקריאו המשוררים אמיר אור, חגית גרוסמן, רפי וייכרט, נורית זרחי, שחר-מריו מרדכי ושמעון ריקלין. המופע זכה להצלחה ולאחריו יצאו הסינגלים "מועד גימ"ל", שכתב אמיר אור, ו"ביטחון מכושף", שכתבה רחל יונה מיכאל על אם ערבייה שפוגשת בבנה לאחר שנים ונאלצת לדבר אליו בעברית ולא בשפת האם שלו - ערבית. האלבום "שירים קיצוניים", יצא מיד אחר-כך, וכלל את להיטיה של גרטנר "אתמול" ו"אם מלאכים" כבונוס.

ביוני 2012 הוזמנה גרטנר להופיע בפסטיבל מוזיקה ביפן, דבר אשר השפיע עליה בהמשך הקריירה המוזיקלית. בחזרתה לארץ פגשה גרטנר ביוני (Yuni), נזיר וראש המקדש מקושיקונו שביפן, שבא לביקור בישראל. מפגש מקרי זה הוליד סינגל חדש של גרטנר שיוני הלחין למילותיה ונקרא "אני רוצה אותך".

ב-2013 חידשה רוני דואני את שירה של גרטנר "אתמול"^[10]. גרסתה של רוני לשיר, שגם קודמה בוידאו קליפ, הופיעה באלבומה "אוספרטי" שיצא ב-2014 והורכב כולו מגרסאות כיסוי לשירים ישראליים מוכרים ושיר מקורי אחד. עוד באותה שנה הוציאה גרטנר את אלבומה השישי ויוצא הדופן "הקצרים של טובה גרטנר", שכלל 12 שירים קצרים ומלודיים שכתבה בין יוני 2012 לינואר 2013 וביחד אורכים 13 דקות בלבד (כאשר אורכו של השיר הקצר ביותר הוא 33 שניות ואורכו של הארוך ביותר הוא שתי דקות ו-13 שניות). בריאיון לאתר nrg סיפרה שהבחירה באלבום קצר נובעת מהבחירה לפנות לקהל צעיר, המעורב ברשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק והטוויטר, בהן המסרים והטקסטים קצרים ומהירים: ”הרעיון הוא שהאלבום הוא כפני החיים, והחיים הם פייסבוק וטוויטר. אנשים מבינים היום אחד את השני יותר מהר מפעם, כי הם מתאמנים על זה כל יום”^[11].

ב-2014, בעקבות אותה פגישה מקרית עם הנזיר היפני יוני, הוציאה גרטנר את אלבומה השביעי, "דובדבנים", שכלל 8 שירים חדשים שכתבה גרטנר על פי לחניו של יוני ובהם הסינגל "אני רוצה אותך" והשיר "עצות", שיצא באותה שנה כסינגל. לאלבום זה צורפו כבונוס השירים "אם מלאכים" ו"אתמול". בשנת 2017 הופיעה עם שיריה לאורך השנים בפסטיבל הפסנתר בתל אביב, כשהיא מארחת את מזי כהן.

ב-2019 הוציאה את האלבום "שירי עם" בשיתוף עם להקת "נפקאמינא" שהקימה. האלבום כלל שירים אקטואליים בעלי התייחסות תקופתית, מתוכו בלטו השירים "כולם ביחד" ו"רוז" שנכתב בעקבות פיגוע בבית כנסת בצרפת^[12] ב-2020 הוציאה את הסינגל "בסדר", לו הופק קליפ אנימציה שעוצב על ידי גיל אלקבץ שזכה בפרסים בתחום המולטימדיה.

ב-2021 הוציאה את אלבומה "רוכלת מציאות" שכלל את הסינגל "בסדר" וכעשרה שירים מקוריים חדשים שכתבה והלחינה. האלבום מאופיין במיעוט בשימוש בכלי נגינה, שירי נונסנס וטקסטים אקספרסיביים בעלי אופי מחתרתי^[13].