טטררכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בצורת שלטון שהייתה נהוגה באימפריה הרומית. אם התכוונתם לשיטת חלוקה מנהלית בתקופה ההלניסטית, ראו טטררכיה (התקופה ההלניסטית).
הקיסר דיוקלטינוס - ממציא שיטת הטטרכיה על גבי מטבע

טטררכיה - מיוונית טטרא (ארבע) + ארכיה (שלטון) - שלטון של ארבעה אנשים. בצורת משטר זו נמצאים בשלטון שני אנשים, ומתחתם שני משנים, אשר עוזרים ומייעצים להם, ובבוא הזמן מחליפים אותם.

השיטה נהגתה ב-284 על ידי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, שמיסד חזרה את השלטון ברומי לאחר כ-50 שנות אי סדר ואנרכיה. הוא חילק את האימפריה הרומית לשני חלקים - מזרחי ומערבי, ובעוד הוא שולט על הצד המזרחי העשיר כשליט בכיר, מינה את חברו מקסימיאנוס הרקוליוס לשלוט על המערב החקלאי. לכל אחד מהשליטים ניתן התואר "אוגוסטוס", ולכל אחד מהם מונה סגן שקיבל את התואר "קיסר" (CAESAR). הקיסר שהיה כפוף לדיאוקלטיאנוס היה גלריוס, והקיסר שמתחת למקסימיאנוס היה גיוס קונסטנטיוס כלורוס.

על פי תקנותיו של דיוקלטיאנוס, אמור היה כל אחד מה"אוגוסטים" לפרוש כעבור עשרים שנה ולפנות את כיסאו ליורשו הקיסר שיהפוך לאוגוסטוס. דיוקלטיאנוס ומקסימיאנוס עשו כן ופרשו שניהם ב-1 במאי בשנת 305 לסה"נ, ויורשיהם תפסו את מקומותיהם. אלא שאז הטטררכיה החלה לאבד את יציבותה, משום שגלריוס מינה לקיסרים החדשים אנשים המקורבים לו, מבלי להתייחס לבניהם של מקסימיאנוס וקונסטנטיוס. לקיסר המערב מונה פלביוס ולריוס סוורוס, ולקיסר המזרח - אחיינו של גלריוס, מקסימינוס דאיה. התפתחות נוספת לרעת הטטררכיה באה בשנת 306: קונסטנטיוס כלורוס מת, והלגיונות הבריטיים הכריזו על בנו קונסטנטינוס כעל אוגוסטוס המערב - הכרזה שזכתה להכרה מצד גלריוס, אשר לא רצה סכסוך עם צבא המערב החזק. במקביל, מקסימיאנוס, האוגוסטוס-לשעבר, הציע את בנו מקסנטיוס כקיסר המערב נוכח הפופולריות הנמוכה של סוורוס - הצעה אשר זכתה לתמיכה של העם. כמו כן מקסימיאנוס החליט לחזור לשלטון והכריז על עצמו כעל אוגוסטוס. בשנת 307 קונסטנטינוס ומקסימיאנוס כרתו הסכם להכרה הדדית וחיזקו אותו בקשר נישואין - קונסטנטינוס נשא לאישה את בתו של מקסימיאנוס.

לאחר שרב על מקסנטיוס, מקסימיאנוס פרש שנית, ובינתיים גלריוס מינה לאוגוסטוס את סוורוס, אשר מת כעבור שנה בקרב. במקומו מינה גלריוס את ולריוס ליקיניוס. כל אלה הביאו לכך שבשנת 308 היו שלושה אוגוסטוסים חוקיים - גלריוס, ליקיניוס וקונסטנטינוס, קיסר חוקי אחד - מקסימינוס דאיה, ושניים לא-חוקיים - מקסנטיוס ברומא ולוציוס באפריקה. הקיסרות הייתה בעיצומה של מלחמת אחים מרובת-משתתפים.

הסיטואציה החלה להיפתר לאחר שנת 311, שבה גלריוס מת. יורשו ליקיניוס כרת ברית עם קונסטנטינוס. בשנת 312 הובס מקסנטיוס על ידי קונסטנטינוס בקרב גשר מולוויוס שעל הטיבר, וקונסטנטינוס נכנס כמנצח לרומא. הסנאט הרומי הכיר בו כשליט הראשי של הקיסרות - עתה היו תחת שליטתו איטליה, גאליה, בריטניה, איבריה ואפריקה. בשנת 313 אשררו קונסטנטינוס וליקיניוס את הברית ביניהם במילאנו על ידי חתונתו של ליקיניוס עם אחותו של קונסטנטינוס. באותה שנה התאבד דיוקלטיאנוס לאחר שהואשם בסיוע למקסנטיוס, וליקיניוס הביס את צבאותיו של מקסימינוס דאיה, שמת זמן קצר לאחר-מכן.

אם כך, בקיסרות נשארו שני אוגוסטוסים. בשנת 314 קונסטנטינוס תקף את ליקיניוס בשל סכסוך על השליטה בבלקנים, אשר עברו אליו בהסכם שלום שנחתם בשנת 316. שבע שנים מאוחר יותר, בשנת 323, כשהגותים נכנסו לתחומי החלק המזרחי של הקיסרות, קונסטנטינוס הכניס לשם את צבאותיו במסווה של עזרה לליקיניוס. הוא הביס הן את הגותים והן את ליקיניוס, והיה לשליט היחיד של כל הקיסרות הרומית. הטטררכיה הגיעה לקצה.

תוכן עניינים

[עריכה] ריכוז שמות השליטים

[עריכה] 285-293

אוגוסטוס

[עריכה] 293-305

אוגוסטוס
קיסר

[עריכה] 305-306

אוגוסטוס
קיסר

[עריכה] 306-307

אוגוסטוס
קיסר

[עריכה] 307-313

אוגוסטוס
קיסר

[עריכה] 313-324

אוגוסטוס
קיסר
  • בסיאנוס באיטליה
  • ולריוס במזרח, הוחלף על ידי ליקיניוס הצעיר
  • כריספוס במערב


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא