טוקי פונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טוקי פּונה (toki pona) היא שפה מתוכננת, מינימליסטית, בעלת אוצר מילים בן 123 מילים בסיסיות ו-14 פונמות. השפה הומצאה על ידי הבלשנית הקנדית סוניה אלן קיסה. טוקי פּונה לא תוכננה כשפת עזר בינלאומית, אלא תוכננה סביב עקרונות של דאואיזם, כאשר התכנון הוא סביב פשטות.

פירוש השם בטוקי פּונה הוא טוֹקִי - שפה, או דיבור, פּונָה - טוב, זאת אומרת הדיבור הטוב או השפה הטובה.

מטרות השפה העיקריות הן ניסיון לעצב את דרכי החשיבה של הדובר סביב פשטות: "שפה פשוטה, לדרך חיים פשוטה", וניסיון לעצב שפה בה הדובר אומר מילולית את מה שהוא מתכוון להגיד.

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקי גוף בטוקי פונה
ארצות אירופה בטוקי פונה

הדקדוק הבסיסי בטוקי פּונה בנוי על פי הסכימה:

  • נושא [רשימת תארים המשנים את הנושא] לִי פועל [רשימת תארים המשנים את הפועל]

כך המשפט נמצא בשלבי בנייה שונים, ואותן מילים נמצאות בתפקידים תחביריים שונים לפי מיקומן.
לדוגמה: 'יַאן' - פירושו 'איש' או 'אדם', ו'פּוֹנַה' - 'טוֹב' או 'טוּב'. אם כן: 'יַאן פוֹנַה' פירושו 'אדם טוב' או 'חבר', בעוד 'פּוֹנַה יַאן' פירושו 'טוּב האנשים'. המילית 'לִי' מסמנת סיום של רשימת התארים, כך ש'יַאן פּוֹנַה לִי קַאמַה' פירושו 'חבר טוב בא'.

פירוש משפטים בטוקי פּונה הוא חופשי למדי, ויכול להיות תלוי מאוד בהקשר. אמרה שגורה היא 'טוֹקִי פּוֹנַה לִי טוֹקִי פּוֹנַה' אשר ניתן לפרש כ"טוב לדבר בדיבור טוב" או כ"טוקי פּונה היא שפה טובה".

תהליך ה'בנייה' של שם-עצם בטוקי פּונה נעשה בשלבים, כך שכל שלב בנוי על בסיס קודמו. דהיינו, הפסוק השמי מתחיל בשם העצם עצמו - הנושא, ולאחר מכן כל מילה משמשת כתואר שם שהופך את העצם לספציפי יותר ויותר. המילית 'לי' - מסמנת את סיום בניית שם העצם, ותחילת פסוק הפועל, אשר בנייתו דומה.

הנושאים מי ו-סינָה - "אני" ו"אתה" - הם יוצאים מן הכלל ולא דורשים את המילית 'לי' - המילה שאחריהם יכולה להיות כבר פועל. דבר זה יכול לגרום לרב-משמעותיות במשפט, דבר שקורה גם בהרבה שפות טבעיות.

לדוגמה: שם העצם 'יַאן' בדוגמה פירושו ל'חבר' בצירוף 'יַאן פוֹנַה'; כל מילה עוקבת תשנה כבר את המשמעות המצורפת 'חבר'. מבנה זה גורם לכך שסדר המילים משנה מאוד את המשמעות; לדוגמה, אם נוסיף את המילה 'טוֹמוֹ', שפירושה 'בית' או 'מבנה', נוּכל לבנות את הנושאים: "יַאן פוֹנַה טוֹמוֹ" - 'חבר-בית', אך "יַאן טוֹמוֹ פוֹנַה" - 'איש-בית טוב' או 'בנאי-טוב'.

פעלים יכולים להיות פעלים עומדים (אינטרנזיטיביים) או יוצאים (טרנזיטיביים). דהיינו, עם או בלי מושא ישיר. בדומה לעברית: "אני רואה" (ללא מושא) לעומת "אני רואה אֶת הילדה" - בטוקי פונה: "מיִ לוּקיִן" - "מיִ לוּקין אֶ מעֶליִ". המילית 'אֶ' מסמנת את סיום הפסוק הפעלי - ותחילת בניית שם עצם נוסף - כמושא ישיר שלו. אפשר להשמש במילית מספר פעמים: "אני רואה את הילדה ואת הבית" - "מי לוקין אֶ מעלי אֶ טוֹמוֹ".

