טונגג'ואו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טונְגג'וֹאוּ
通州区 (טונְגג'וֹאוּ צ'וּ')
Baliqiao, Tongzhou District, Beijing.jpg
גשר בָּאלִיצְ'יָאו
מדינה / טריטוריה Flag of the People's Republic of China.svg  סין
מחוז בייג'ינג
שטח 906 קמ"ר
גובה 20 מטרים
תאריך ייסוד 195 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ במטרופולין

870,000‏  (נכון ל-2004)
קואורדינטות 39°48′00″N 116°48′00″E / 39.80000°N 116.80000°E / 39.80000; 116.80000קואורדינטות: 39°48′00″N 116°48′00″E / 39.80000°N 116.80000°E / 39.80000; 116.80000
אזור זמן UTC +8
אתר המועצה

טונְגג'וֹאוּמנדרינית תקנית: 通州区, בפין-יין: Tōngzhōu Qū) היא מועצה בדרום מזרח המחוז העירוני בייג'ינג שבצפון סין ונחשבת לשער הגישה המזרחי לבירת סין. האזור העירוני של טונגג'ואו שוכן כ-19 קילומטרים ממרכז בייג'ינג, בקצה הצפוני של התעלה הגדולה של סין (במפגש בין תעלת טונְגחְווֵי לתעלה הצפונית) ובקצה המזרחי של שדרת צ'אנגאן. אורכה של טונגג'ואו הוא 48 קילומטרים מצפון לדרום ו-37 קילומטרים ממזרח למערב ושטחה 906 קילומטרים רבועים או כ-6% משטח הכולל של המחוז העירוני של בייג'ינג. בשטח המועצה מתגוררים 870,000 תושבים (נכון ל-2004) ב-11 עיירות וארבע קהילות.

היסטוריה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טונְגג'וֹאוּ נוסדה ב-195 לפנה"ס על ידי ליו באנג, הקיסר הראשון של שושלת האן המערבית, בשם נפת לוּ (路), אם כי נתגלו ממצאים ארכאולוגיים המצביעים על התיישבות במקום עוד קודם לכן, בתקופה הנאוליתית. בשנת 25 לספירה, בתחילת שושלת האן המזרחית שוּנה התו לוּ שהיה שמה של הנפה על ידי הוספת סימן המים על מנת להפוך ל-潞. ב-1151, הכריז הקיסר הָאי לִינְג משושלת ג'ין (1234-1115) על מחוז פיאודלי חדש ושינה שמה של נפת לו לטונְגג'וֹאוּ, מילולית "המקום שיש לעבור דרכו" מתוך הכרה בחשיבות של דרכי הגישה בים וביבשה לבייג'ינג. ב-1914 שונה שם הנפה לנפת טונְג. טונְגג'וֹאוּ הפכה לאחד המועצות העירוניות של בייג'ינג ב-1997.

חייל יפני על חומת טונגג'ואו, 1938

בתחומי המועצה של היום התחוללו שני מאורעות חשובים בהיסטוריה של סין.

ב-21 בספטמבר 1861 ניסה צבא שושלת צ'ינג לעצור את הכוח המשולב הצרפתי-בריטי, שעלה על בייג'ינג במהלך מלחמת האופיום השנייה, סמוך לגשר בָּאלִיצְ'יָאו, כיום בגבול שבין המועצות טונְגג'וֹאוּ וצָ'אויָאנְג. הצבא הסיני שכלל כ-30,000 חיילים הובס ומעריכים כי כ-25,000 חיילים סינים קפחו את חייהם בקרב. היה זה הניסיון האחרון של הסינים לעצור את הפולשים האירופאים, בייג'ינג נכבשה זמן קצר אחר כך וקיסר סין שְׂייֵנְפֶנְג נמלט צפונה.

במהלך מלחמת סין-יפן השנייה, בתחילת 1937, הייתה טונְגג'וֹאוּ בירת "המועצה האוטונומית של מזרח הביי", ממשלת בובות של יפן. ראש ממשלת הבובות הגיע להסכם סודי עם גנרל בצבא סין בניסיון להיפטר מהיפנים, וב-27 ביולי שלח הלה כוח בן 800 איש שחנה מול חומות טונגג'ואו. היפנים דרשו את פינויים, ולאחר שהסינים סירבו, תקפו היפנים והרגו כ-500 מהם. בתגובה התמרדו כ-5,000 איש מצבא המועצה האוטונומית שאומן על ידי היפנים כנגד היפנים וב-29 ביולי תקפו את הקסרקטין של היפנים. כל אנשי הצבא היפנים נהרגו וכ-250 אזרחים, ששהו במקום, כולל נשים שנאנסו, נרצחו. עם שוך הקרבות נהרסה רוב העיר טונגג'ואו. מאורע זה לכינוי "מרד טונגצ'או".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת טונְגג'וֹאוּ גובלות במועצות העירוניות אחרות של מחוז בייג'ינג: "שׁוּנְיִי", "צָ'אויָאנְג" ו"דָאשִׂינְג", במחוז העירוני של טיינג'ין ובמחוז הביי, והיא רחוקה כעשרים קילומטרים מכיכר טיאנאנמן וכ-16 קילומטרים משדה התעופה של בייג'ינג.

