טופאק קטארי
 | |
| לידה |
1750 Ayo Ayo, בוליביה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
15 בנובמבר 1781 (בגיל 31 בערך) לה פאס, בוליביה |
| מדינה |
מלכות המשנה של פרו |
| בן או בת זוג |
Bartolina Sisa |
  | |
טופאק קטארי (Túpac Katari, לעיתים מאוית גם Catari או Qatari; נולד בסיקהסיקה (Sicasica) בסביבות 1750 - לה פאס, 15 בנובמבר 1781) הוא השם בו נודע חוליאן אפאסה (Julián Apasa), מנהיגה של מרידה אינדיאנית של בני האיימרה באזור אלטו פרו (Alto Perú; באזור בוליביה כיום) בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-18. השם "טופאק קטארי" נועד ליצור זיקה בין אפאסה לבין שני מנהיגי מרידות דומות שהתחוללו בהרי האנדים באותן השנים: טופאק אמארו השני ותומאס קטארי.
טופאק קטארי הצליח לגייס צבא של כ-40,000 איש על פני שטח נרחב, בעזרתם הטיל מצור על העיר לה פאס בשנת 1781, עד אשר נשבר המצור בידי הכוחות הקולוניאליים של האימפריה הספרדית. מאוחר יותר, ב-5 באוגוסט אותה השנה, הטיל טופאק קטארי מצור שני על לה פאס, והפעם זכה לתמיכתם של שניים מאחייניו של טופאק אמארו השני: אנדרס טופאק אמרו (Andrés Túpac Amaru) ומיגל בסטידאס טופאק אמרו (Miguel Bastidas Túpac Amaru), אולם כשל בשנית. ביום 17 באוקטובר 1781, הצליחו אנשי העיר להדוף את הצרים בשנית. המרדף אחר טופאק קטארי ואנשיו התהדק, וטופאק קטארי נתפס והוצא להורג, על ידי קריעת גופו לארבעה חלקים, ב-13 בנובמבר אותה השנה בלה פאס. מפקד אחר של המרידה, דייגו קריסטובל טופאק אמרו (Diego Cristóbal Túpac Amaru) נתפס גם הוא ב-15 במרץ 1782 וכאשר המרד נותר ללא תוחלת, ביקש מיגל בסטידאס טופאק אמרו את חנינת הספרדים, תמורת עזרתו בדיכוי שארית המרד.
על אף כישלונו, הבגידה בו והוצאתו להורג נשאר טופאק קטארי גיבור בעיני תנועות אינדיאניות מודרניות בבוליביה, אשר אנשיהן מתקראים "קטריסטים" (kataristas) על שמו. גם קבוצת הגרילה הבוליביאנית, צבא הגרילה טופאק קטארי (Ejército Guerrillero Túpac Katari) נושאת את שמו.
