טוואי המשי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
|
|
||
|---|---|---|
| מצב שימור | ||
|
||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | פרוקי רגליים | |
| מחלקה: | חרקים | |
| סדרה: | פרפראים | |
| משפחה: | Bombycidae | |
| סוג: | Bombyx | |
| מין: | טוואי המשי | |
| שם מדעי | ||
טוואי המשי (שם מדעי: Bombyx mori בלטינית: "זחל המשי של עץ התות") הוא מין של עש, בעל גלגול מלא. לטוואי המשי ישנה חשיבות כלכלית, מפני שזחלו הוא מקור המשי. תזונת זחל טוואי המשי היא מעלים של עץ התות, ורק לעתים רחוקות גם מצמחים אחרים. תפוצתו המקורית של הזחל הייתה בצפון סין. טוואי המשי מכונה כך מכיון שהזחל טווה את פקעת הגולם שלו ממשי גולמי. טוואי המשי אינו מצוי בטבע בארץ ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחזור החיים של טוואי המשי
לטוואי המשי ישנם ארבעה שלבים במחזור החיים: ביצה, זחל, גולם ופרפר.
[עריכה] הביצים
ביצי טוואי המשי מוטלות בסוף חודש מאי ראשית יוני. לאחר ההטלה חלה התפתחות עוברית בתוך הביצים הנמשכת כ- 3-4 ימים והן משנות את צבען לאפור. אחרי ההתפתחות שוקעות הביצים לתרדמה הנמשכת 9-10 חודשים עד לחודש מרץ של השנה הבאה (טוב לשמור את הביצים בקרור ולהוציא רק לאחר שעץ התות החל ללבלב - הבקיעה תהיה 19 ימים מרגע החימום). לביצה קליפה המונעת את התייבשות העובר בתקופת התרדמה הממושכת.
[עריכה] התפתחות
כאשר בוקעים הזחלים מהביצה הם זעירים, שחורים ושעירים. הזחלים ניזונים מעלי תות, אוכלים כל היממה ברציפות, וגדלים במהירות. לאחר כ-10 ימים משנים את צבעם מחום כהה לגווניי לבן. הזחל משיל את עורו ארבע פעמים במהלך גדילתו, כיון שעורו עשוי מחומר קשה ובלתי גמיש (כיטין), ואינו יכול להתמתח. לפני השלת העור הזחל מפסיק לאכול ונדבק בעזרת מספר חוטי משי שהוא מפיק לדופן קופסא או עלה, ונראה כישן. השינה נמשכת כ-24 שעות עד להשלה שנמשכת כ-15 דקות. כ- 10-12 יום לאחר שהשיל את עורו בפעם הרביעית, מפסיק הזחל לאכול, מרוקן את מייעיו (הפרשה צואתית קשיחה וגדולה מהרגיל בגוון ירקרק), ועורו הופך בהיר יותר (גוון צהבהב). זהו הסימן שהוא עומד להתחיל בטוויית פקעת הגולם. הזמן העובר מבקיעת הזחל עד להתגלמות הוא כ- 6-8 שבועות.
תיתכן פגיעה התפתחותית מכיווןש הזחל רגיש לשינויי טמפרטורה קיצוניים, במיוחד בשלב הראשון (הבקיעה - שאז הוא מת) והאחרון (לפני בניית הפקעת שאז הוא מתגלם ומת מבלי לבנות פקעת) - עלית טמפרטורה בגלל מזג אוויר קיצוני יכולה לגרום לזחל להתחיל בתהליך הפיכה לגולם מבלי לבנות את הפקעת, הזחל יפריש חומר אדמדם ודביק ומיד אחר כך ישיל את עורו, אך הגוף החדש שייצא מהעור הישן יכיל לסת עם צבתות ומגבלה ביכולת האכילה, הזחל יתפתל ויזוז כארבעה ימים מבלי לאכול, בתקופה זו גופו יתכווץ מאוד עד שעורו ייתקשה ויכוסה בשכבה קשיחה וחומה, אך בגלל חוסר התנאים הקיימים בתוך הפקעת, לרוב יתפורר הגולם וימות ולא יתפתח לפרפר - לכן טוב להפריד את הזחלים הבריאים מהזחלים שהחלו בתהליך הזה אם רוצים שהבריאים לא ידבקו להפרשות הרבות.
[עריכה] מבנה הזחל, חושיו ופעילותו
הזחל פעיל מאוד, ונמצא בתנועה כל הזמן (חוץ מתקופות קצרות לפני שהוא משיל את עורו). הזחל נע תוך כדי שימוש בכל זוגות רגליו. גוף הזחל ארוך וצר, ומחולק לשלוש חטיבות:
- ראש,בראש יחנן שש עיניות בכל צד וזוג מחושים. זיפי חישה, הנמצאים בקצות המחושים, המסייעים לזחל במישוש ובהרחה.
- חזה, החזה בנוי משלושה פרקים, מכל פרק יוצא זוג רגליים. תפקידם - תנועה ואחיזה בחלקי הצמח בשעת האכילה. מרגליים אלה תתפתחנה רגלי הפרפר הבוגר.
- בטן המורכבת מ- 9 פרקים, בפרקים האחרונים מצויות ארבע זוגות של רגליים מדומות (בנוסף לרגלי דמי האחוריות). תפקידם לתת יציבות בעת מנוחה, אכילה ותנועת הזחל.
הזחל נושם על ידי צינורות, הנמצאים מעל רגלי "הדמה" של הזחל נקראות טרכיאות. הטרכיאות מצוייות לאורך הגוף, משני צדדיו של הזחל ונראות כעיגולים שחורים. הזחל משתמש בחוש הריח על מנת להבחין בין סוגי עלים שונים לבין עלי התות.
[עריכה] הפקעת והגולם
הזחל טווה מסביבו פקעת העשויה מחוטי המשי, אותם הוא מייצר מבלוטות הטוויה. הזחל מבצע תנועות-שמיניות בראשו, וטווה כ- 7.5 מטר בשעה. תקופת ההתגלמות של טוואי המשי נמשכת כיומיים שלושה. כמות המשי אותה ייטווה תלויה בכמות המזון שאכל כזחל. אורך החוט מגיע בדרך כלל ל- 500-600 מטר. בסיום בניית הפקעת מפריש הזחל חומר נוזלי שהופך את הפקעת לקשיחה ואטומה. (לעתים נדירות שני זחלים בונים פקעת משותפת אך הסיכוי לבקיעת פרפר במקרה כזה נמוכה).
[עריכה] הפרפר
בין שבוע לשבועיים לאחר ההתגלמות בוקעים הפרפרים מן הפקעות. תהליך היציאה מהגולם נמשך בין דקה לשתיים והוא מתרחש בדרך כלל בבוקר בין השעות 5:00-6:30. הפרפר מפריש נוזל שקוף הממיס את הפקעת הקשה ודרך החור שיצר - מגיח החוצה. כשהוא מגיח כנפיו מקופלות, ותוך זמן קצר הן הולכות ומתיישרות. זמן קצר לאחר גיחתו מפריש הפרפר נוזל חום-צהבהב. איברי התזונה של פרפר טוואי המשי מנוונים ואין לו מערכת עיכול ופה. כלומר, הוא אינו אוכל. מלאי המזון שאגר בזמן היותו זחל מספיק לו לחיות עד 14 יום (בממוצע הנקבה חיה כ-10 ימים והזכר כ-5 ימים). הפרפר מסוגל לעוף סנטימטרים בודדים בלבד. הוא נע ממקום למקום על ידי רפרוף חזק בכנפיו. הזכר מוצא את הנקבה על פי הריח שהיא מפרישה ומזדווג איתה. ההזדווגות נמשכת מספר שעות, ובהן שני הפרפרים מחוברים. לאחר מכן הנקבה מתחילה בהטלת הביצים. בדרך כלל היא מסיימת את חייה בגמר ההטלה, הנמשכת שניים עד ארבעה ימים. הביצים בתחילה צהובות, והמופרות מבניהן משנות את צבען אחרי כמה ימים לאפור או שחור. גם אם לא התקיימה הזדווגות תטיל הנקבה את הביצים, אבן הן תישארנה צהובות ועם הזמן תתכווצנה ותצטמקנה, וכמובן לא יבקעו מהן זחלים.
המספר הממוצע של הביצים המוטלות על ידי הנקבה הוא בין 200 ל-400, והוא תלוי בעיקר בכמות המזון אותה אכלה כזחל (המספר יכול להגיע גם ל- 800 ביצים). הנקבה מטילה את הביצה יחד עם נוזל המדביק אותה אל משטח ההטלה.
[עריכה] טוואי המשי בתרבות
אגדה סינית מספרת על גילוי המעשה של טוואי המשי בידי הקיסרית הקדומה צ'י לינג שי (בסינית 嫘祖). כאשר טיילה הקיסרית, לפתע שמה לב לזחלים של טוואי המשי. היא נגעה בהם, ולמרבה הפלא אניץ משי השתחרר והתלפף סביב אצבעה והיא חשה חמימות. כשהשתחרר המשי ראתה הקיסרית פקעת קטנה ועלתה מחשבה במוחה כי אפשר להתיר את הקורים של הפקעות, לטוות את החוטים ולארוג אריג יפה ומרהיב עין. היא הרתיחה את הפקעות ואת הקורים טוותה לחוטים, וארגה לעצמה שמלה. זו הייתה שמלת המשי הראשונה בעולם. כך נגלה סוד המשי בסין, והסינים מכרו את אריגי המשי לעמים אחרים. שיירות של סוסים וגמלים היו יוצאות מסין לארצות אחרות על דרך הקרויה עד היום "דרך המשי", והתעשרו ממכירת המשי.
קיימות אגדות רבות נוספות על זחלי טוואי המשי.
[עריכה] שימושים רפואיים
זחל המשי הוא המקור לתרופה הסינית המסורתית bombyx batryticatus או "תולעת משי נוקשה" (בסינית 僵蠶). זהו גוף מיובש של זחל, שמת ממחלה שנגרמה מפטרייה Beauveria bassiana. על פי הרפואה הסינית תרופה זו מונעת גזים, מדללת ליחה ומקילה על עוויתות.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|