האגודה למען טוהר המחנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טוהר המחנה)

האגודה למען טוהר המחנה (מכונה גם הועד למען טוהר המחנה וגם משמרת הצניעות) היא ארגון חרדי הפועל למען הצניעות בחברה החרדית בישראל. יו"ר הארגון הוא הרב יצחק מאיר ספרנוביץ, חסיד גור.

מטרתה של האגודה, כעולה מפרסומיה, היא "לנהל להקים ולהחזיק, וועד לשמירת טוהר המידות בישראל, למנוע כל מעשה כיעור והדומה לו. לנהל להקים ולהחזיק, מערכת רבנים שיפקחו ויעוררו חנויות ומפעלים, פרסומות ומוצרים שיהיו כפי רוח היהדות"[1].

האגודה פועלת למען הקפדה על לבוש צנוע, הפרדה מגדרית והסרת תמונות נשים מהמרחב הציבורי, הסדרת חופי רחצה נפרדים[2][3] ומניעת הופעות זמרים. כחלק ממאבק זה קוראת האגודה להחרים זמרים שמשתמשים בסמארטפונים[4]. בנוסף פועלת האגודה לעידוד השימוש במכשירים סלולריים כשרים ומניעת השימוש בטלפונים סלולריים לא כשרים.

האגודה פועלת לאתר עברייני מין חרדים הפוגעים בילדים וילדות[5]. האגודה פונה לרשויות ולארגונים המקיימים אירועים שאינם תואמים לדעתה, באמצעות מודעות ברחוב החרדי, החתמת רבנים על פעולות הארגון וחוברות הסברה.

איש האגודה, אלחנן בוזגלו, ריצה מאסר של שלוש שנים בשל עבירות אלימות שביצע במסגרת פעילותו. לדבריו, האגודה פונה למשטרה רק במקרים נדירים מאוד, משום שכאשר מדובר במגזר החרדי פנייה כזאת גוררת אחריה נזק רב, לא רק לתוקף אלא גם לקרבן ולשתי המשפחות. על כן פועלת האגודה בכוחות עצמה. עוד העיד שפעילות האגודה מתבצעת בשיתוף רבנים ואנשי מקצוע. אנשיה מקפידים להזהיר את העבריין ולעודדו לקבל טיפול פסיכיאטרי. אם הוא מסרב - נוקטים כלפיו בעונשים, הכוללים אלימות[6]. מנגד אמר איש האגודה משה קויתי שהיא מטפלת במקרים שאינם פליליים, וכאשר מתברר לאנשי הארגון שיש עליהם חובת דיווח הם פונים למשטרה[7].

בראשית 2017 הוציאה האגודה תקנון לאינטרנט קפה במגזר החרדי, שיעמדו תחת פיקוחה ויקבלו את אישורה לפעולתם, תחת מחלקה בשם חות"ם[8].

בפברואר 2017 נעצר פעיל האגודה משה קויתי, בחשד שהתברר כשגוי, ונובע משקרים של עד מדינה באותה פרשה[9], אולם בחיפוש במשרדו של קויתי נמצאו פנקסים שהכילו מידע בדבר חשדות לעברייני מין מהמגזר החרדי, שטופלו על ידי אנשי האגודה וחלקם בלא לערב את משטרת ישראל והרשויות. על בסיס תוכן הפנקסים נעצרו בשלהי מרץ 2017 כ־20 חרדים בחשד לעבירות מין[10], אך רובם שוחררו. ביחס לחלק התברר כי מדובר במי שסיפקו מידע לאגודה או שהם קרבנות עבירה[11].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שערורייה בירושלים עד מתי?, ירושלים תשס"ח
  • עלון מידע חיוני להורים ומחנכים, ירושלים תשנ"ז
  • אגרת להורים ולמחנכים - לקראת ימי החופש, ירושלים תשס"א
  • ערנות מונעת אסון - כך תעברו את הנופש בשלום, ארצי תש"ע

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האגודה למען טוהר המחנה, באתר ישראל תורמת
  2. ^ "הוועד לטוהר המחנה" מציג: החופים הכשרים, באתר ערוץ 7
  3. ^ דרעי מציג: שיפורים בחופים הנפרדים, באתר ערוץ 7
  4. ^ דוד לוסטיג, "לא להזמין נגנים עם סמארטפונים", באתר "בחדרי חרדים", 13 בפברואר 2013
  5. ^ "פעיל במשמרות הצניעות: "לא מרחמים על תוקפים" - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2017-05-17.
  6. ^ אלי מנדלבאום, פעיל ב"ועד לטוהר המחנה": "הציבור החרדי חייב את זה", באתר ynet, 30 במרץ 2017
  7. ^ גרסת משמרת הצניעות: "מדווחים למשטרה על מקרים חמורים" - קוקר, באתר www.actualic.co.il
  8. ^ משה ויסברג, התקנון המלא: כמה זמן מותר לבחור ישיבה לגלוש באינטרנט, באתר בחדרי חרדים, 20 בפברואר 2017; עלון בעניין
  9. ^ אמרי לוי סדן‏, השתלת סמים וסחיטה: חרדי מואשם שניסה להפריד זוג מחסידות גור, באתר וואלה!‏, 13 במרץ 2017
  10. ^ אלי שלזינגר, "פעלו למען טוהר המגזר": גל המעצרים המטלטל - הסיפור המלא, באתר בחדרי חרדים, 27 במרץ 2017
  11. ^ אלי שלזינגר, תשעה עצורים ב'פרשה המטלטלת' שוחררו ממעצר, בחדרי חדרים, 29 במרץ 2017