טוביה העמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי מופיע בספר נחמיה בתור אחד מ"צרי יהודה"‏‏‏[1] ואחד המתנגדים העיקריים לנחמיה בתקופת שיבת ציון.

משמעות שמו של טוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוביה מכונה "העבד העמוני"‏‏‏[2]. יש שרואים בכינוי זה כינוי גנאי, מכיוון שהעמונים הם מהעמים שנאסר להתחתן עימם, גם אם יתגירו‏[3]. יש המשערים שכוונת הכינוי היא שטוביה היה הפחה מטעם מלכות פרס, של אזור עמון, אך טענה זו אינה משכנעת מכיוון שלפחות אופייני הכינוי "עבד המלך" ולא "עבד" לבדו. אמנם סביר להניח שהיה לטוביה מעמד גבוה באזור עבר הירדן המזרחי, מכיוון שטוביה הצליח להסית את בני עמון נגד עם ישראל בכלל ונחמיה בפרט. ניתן להסיק מהסיומת התיאופורית יהודית של שמו של טוביה (יה) ובנו יהוחנן (יהו), שהיה יהודי, שיש מזהים אותו כצאצא של טבאל, אציל יהודאי שפעל בימי מלכות אחז. בתקופת מאוחרות יותר, קיימת משפחה יהודית הנקראת בית טוביה ששלטה בשטחים בעבר הירדן, ומקום מושבה זוהה באתר הארכאולוגי עיראק אל-אמיר. יש חוקרים המזהים את שורשיה של המשפחה בטוביה העמוני‏[4].

מעמדו של טוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר נחמיה ניתן לראות במקומות רבים את מעמדו הרם של טוביה בממלכת יהודה. לטוביה קשרים רבים עם נכבדי יהודה‏‏‏[5] והוא אף קשור בקשרי נישואים עם משפחות יהודיות בירושלים‏‏‏[6] וכנראה הוא אפילו קשור למשפחת אלישיב הכהן הגדול, אותו נחמיה מכנה "קרוב" לטוביה‏‏[7]. טוביה קשר קשרים עם הנביאים בירושלים וכשנחמיה נעדר מירושלים הוא הופקד על לשכת האוצרות במקדש על ידי אלישיב הכהן, אך נחמיה גירש אותו מירושלים בשובו ועמו את נכדו של אלישיב שייצג את התומכים בגישה האוניברסלית.‏[8]

פעולותיו של טוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולות של נחמיה עוררו התנגדות גדולה בקרב העמים השכנים. מראשי המתנגדים היה טוביה ועמו היו גם סנבלט החורני וגשם הערבי.‏[9] טוביה ושני חבריו תכננו לצאת למלחמה על ירושלים‏[10] אך תכנונם נודע לנחמיה והוא העמיד משמר יומם ולילה מפניהם וכך הם הם לא הצליחו לתקוף את העיר. לאחר שהיהודים בנו את החומה טוביה וסנבלט ניסו לפתות את נחמיה לצאת מהעיר בתואנה שהם רוצים להיוועד יחד, כשבעצם מטרתם היא לרצוח את נחמיה. נחמיה זיהה את המזימה וסירב לבוא להיוועד גם לאחר שהם בקשו ממנו ארבע פעמים רצופות. לאחר כישלון קריאתם הם איימו להודיע למלך פרס שנחמיה והיהודים מתכננים למרוד בו ועל כן הם בונים את החומה, אך לפני שהם יעשו זאת הם מוכנים להיפגש עם נחמיה ולדון עמו. נחמיה הבין שהם משקרים לו ולא יגידו כלום למלך פרס וסירב פעם נוספת לפגישה. אחרי שהם ראו שהם נכשלו הם ניסו לשכור את שמעיה בן דליה בן מהיטבאל שישכנע את נחמיה להתחבא בבית המקדש אך הוא נכשל מכיוון שמתגלה לנחמיה נבואה שאומרת לו ששמעיה נשכר על ידי טוביה וסנבלט.‏[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ‏נחמיה, פרק ג', פסוק ל"ה
  2. ^ ספר ‏נחמיה, פרק ב', פסוק י"ט
  3. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ד'
  4. ^ *מבט מחודש על משפחת בית טוביה בעראק אל-אמיר מאמר באנגלית
  5. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק י"ז
  6. ^ ‏שם יז-יט‏
  7. ^ ספר ‏נחמיה, פרק י"ג, פסוק ד'
  8. ^ ‏נחמיה יג
  9. ^ ‏נחמיה ו א‏
  10. ^ ‏שם ד א
  11. ^ ‏שם פרק ו