טום לרר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לרר בהופעה בשנת 1960

תומאס אנדרו "טום" לרראנגלית: Thomas Andrew "Tom" Lehrer; נולד ב-9 באפריל 1928) הוא זמר-יוצר, משורר ומלחין, סאטיריקן, פסנתרן ומתמטיקאי יהודי-אמריקאי, הידוע בשיריו ההומוריסטיים ובהופעותיו הקומיות בשנות ה־60 המוקדמות.

האקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרר קיבל תואר ראשון במתמטיקה (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת הארוורד בשנת 1947, בגיל 18. שנה לאחר מכן קיבל תואר שני. הוא לימד בהארוורד, MIT ובמכללת ולסלי. הוא נשאר בהרווארד לתוכנית הדוקטורט שלהם, עם הפסקות לקריירה המוזיקלית שלו ולעבודה כחוקר במעבדה הלאומית לוס אלמוס שבניו מקסיקו. הוא התגייס לצבא האמריקאי משנת 1955 עד 1957, ועבד ב-NSA. כל ההתנסויות האלה הפכו במרוצת השנים לשירים.

ב-1960 חזר להארוורד, אך לא סיים את הדוקטורט שלו מעולם. ב־1972 הצטרף לסגל אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז ולימד קורס מבוא בפקולטה למדעי הרוח בשם "טבעה של המתמטיקה" ("The Nature of Mathematics") או כפי שהוא כינה אותו, "מתמטיקה לטנורים" ("Math for Tenors"). הוא גם לימד קורס בתיאטרון מוזיקלי. השמועה הייתה כי בשנים מאוחרות יותר לימד קורסים אלה תחת שם בדוי וגירש מהם את כל מי שקרא לו בשמו האמיתי, כשמטרתו הייתה להפיץ שמועות על מותו ולצוץ יום אחד ולהכריז כי "השמועות על מותי היו מוקדמות מדי" (ציטוט של מארק טוויין).

המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימיו כסטודנט החל לרר לכתוב שירים מצחיקים כדי לשעשע את חבריו - למשל Fight Fiercely, Harvard, על קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה שלו. שירים אלה קובצו להופעתו הראשונה, The Physical Revue (פרודיה על שמו של כתב העת המדעי החשוב Physical Review). שירים אלה כללו, למשל, שירת כל היסודות בטבלה המחזורית למנגינת Modern Major General של גילברט וסאליבן.

על סמך הצלחת ההופעות, לרר הקדיש זמן להקלטות אולפן של האלבום Songs by Tom Lehrer שנמכר בהזמנה בדואר. ללא מימון או פרסום, האלבום הצליח באמצעות שמועות מפה לאוזן. על סמך זאת, יצא לרר לסיבוב הופעות נוסף, וגם הקליט אלבום נוסף בשתי גרסאות: More Songs by Tom Lehrer היה גרסת אולפן, בעוד ש־An Evening Wasted With Tom Lehrer היה הקלטה חיה של הופעה, ובו כל שיר הופיע עם הקדמה קצרה (פחות או יותר) לקהל.

בשנות ה־60 המוקדמות, פרש מסיבובי ההופעות, אותם תיעב, ונשכר ככותב שירים לתוכנית סאטירה בשם That Was The Week That Was. רבים משיריו בתקופה זו היו פוליטיים, ותקפו נושאים שעמדו בראש הפרק כמו זיהום אוויר, גזענות, מיליטנטיות אמריקאית והתחמשות גרעינית, כולם באותה סאטירה חדה ומשעשעת של שיריו עד אותה העת. מגוון שירים מאלו הופיעו באלבומו That Was The Year That Was.

השמועה מספרת כי בהופעתו האחרונה התחיל לשיר את Fight Fiercely, Harvard מהבית השני. הוא הבין את טעותו, הפסיק, והתחיל לנגן שוב. שוב הוא התחיל לשיר מהבית השני. הוא התרגז, וזעף על הקהל, "אתם ממילא יודעים את זה יותר טוב ממני," וביטל את שאר הופעותיו עקב היותו סנילי מדי.

אגדה נוספת מספרת כי הפסיק לכתוב סאטירה פוליטית כשהנרי קיסינג'ר קיבל את פרס נובל לשלום ב־1973. לרר צוטט באומרו כי הענקת הפרס לקיסינג'ר הפכה את הסאטירה הפוליטית לחסרת-רלוונטיות. הוא גם טען כי הפסיק לכתוב סאטירה מספר שנים לפני כן.

