טוואי המשי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
|
|
||
|---|---|---|
| מצב שימור | ||
|
||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | פרוקי רגליים | |
| מחלקה: | חרקים | |
| סדרה: | פרפראים | |
| משפחה: | Bombycidae | |
| סוג: | Bombyx | |
| מין: | טוואי המשי | |
| שם מדעי | ||
טוואי המשי (שם מדעי: Bombyx mori בלטינית: "זחל המשי של עץ התות") הוא מין של עש, בעל גלגול מלא. לטוואי המשי יש חשיבות כלכלית, מפני שזחלו הוא מקור משי. התזונה של זחל טוואי המשי כוללת עלים של עץ התות, ורק לעתים רחוקות גם צמחים אחרים. תפוצתו המקורית של הזחל הייתה בצפון סין.
טוואי המשי מכונה כך שכן הזחל טווה את הפקעת של שלב הגולם שלו ממשי גולמי.
טוואי המשי אינו מצוי בארץ ישראל בטבע.
תוכן עניינים |
[עריכה] מחזור החיים של טוואי המשי
לטוואי המשי יש מחזור חיים של : ביצה, זחל, גולם ופרפר.
[עריכה] התפתחות
כאשר בוקעים הזחלים הם זעירים, שחורים ושעירים.
הם ניזונים מעלי תות, אוכלים יום ולילה ברציפות, וגדלים במהירות. לאחר כ-10 ימים משנים את צבעם מחום כהה לגווניי לבן.
הזחל משיל את עורו ארבע פעמים במהלך גדילתו, כיון שעורו עשוי מחומר קשה ובלתי גמיש (כיטין), ואינו יכול להתמתח.
לפני השלת העור הזחל מפסיק לאכול, הוא נדבק בעזרת כמה חוטי משי שהוא מפיק לדופן קופסא או עלה ונראה ישן. השינה נמשכת כ-24 שעות עד להשלה שנמשכת כ-15 דקות.
כ- 10-12 יום לאחר ההתנשלות הרביעית הוא מפסיק לאכול, מרוקן את המעיים (הפרשה צואתית קשיחה וגדולה מהרגיל בגוון ירקרק), ועורו הופך בהיר יותר (גוון צהבהב). זהו הסימן שהוא עומד להתחיל בטוויית פקעת הגולם.
הזמן העובר מבקיעת הזחל עד להתגלמות הוא כ- 6-8 שבועות.
[עריכה] גוף הזחל וחושיו
גוף הזחל ארוך וצר, ומחולק לשלוש חטיבות:
- ראש ובו שש עיניות בכל צד וזוג מחושים. זיפי חישה, הנמצאים בקצות המחושים, המסייעים לזחל במישוש ובהרחה.
- חזה הבנוי משלושה פרקים, מכל פרק יוצא זוג רגליים אמיתיות. תפקידם - תנועה ואחיזה בחלקי הצמח בשעת האכילה. מרגליים אלה יתפתחו רגלי הפרפר הבוגר.
- בטן המורכבת מ- 9 פרקים, בפרקים האחרונים מצויות 4 זוגות של רגליים מדומות (בנוסף לרגלי דמי האחוריות). תפקידם לתת יציבות בעת מנוחה, אכילה ותנועת הזחל.
- הנשימה של הזחל מתבצעת דרך צנורות, הנמצאים מעל רגלי "הדמה" של הזחל נקראות טרכיאות. הטרכיאות מצוייות לאורך הגוף, משני צדדיו של הזחל ונראות כעיגולים שחורים.
- פגיעה התפתחותית הזחל רגיש לשינוי טמפרטורה קיצוני במיוחד בשלב הראשון (בקיעה - שאז הוא מת) והאחרון (לפני בניית הפקעת שאז הוא מתגלם ומת מבלי לבנות פקעת) - עלית טמפרטורה בגלל מזג אוויר קיצוני יכולה לגרום לזחל להתחיל בתהליך הפיכה לגולם מבלי לבנות את הפקעת, הזחל יפריש חומר אדמדם ודביק ומיד אחר כך ישיל את עורו, אך הגוף החדש שייצא מהעור הישן יכיל לסת עם צבתות ומגבלה ביכולת האכילה, הזחל יתפתל ויזוז כארבעה ימים מבלי לאכול, בתקופה זו גופו יתכווץ מאוד עד שעורו ייתקשה ויכוסה בשכבה קשיחה וחומה, אך בגלל חוסר התנאים הקיימים בתוך הפקעת, לרוב יתפורר הגולם וימות ולא יתפתח לפרפר (מומלץ להפריד את הזחלים הבריאים מהזחלים שהחלו בתהליך הזה אם רוצים שהבריאים לא ידבקו להפרשות הרבות).
הזחל פעיל מאוד, ונמצא בתנועה כל הזמן (חוץ מתקופות קצרות לפני ההתנשלות). הזחל נע תוך שימוש בכל זוגות רגליו.
