טחנת הרוח במשכנות שאננים
טחנת הרוח במשכנות שאננים שוכנת בכניסה לשכונת משכנות שאננים בירושלים, והיא המבנה הראשון שנבנה בה ב-1858.
הטחנה היא טחנת קמח בגובה כ-18 מטרים, בעלת גוף עגול מאבן, ובראשה היום כיפה מתכתית. הטחנה נבנתה בשנת 1858 ביוזמתו של משה מונטיפיורי, מעט לפני הקמתה של משכנות שאננים שהייתה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה. הטחנה, הממוקמת בפינה הצפון-מערבית של המגרש עליו נבנתה השכונה, הוקמה על מנת לספק למתיישבי השכונה מקור פרנסה, ולספק לעניי ירושלים קמח במחיר זול. הטחנה הוקמה על ידי מהנדס טחנות אנגלי, שהוזמן במיוחד מאנגליה בידי מונטיפיורי.
למרות הטענות כי הטחנה פעלה זמן קצר בלבד, וסבלה מבעיות שונות (מחסור ברוח, מיכון יקר ועדין, הגעת מכונות הקיטור וכו'), היא עבדה כמעט שני עשורים שלמים, מ-1858 ועד 1876 [1].
במלחמת העצמאות בתחילת שנת 1948 בנו לוחמי ההגנה עמדה יצוקה מבטון על ראש מגדל הטחנה[2], העמדה חלשה על התנועה בדרך חברון שמעל גיא בן הינום במזרח ועל אזור מלון המלך דוד ותחנת הרכבת במערב. בשל מיקומה האסטרטגי הורה הנציב העליון הבריטי אלן קנינגהם לפוצץ את העמדה, בכך נגרם נזק רב לראש מגדל הטחנה.
בראשית שנות השמונים של המאה ה-20 בוצע שיפוץ ושחזור של הטחנה, והוקם בתוך המבנה מוזיאון לתולדות חייו של משה מונטיפיורי. במבנה אבן קטן הממוקם בקרבת הטחנה הוצבה הכרכרה אשר שימשה את מונטיפיורי במסעותיו בארץ ישראל. בשנת 1986 הוצתה כרכרת העץ על ידי אלמוני, וכמעט ולא נותר ממנה זכר. מאוחר יותר שוחזרה הכרכרה ונבנתה מחדש, תוך שימוש בחישורי הברזל המקוריים שלה, שהיו השריד היחיד ממנה שלא נשרף, והיא מוצגת כיום באותו מבנה אבן - מוגנת מפני הציבור באמצעות לוח זכוכית.
כיום מהווה הטחנה אתר תיירותי מוכר בירושלים, הן בשל היותה נקודת תצפית על שכונות משכנות שאננים וימין משה, על גיא בן הינום ועל העיר העתיקה, והן בשל היותה נקודת מוצא נוחה לסיור רגלי דרך השכונות לכיוון העיר העתיקה. בשנת 2012 מתוכנן בשילוב של משרדי ממשלה ומתנדבים מהעולם לשפץ את הטחנה ולהחזיר אותה לשימוש של טחינת קמח . כמו כן מתוכנן הקמת חנות בצמוד לטחנה למכירת התוצרת .
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אודות טחנת הרוח במשכנות שאננים באתר "שבעת פלאי ישראל"
- ניר חסון, טחנת הרוח בירושלים, המיזם הכושל של משה מונטיפיורי, תחזור לסובב כנפיים, באתר הארץ, 19 במרץ 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שאול ספיר, מקנטרברי לירושלים, סיפורה של טחנת הרוח, קתדרה 81, ספטמבר 1996, עמ' 60-35
- ^ לאחר שהבריטים פוצצו את בניין בית הספר של ימין משה שחלש על דרך חברון, מספר אריה שור: "עמדה מבוצרת יפה ויצוקה בבטון נבנתה על ראש מגדל טחנת הרוח וגם אותה פוצצו האנגלים". רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני תש"ז-תש"ח, הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים תשל"ה עמ' 37.
