טוביה ריבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טוביה ריבנר, 2010

טוביה רִיבְּנֶר (Rübner, לעתים Ruebner; נולד ב-30 בינואר 1924) הוא משורר ישראלי בשפות עברית וגרמנית, מורה, מתרגם, עורך וצלם. פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל לשירה עברית.

רקע משפחתי ושנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבנר נולד בשם קוּרְט רִיבְּנֶר בברטיסלבה שבצ'כוסלובקיה (כיום בירת סלובקיה) בשנת 1924 במשפחה יהודית דוברת גרמנית. חוקי הגזע שהונהגו על ידי המשטר הפאשיסטי בסלובקיה אילצו אותו להפסיק את לימודיו לאחר תשע שנים, והוא עבד באופן זמני כחשמלאי.

עלה לארץ בראשית מלחמת העולם השנייה, 1941, ללא משפחתו, יחד עם קבוצה של עוד תשעה נערים יהודים, תוך כדי נדודים דרך הונגריה, רומניה, טורקיה, סוריה ולבנון. הוריו, אחותו וסביו, שנשארו בסלובקיה, נשלחו על ידי הנאצים למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נרצחו בשנת 1942.

בארץ התחנך ריבנר כנער במספר קיבוצים. השתתף במלחמת העצמאות. מסוף המלחמה ועד היום חבר קיבוץ מרחביה בעמק יזרעאל.

עבד תחילה כרועה צאן, כמו כן בכרם ובפלחה. בשנת 1944 התחתן עם אשתו הראשונה עדה, אם בתו מרים, שנולדה בשנת 1949. עדה נהרגה בהמשך בתאונת אוטובוס. בנסיבות שנוצרו הקיבוץ התחיל להעסיק אותו כספרן וכמורה לספרות.

ב-1953 נשא לאישה את גלילה יזרעאלי, פסנתרנית בת עין חרוד, ונולדו להם שני בנים: עידן ב-1956, שחי בנפאל כבודהיסט מחמיר בתורתו, ומורן ב-1960, שעקבותיו אבדו בראשית שנת 1983 באקוודור כשבא לבקר את הוריו שהיו בשבתון בהארווארד.

פעילותו כיוצר ומורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודות לידע שרכש שלא באמצעות השכלה אקדמית פורמלית, יכול היה ללמד כמורה לספרות בבתי ספר ומאוחר יותר כמורה לספרות כללית בסמינר למורים ובאוניברסיטת חיפה, שם הגיע לדרגת פרופסור לספרות השוואתית (משנת 1974).

עד שנת 1950 כתב שירים עדיין בשפת אמו, גרמנית. שיריו העבריים הראשונים בארץ הודפסו בשנת 1953. ספר שיריו הראשון, "האש באבן", יצא לאור בשנת 1957.

ראשית פעילותו האמנותית הייתה בתחום הצילום. הוא הוציא כמה אלבומים שהקנו לו שם של צלם אמן, וכן ליוו צילומיו את ספרי שירתו.

בארץ התקרב ריבנר במיוחד אל המשורר אריה לודוויג שטראוס, שקירב אותו אל חבורה של יוצרים בגרמנית כמו ורנר קראפט ואחרים. ריבנר עצמו היה מעין משורר חונך של המשורר דן פגיס. הוא קיים קשר ארוך שנים עם המשורר עוזר רבין, שהיה אף הוא תקופה מסוימת חבר בקיבוץ מרחביה.

ריבנר הוא חניך התרבות הגרמנית. בגרמניה שיריו זוכים להתעניינות. הוא חבר בהתכתבות באקדמיה ללשון ולשירה הגרמנית, באקדמיה למדעים ולשירה במיינץ ובעוד כמה מוסדות ספרותיים גרמניים כמו חברת פרנץ קפקא, חברת הוגו פון הופמנסטאל, וכמו כן החברה האירופית לתרבות. היה תלמיד וחבר קרוב של המשוררת לאה גולדברג, ונתבקש על ידי משפחתה לערוך את עזבונה. תרגומיו לגרמנית של יצירות ש"י עגנון קנו להן שם בגרמניה.

בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול. בשנת תשס"ח (2008) זכה בפרס ישראל בספרות, בתחום השירה.

בשנת 2009, בעקבות שיתוף פעולה עם המלחין מוני אמריליו, הולחנו תריסר משיריו של ריבנר, באלבום שוב שמש ירוקה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד ארן, 'בעקבות "חיים קצרים-ארוכים": הרהורים על יצירת טוביה ריבנר עם הופעת מבחר חדש משיריו', עיתון 77, 306, 2005.
  • יערה בן-דוד, 'הנצח של הרגע': עיון בשיר "אחותי" מאת טוביה ריבנר', אהבה ממבט שני, 1997.
  • הלל ברזל, 'שירה כהתחברות דבר אל דבר: עיון בפואטיקה של שירת טוביה ריבנר', עלי שיח, 22, 1984.
  • זהר סקר, 'יחסי זמן-מרחב: עיקרון פואטי אחד בשירתו של טוביה ריבנר', דפים למחקר בספרות, 4, 1988.
  • אבנר להב, 'האדם הנותר: לשירתו המאוחרת של טוביה ריבנר', על יצירתו של ריבנר "כמעט שיחה", קשת החדשה, 8, 2004.
  • שחר ברם, ‏שגרירים אילמים - על היחסים בין שירה לציור בכלל ועל שירתו האקספרסטית של טוביה ריבנר בפרט, הוצאת קשב לשירה, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]