טיגריס באלינזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgטיגריס באלינזי
קבוצת ציידים עם טיגריס באלינזי, 3 בנובמבר 1911
קבוצת ציידים עם טיגריס באלינזי, 3 בנובמבר 1911
מצב שימור

מצב שימור: נכחד (EX)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששנכחד
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: טיגריס
תת־מין: טיגריס באלינזי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Panthera tigris balica
תחום תפוצה
P-tigris-tigris-balica-map.png

טיגריס באלינזי (שם מדעי: Panthera tigris balica) היה תת-מין של טיגריס שהיה חי אך ורק על האי האינדונזי הקטן באלי. זה היה אחד משלושת תתי המין של הטיגריס שנמצאו באינדונזיה, יחד עם טיגריס ג'אווה, שאף הוא נכחד, וטיגריס סומטרה הנמצא בסכנת הכחדה חמורה. הטיגריס הבאלינזי היה תת-המין הקטן ביותר של הטיגריס.

הפרט האחרון הודאי שדווח היה בסומבאר קימה (Sumbar Kima), מערב באלי, ב-27 בספטמבר 1937. עם זאת סביר להניח כנראה כי כמה פרטים שרדו עד 1940 ואף עד 1950. תת-המין נכחד בגלל אובדן בית הגידול והציד שלו. לאור גודלו הקטן של האי, ומעבה היער המוגבל, האוכלוסייה המקורית לא הייתה יכולה להיות גדולה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיגריס הבאלינזי היה הקטן ביותר מכל תשעת תתי המין טיגריס, דומה למדי לנמר או פומה בגודלו. המשקל של טיגריס זכר נע בדרך כלל בין 90-100 ק"ג, ושל הנקבה היה 65-80 ק"ג. אורך הזכר היה כ-220 ס"מ (יחד עם הזנב), והנקבה 195-200 ס"מ.

מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטיגריס הבאלינזי הייתה פרווה קצרה וכהה יותר ובעלת פחות פסים מאשר שאר תתי המין הטיגריס האחרים. מדי פעם, בין הפסים, היו כתמים שחורים קטנים. הטיגריס הבאלינזי היה גם יוצא דופן בכתם בצורת פס על ראשו. הפרווה הלבנה על בטנו, בלטה לעתים קרובות יותר מזו של תתי מינים אחרים בגלל שפרוותם הייתה בצבע כהה יותר. הפרווה הלבנה הייתה גם בעלת קו ברור יותר ומעוקל.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיגריס צד את רוב היונקים שחיו בתוך בית הגידול שלו. הטרף התבסס על: חזירי בר, אייל טימור, מונטיאק מצוי, תרנגול בר, כוח, קופים וסביר להניח שגם בנטנג (שנכחדו גם הם מהאי). האויב הידוע היחיד של הטיגריס הבאלינזי היה בן האדם.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנקבת הטיגריס הבאלינזי הייתה תקופת היריון ממוצעת של 14-15 שבועות. היא ילדה שניים או שלושה גורים בכל המלטה. משקל הלידה הממוצע של גור היה שניים או שלושה קילו. הגורים נולדו עיוורים וחסרי ישע, ונגמלו בסביבות גיל שנה, והפכו עצמאיים באופן מלא בגיל 18 חודשים עד שנתיים. תוחלת החיים של טיגריס באלינזי הייתה כ-8-10 שנים.

הקשר לטיגריס הג'אווני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי תאוריות רווחות לגבי ההבדלים בין הטיגריס הבאלינזי לג'אווני. התאוריה הראשונה מציעה כי שני תתי המין התפתחו יחדיו, וכאשר באלי הפכה למבודדת מהאי ג'אווה עצמו ידי היווצרות מיצר באלי עקב עליית גובה פני הים לאחר תקופת הקרח, דבר שגרם להתפצלות של תת-המין הבאלי מן הג'אווי, לשתי קבוצות אשר לאחר מכן המשיכו להתפתח באופן עצמאי.

התאוריה השנייה היא, כי הטיגריס חצה בשחייה מאי לאי כדי לתור אחרי טרף. רוחב מצר באלי הוא רק 2.4 ק"מ, מה שהופך אותו למרחק שביכולת השחייה של טיגריס ממוצע. לפי תאוריה זו, שני תתי המין, שונים לגמרי.