הוא משתמש בחוש הריח על מנת להבחין בין סוגי עלים שונים לבין עלי התות.
[עריכה] הפקעת ובתוכה הזחל בשלב הבניה מספר ימים לפני הפיכתו לגולם
הזחל טווה מסביבו פקעת העשויה מחוטי המשי, אותם הוא מייצר מבלוטות הטוויה.
הזחל מבצע תנועות-שמיניות בראשו, וטווה כ- 7.5 מטר בשעה.
תקופת ההתגלמות של טוואי המשי נמשכת יומיים שלשה. כמות המשי אותה ייטווה תלויה בכמות המזון שאכל כזחל.
אורך החוט מגיע בדרך כלל ל- 500-600 מטר. בסיום בניית הפקעת יפריש הזחל חומר נוזלי שיהפוך את הפקעת לקשיחה ואטומה. (לעתים נדירות שני זחלים בוניo פקעת משותפת אך הסיכוי לבקיע, פרפר במקרה כזה נמוכה)
[עריכה] הפרפר
שבוע-שבועיים לאחר ההתגלמות בוקעים הפרפרים מן הפקעות. תהליך היציאה מהגולם נמשך דקה-שתיים והוא מתרחש בדרך כלל בבוקר בין השעות 5:00-6:30. הפרפר מפריש נוזל שקוף הממיס את הפקעת הקשה ודרך החור שיצר - מגיח החוצה. כשהוא מגיח כנפיו מקופלות, ותוך זמן קצר הן הולכות ומתיישרות. זמן קצר לאחר גיחתו מפריש הפרפר נוזל חום-צהבהב.
איברי התזונה של פרפר טוואי המשי מנוונים ואין לו מערכת עיכול ופה. כלומר, הוא אינו אוכל. מלאי המזון שאגר בזמן היותו זחל מספיק לו לחיות עד 14 יום (בממוצע הנקבה חיה כ 10 ימים והזכר כ 5 ימים).
הפרפר מסוגל לעוף סנטימטרים בודדים בלבד. הוא נע ממקום למקום על ידי רפרוף חזק בכנפיו.
הנקבה חיה עד לאחר גמר ההטלה, הנמשכת 2-4 ימים.
המספר הממוצע של הביצים המוטלות על ידי הנקבה הוא בין 200 ל-400, והוא תלוי בעיקר בכמות המזון אותה אכלה כזחל (המספר יכול להגיע גם ל- 800 ביצים). הנקבה מטילה את הביצה יחד עם נוזל המדביק אותה על משטח ההטלה. (הביצים המופרות משנות ציבעם מצהבהב לאפור/שחור לאחר מספר ימים ואילו הביצים שאינן מופרות נשארות בצבע צהבהב ומהם לא ייצא כלום)
[עריכה] הביצים
ביצי טוואי המשי מוטלות בסוף חודש מאי ראשית יוני. לאחר ההטלה חלה בתוכן התפתחות עוברית, הנמשכת כ- 3-4 ימים, והן משנות את צבען לאפור. אחריה שוקעות הביצים לתרדמה הנמשכת 9-10 חודשים עד לחודש מרס של השנה הבאה (מומלץ לשמור את הביצים בקרור ולהוציא רק לאחר שעץ התות החל ללבלב - הבקיעה תהיה 19 ימים מרגע החימום). לביצה קליפה המונעת את התייבשות העובר בתקופת התרדמה הממושכת.
[עריכה] היסטוריה
אגדה סינית מספרת על גילוי המעשה של זחל המשי בידי הקיסרית הקדומה צ'י לינג שי (בסינית 嫘祖). היא שוטטה ולפתע שמה ליבה לזחלים. היא נגעה בהם, ולמרבית הפלא אניץ משי השתחרר והתלפף סביב אצבעה והיא חשה חמימות. כשהשתחרר המשי היא ראתה פקעת קטנה ועלתה מחשבה במוחה כי אפשר להתיר את הקורים של הפקעות ולטוות את החוטים ולארוג אריג יפה ומרהיב עין. היא הרתיחה את הפקעות ואת הקורים טוותה לחוטים, ועשתה לעצמה שמלה. זו הייתה שמלת המשי הראשונה בעולם. כך נגלה סוד המשי בסין, והסינים מכרו את אריגי המשי לעמים אחרים. שיירות של סוסים וגמלים היו יוצאים מסין לארצות אחרות על דרך הקרויה עד היום "דרך המשי", והתעשרו ממכירת המשי.
קיימות אגדות נוספות רבות על זחלי טוואי המשי.
[עריכה] שימושים רפואיים
תולעת משי היא המקור לתרופה הסינית המסורתית bombyx batryticatus או "תולעת משי נוקשה" (בסינית 僵蠶). זהו גוף מיובש של זחל של בשלב ה-4-5, שמת ממחלה שנגרמה מפטרייה Beauveria bassiana. על פי הרפואה הסינית תרופה זו מונעת גזים, מדללת ליחה ומקילה על עוויתות.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|

