טיאנגונג 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור המציג התקרבות של החללית שנג'ואו (משמאל) לתחנת החלל טיאנגונג

טיאנגונג 1סינית:天宫一号, פירוש השם: הארמון השמיימי) הוא שמה של תחנת חלל שיוצרה בסין במסגרת תוכנית החלל המאוישת של סין, ולהוכחת פעולת טכנולוגיות הנדרשות לתחנות חלל עתידיות של סין. בתחנת החלל מכלול של מרחבי מגורים ועבודה, המחובר ליחידת הנעה המשמשת בחלליות מסוג שנג'ואו. טיאנגונג 1 שוגרה בהצלחה לחלל בשעה 21:16 (לפי שעון סין) ב-29 בספטמבר 2011 באמצעות המשגר CZ-2F/G, למסלול בעל פריגיאה של 200 קילומטר ואפוגיאה של 347 ק"מ. לאחר-מכן השתמשה במערכות ההנעה שעל סיפונה להגעה למסלול הסופי.
מטרות תחנת החלל הן לבחון טכנולוגיות עגינה בחלל, כשמנגנון העגינה דומה למנגנון הרוסי. בנוסף, התחנה אמורה להוכיח פעולת טכנולוגיות רלוונטיות לתחנות החלל העתידיות ולבצע ניסויי סטודנטים. בעתיד צפויה לשמש טיאנגונג 1 או נגזרת שלה, כחללית משא בדומה לפרוגרס הרוסית.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסה: 8506 ק"ג.
  • קוטר: 3.35 מטר.
  • נפח מדוחס: 15 מטר מעוקב.
  • אורך חיים בחלל: שנתיים.
  • מספר פתחי עגינה: 1.
  • גובה מסלול: 350 ק"מ.
  • נטיית מסלול: 42.7 מעלות.

משימות בלתי מאוישות ששוגרו לטיאנגונג 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימות מאוישות ששוגרו לטיאנגונג 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שנג'ואו 9 - חללית מאוישת ראשונה ששוגרה ועגנה בתחנת החלל טיאננגונג 1. צוות החללית נכנס לתוך טיאנגונג 1 ב - 18 ביוני 2012.
  • שנג'ואו 10 - חללית נוספת שסין שיגרה למשימה מאוישת שעגנה בטיאנגונג 1 ב- 13 ביוני 2013.
דגם של תחנת חלל סינית. משמאל עוגנת חללית שנג'ואו

תחנות חלל סיניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיאנגונג 2: תחנת חלל שסין מתכננת לשגר בשנת 2015 לאחר שטיאנגונג 1 תחזור לכדור הארץ, ככל הנראה באמצעות המשגר הסיני העתידי CZ-5, ותהיה גדולה יותר מאשר טיאנגונג 1. חלליות שנג'ואו 11 ו-12 מתוכננות לעגון בה.

טיאנגונג 3: תחנת חלל שסין מתכננת לשגר בשנת 2016, באמצעות המשגר הסיני העתידי CZ-5. חלליות שנג'ואו 13 ו-14 מתוכננות לעגון בה.

תחנת החלל המבצעית - תחנת החלל המבצעית המתוכננת על ידי סין תורכב ממספר מכלולים שישוגרו בנפרד, והיא דומה בתכנונה לתחנת החלל מיר של ברית המועצות. לתחנת החלל העתידית שלושה מכלולים עיקריים - ליבה, ושני מכלולים לניסויים שונים. בנוסף יהיו בתחנה ארבעה פתחי עגינה, בהן צפויות להשתמש החללית המאוישת שנג'ואו וחללית המשא טיאנגונג. מסת התחנה צפויה להיות כ-60 טון, ועל פי התכנון תושלם עד שנת 2020.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות של תחנת החלל בבנייה ודגמים עתידיים שלה

סקירה מעמיקה על תחנת החלל Tiangong 1 והשיגור שלה