מבנה זה שומר על מינימליזם צוּרני של השפה, והאנטרופּיה של המורכבות בתוכן המשפט מתרכזת בסידורן של המילים. זהו ריכוז הפוך לזה המתקבל בשפות עם יחסות שם, או עם בניינים, בהן מבנה צורני מכיל מידע.

אחרי הופעת המילה 'לִי', מתרחש תהליך דומה בבניית הפועל.

בטוקי פּונה אין זמנים שונים, הזמן מובן מההקשר, או ממשפטי התניה, אין ארטיקליזציה או יידוּעַ.

שאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטוקי פונה יש מילת שאלה אחת בלבד, סֶמֶה (seme) - והיא חסרת כל פירוש. היא מקבלת את תפקידה ממיקומה במשפט, דהיינו, היא מתפקדת כמשתנה בלתי קשור, או "מלא את החסר". מילה זו יכולה איפוא לתפקד כמילות שאלה שונות, כגון 'מי' 'מה' 'איזה' 'כיצד'.

דוגמאות:

  • "סינָה לוּקין אֵ יאן סֶמֶה?" - (אתה רואה את-איש-איזה) - "את מי אתה רואה?"

תשובה: "מי לוקין אֵ יאן פונה" (אני רואה את איש טוב) או אֵ יאן פונה

  • "טוֹמוֹ סֵמֵה לי טוֹמוֹ סינה?" (בית איזה הוא בית שלך) - "איזה מין הבתים שלך?"

תשובה: "טומו לילי" (הבית הקטן) או "טומו לילי לי טומו מי" (הבית הקטן - ביתי)

  • "סינה סֵמֵה אֵ אוֹנָה?" (אתה מה אותה?) "מה אתה עושה לה?"

תשובה: "מי אוֹלין אֵ אוֹנָה!" (אני אוהב את-היא) "אני אוהב אותה"

זאת אומרת, השאלה בנויה כמשפט הצהרה, כאשר המילה סֵמֵה הופכת את ההצהרה לבקשה להחליפה במילה קונקרטית.

שאלות כן/לא - מסומנות באחת משתי הדרכים: רק בעזרת אינטונציה עולה (כמו בעברית), או בעזרת הצבת האפשרויות.

"טומו ני לי טומו סינָה?" (בית זה הוא בית-שלך?)

"טומו ני לי פונה אנוּ סֵמֵה?" - "אנוּ" - 'או' -- "בית זה הוא טוב או מה?"

אופציה נוספת היא הצבת הצהרה ושלילתה: "קאלאמה ני לי פונה אלא פונה?" (צליל זה הוא טוב לא-טוב?) - כאן התשובה יכולה להיות "פונה אלא"/"פונה" ("לא טוב"/"טוב")

כתיבה והגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לכתוב טוקי פונה באלפבית הלטיני, אם כי זוהי שפה מדוברת ביסודה, ופחות מתוכננת לתקשורת כתובה.

גם כללי ההגיה של השפה נקבעו באופן מינימליסטי. בטוקי פּונה חמש תנועות: o, u, a, e, i, והגייתן דומה להגיית חמש התנועות המצויות בעברית המודרנית.
כמו כן קיימים רק תשעה עיצורים שונים: j,k,l,m,n,p,s,t,w.

הדובר חופשי לבטא את האותיות על פי הנוחיות או הטבעיות שבהגייה, כך: (בתוך // טרנסליצית Sampa)
j - י /j/
k - ק או ג /k/ /g/
l - ל /l/
m - מ /m/
n - נ /n/
p - פּ או בּ /p/ /b/
s - ס או ז /s/ /z/
t - ט או ד /t/ /d/
w - ו או וו /v/ /w/

אוצר המילים של השפה נבחר מתוך מספר שפות, ביניהן אנגלית, קרואטית, סינית (מנדרינית וקנטונזית), טוק פיסין, צרפתית, אספרנטו ועוד. המילים הותאמו לכלליה הפונולוגיים של טוקי פּונה. דוברים שונים מבטאים מילים בצורה שונה, לעתים היות שמילה מסוימת מזכירה להם מילה עם משמעות דומה בשפה בה הם דוברים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • - #tokipona - ערוץ IRC בו מדברים בטוקי פונה ועליה. כולל גם מילון מקוצר עברי-טוקי-פוני