השנים שאחרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה־70 ריכז לרר את מאמציו בלימוד בקליפורניה. הוא גם כתב מספר שירים חינוכיים עבור תוכנית הטלוויזיה לילדים The Electric Company.

בתחילת שנות ה־80, מפיק מחזות הזמר קמרון מקינטוש העלה לבמה את ההצגה Tom Foolery בלונדון. Tom Foolery הייתה אוסף של שיריו של לרר, והייתה להצלחה מסחררת. לרר תמך בהצגה, ואף שכתב מספר שירים עבורה.

בשנת 1998, בחגיגת 30 שנה להפקותיו של קמרון מקינטוש, הסכים לרר להופיע באופן חד פעמי ומפתיע ביותר למעריציו עם שירו Poisoning Pigeons in the Park. הוא הוסע אל הבמה על פסנתר נוסע, ודיבר על מקינטוש ויצירת Tom Foolery, בסגנון ההקדמות לשירים מהופעותיו 30 שנה לפני כן. הוא אמר:

Tom Foolery was a huge success. And after Tom Foolery came Cats, and the combined profits of Tom Foolery and Cats made him a very wealthy man. And as I went from adolesence to senility, hoping to bypass maturity, he went from rags to riches. But as someone who knew him way back when, I can say he had exquisite taste in rags.

בשנת 2000, חברת Rhino Entertainment הוציאה אלבום כפול בשם The Remains of Tom Lehrer. הוא כלל גרסאות מוקלטות וחיות משני אלבומיו הראשונים, That Was The Year That Was, והשירים שכתב עבור The Electric Company, וכן חומרים שלא פורסמו מעולם. האלבום כלל חוברת עם המילים לכל השירים והקדמה על ידי Dr. Demento.

טריוויה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הופעותיו נהג לרר לצטט משפטים מהביקורות השליליות על שיריו. דוגמאות אלה הגיעו לעטיפות אלבומיו:

  • "המוזה של מר לרר לא מושפעת מגורמים בולמים כמו טוב טעם, לדוגמה" ~ ניו יורק טיימס
  • "יותר מדכא ממשעשע" ~ ~ New York Herald Tribune
  • "מנגן בפסנתר באופן סביר" ~ Oakland Tribune

רשימת אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Songs By Tom Lehrer (1953)
  • An Evening Wasted with Tom Lehrer (1959)
  • More of Tom Lehrer (1959)
  • Tom Lehrer Revisited (1960)
  • Tom Lehrer Discovers Australia (And Vice Versa) (1960)
  • That Was The Year That Was (1965)
  • Tom Lehrer In Concert (1994)
  • Songs & More Songs By Tom Lehrer (1997)
  • The Remains Of Tom Lehrer (2000)

שירים רבים נוספים שחוברו על ידי לרר מבוצעים על ידי אנשים אחרים ב־That Was "That Was The Week That Was"‎ שיצא ב-1981.

טום לרר בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום לרר תורגם לעברית על ידי מספר מתרגמים ובהם: קובי לוריא, דן אלמגור, יונתן גפן ונתן אלתרמן.

"בלדה אירית" ("The Irish ballad") תורגם על ידי אלתרמן ולוריא. השיר, בתרגום האחרון, בוצע על ידי שלישיית פיקוד צפון - חוה אלברשטיין, חיותה דביר ומירי פליקס ב-1966. באותו מופע שרו השלישייה גם את "שיריטיטים" בתרגום דידי מנוסי.

לוריא עיבד שירים שתרגם למחזמר "פצצת תום" (תרגום של משחק המילים TomFoolery). המופע, בכיכובו של דורי בן זאב ובהשתתפותו של איקה זהר, הוצג ב-1987.

תרגומיו של לוריא יצאו לאור בספר "שירים של טום לרר" ובדיסק "שירים ועוד שירים של טום לרר".

תיאטרון בית לסין העלה מופע שנקרא "אמנים שרים טום לרר" על פי תרגומי יהונתן גפן.

בשנת 2006 העלה תיאטרון הספרייה של בית צבי "ערב שירי טום לרר" בבימוי משה קפטן ודוקי עצמון.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]