טוקוליטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טוקוליטיקהאנגלית: Tocolytics) או תרופות מעכבות לידה זו קבוצת תרופות שנועדו לעכב לידה מוקדמת בדרך של עיכוב צירים. המילה טוקוליטיקה באה מיוונית: tokos פירושה לידה, ו-lytic פירושה מניעה. טיפול בטוקוליטיקה ניתנות גם כדי להרוויח זמן, עד להשפעת סטרואידים הדרושים להבשלת ריאות העובר.

מניעה של צירים על ידי מתן תרופות טוקוליטיות הינה במרבית המקרים חלקית וניתן להסתמך על תרופות אלו רק למשך מספר ימים. בעת מתן תרופות טוקוליטיות יש לעקוב אחר העובר והאם על ידי מוניטור, כמו למשל במתן ניפדיפין אשר מורידה את לחץ הדם.

סוגי תרופות טוקוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Terbutaline - בתא2 אגוניסט - תרופה אשר ניתנת במיוחד כאשר יש סיכון נמוך ללידה מוקדמת. במידה והאם סובלת מאריתמיות, קיימת קונטראינדיקציה יחסית לנטילת התרופה. תופעות הלוואי של תרופה זו יכולות לכלול: אריתמיות, בצקת ריאות, תת-לחץ דם, טכיקרדיה, איסכמיה לבבית. תופעות הלוואי לעובר יכולות לכלול: טכיקרדיה עוברית, היפראינסולינמיה, היפרטרופיה לבבית, איסכמיה לבבית. תרופות מסוג בתא אגוניסטים משפיעות על רצפטורים בתא אדרנרגיים המונעים ייצור אקטין ומיוזין ובדרך זו מונעות התכווצות של השריר.
  • Ritodrine- בתא2 אגוניסט - אין לתת את התרופה במצבים בהם תפקודי בלוטת התריס לא מאוזנים או בסוכרת. תופעות הלוואי של תרופה זו לאם: התרופה עלולה לגרום אצל האם להיפראינסולינמיה, היפרגליקמיה, היפוקלמיה, אנטי-דיורסיס, תפקוד מוגבר של בלוטת התריס, רעד פיזיולוגי ופלפיטציות, עצבנות, הקאות, בחילות, חום, הזיות. אצל העובר התרופה עלולה לגרום לטכיקרדיה, היפוגליקמיה, היפוקלצמיה, היפרבילירובינמיה, תת-לחץ דם, דימום מוחי.
  • ניפדיפין - מקבוצת חוסמי תעלות סידן. שמות מסחריים- פרוקרדיה, אדאלט, פרסולט. תרופה זו שכיחה מאד כתרופה טוקוליטית. אין לתת את התרופה בנוכחות מחלה לבבית של האם, או יחד עם מגנזיום סולפט. תופעות לוואי: יחסית קלות. התרופה עלולה לגרום לסומק, כאבי ראש, סחרחורת, הקאות, תת-לחץ דם חולף. לא ידוע על תופעות לוואי המקושרות לעובר. תרופות אלו מונעות כניסה של סידן לתוך התא ומונעות את כיווץ שריר הרחם. על פי ההמלצות זוהי התרופה העדיפה כשיש צורך בטוקוליטיקה.
  • Atosiban- תרופה הנוגדת את פעילות ההורמון אוקסיטוצין. ללא תופעות לוואי ידועות לעובר או לאם, יחסית יקרה. לא נמצאה כעדיפה על פני ניפדיפין.
  • Indomethacin- מקבוצת NSADIS. שמות מסחריים- Indomed. תרופה זו מעכבת יצירה של פרוסטגלנדינים שיש להם תפקיד בלידה. קונטראינדיקציות למתן התרופה יכולות להיות הריון בשלב מאוחר לאחר שבוע 32 (בגלל ההשפעה על ה- ductus arteriosus). תופעות לוואי- התרופה יכולה להביא לצרבת ובחילות. אצל העובר, התרופה מביאה להיצרות של ה- ductus arteriosus ויתר לחץ דם ריאתי. תופעות לוואי נוספות לעובר כוללות דימום תוך מוחי, ירידה בתפקוד הכליות וכתוצאה מכך מיעוט מי שפיר, היפרבילירובינמיה, ודלקת מעי נמקית.

תרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן וכן אטוסיבן הראו יכולת בעיכוב הלידה של 2-7 ימים. שאר התרופות הטוקוליטיות יעילות במניעת לידה רק בכיממה עד שתי יממות.

הימנעות ממתן תרופות טוקוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר קונטרא-אינדיקציות במתן תרופות טוקוליטיות. אין לתת תרופות טוקוליטיות במקרים הבאים:

  • העובר בן מעל ל- 34 שבועות.
  • כאשר יש מומים כרומוזומליים קשים.
  • כאשר יש פתיחה של מעל 4 ס"מ.
  • כאשר יש עדות לזיהום תוך רחמי כגון כוריואמניוניטיס.
  • כאשר יש מצוקה עוברית או מוות של העובר.
  • כאשר האם סובלת מאחד מן הבאים: רעלת הריון, דימום ווגינלי אקטיבי, היפרדות שליה, מחלה לבבית של האם או כל מצב אחר שאינו מאפשר את המשך ההריון.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.