טונְגג'וֹאוּ שוכנת על מישור בייג'ינג בגובה ממוצע של 20 מטרים מעל לפני הים. אקלימה הוא ממוזג יבשתי עם עונות שנה מובחנות הכוללות קיצים חמים וחורפים קרים מאוד. סופות חול נפוצות למדי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.3°C וכמות המשקעים הממוצעת היא 620 מ"מ גשם. כמה נהרות רחבים זורמים בשטח המועצה, בהם וֶנְיוּ', לְיָאנְגשְׁווֵי וצָ'אובָּאי, ואורכם הכולל 254 קילומטרים. 46% משטחה של טונְגג'וֹאוּ מיוער.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז העירוני של טונְגג'וֹאוּ מחובר למרכז בייג'ינג באמצעות הדרך המהירה ג'ינגטונג (צירוף של סיומת שם העיר עם תחילת שם המחוז) וקו באטונג של הרכבת התחתית של בייג'ינג. כביש הטבעת מס' 5 של בייג'ינג וכביש הטבעת מס' 6 מצויים במרחק שווה מרובע העסקים של טונְגג'וֹאוּ. כבישים מהירים מובילים מטונְגג'וֹאוּ לשניאנג, חרבין וטיינג'ין. כביש טבעת שביעי, קו רכבת תחתית חמישי, ומסילת הברזל המהירה בין בייג'ינג לשאנגחאי נמצאים כיום בבנייה.

תעשייה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש בטונְגג'וֹאוּ שבעה אזורי תעשייה בשטח כולל של 64 קילומטרים רבועים, הממוקדים במוצרים מודרניים ותעשיות הי-טק. המרכז העירוני של טונְגג'וֹאוּ מתוכנן כרובע עסקים מקיף מרכזי בדגש על קמעונות. בנובמבר 2007 נפתח במזרח טונְגג'וֹאוּ מרכז קניות המוקדש כולו למכירת ספרים לסיטונאים וליחידים. המרכז, Beijing Publishing Logistics Center, שוכן על שטח של 300,000 מטרים רבועים והוא המרכז הגדול מסוגו באסיה וקרוב לוודאי שבעולם כולו. במרכז יש נציגות ל-500 הוצאות ספרים מקומיות וכ-300 זרות. [1] בתחום החקלאות ניתן דגש על גידול פרחים ופירות, גידול זרעים ובריכות דיג.

אתרי התיירות העיקריים בתחומי המועצה כוללים את: כפר האומנים " סונְגגְ'ווָאָנְג", בו חיים אמנים סינים רבים [2][3], פארק שִׂיהָאידְזְה, אתר הנופש התיירותי דָאיִינְג, גן הנוף האקולוגי שִׂינְגהוּ, החומה הגדולה של שושלת צ'י (577-550), גשר יוּ'נְגטונְג, מסגד טונְגג'וֹאוּ, פגודת זָ'אנְדֶנְג ובעיקר את התעלה הגדולה של סין שטונְגג'וֹאוּ היא הנקודה הצפונית ביותר שלה (האנגג'ואו מצויה בקצה הדרומי, כ-1,700 קילומטרים משם). ממשלת המועצה מקדמת כיום את מעמדה של טונְגג'וֹאוּ כנקודת ההתחלה של התעלה הגדולה במסגרת התוכניות הוזרמו מים ב-30 הקילומטרים האחרונים של התעלה שלאורכם נוצר "רצועת התעשייה והתרבות של התעלה", פרוזדור נופי ובו משובצים מוזיאונים, בתי קפה ושדרות כאשר בחלקו האחרון מצוי "הפארק התרבותי של התעלה הגדולה".

חינוך ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כיום בטונְגג'וֹאוּ למעלה מ-100 גני ילדים, קרוב ל-150 בתי ספר יסודיים, מעל ל-50 בתי ספר תיכוניים ומכללות רבות. כמו כן ממוקמים בתחומי המועצה מכון החומרים של בייג'ינג, האוניברסיטה הטכנולוגית של בייג'ינג והמכון למוזיקה של בייג'ינג. בתי החולים כוללים מרכז מיוחד לטיפול בשחפת ובית חולים המתמחה ברפואה סינית מסורתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]