טיגריס הודו-סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןטיגריס הודו-סיני
טיגריסים בגן החיות של ברלין
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי חתול
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: טיגריס
תת־מין: טיגריס הודו-סיני
שם מדעי
Panthera tigris corbetti
מזאק, 1968
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיגריס הודו-סיני (שם מדעי: Panthera tigris corbetti), הקרוי גם טיגריס קורבט, הוא תת-מין של טיגריס המצוי במדינות הודו-סין: קמבודיה, לאוס, מלזיה, בורמה, תאילנד ווייטנאם. השם טיגריס קורבט נובע משמו המדעי, והוא קרוי על שמו של הצייד והסופר ג'ים קורבט.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של טיגריס הודו-סיני זכר בוגר נע בין 2.55 ל-2.85 מטרים, משקלו בין 150 ל-195 ק"ג, והוא בעל גולגולת גדולה באורך של בין 319 ל-365 מ"מ. אורכו של הזכר הממוצע הוא 2.74 מטר, ומשקלו 180 ק"ג. פרטים גדולים יכולים לשקול עד 250 ק"ג. אורך הנקבות נע בין 2.30 ל-2.55 מטר, הן שוקלות בין 100 ל-130 ק"ג, ואורך גולגולתן נע בין 275 ל-311 מ"מ. אורך הנקבה הממוצעת הוא 2.44 מטר ומשקלה 115 ק"ג.

בכל המלטה נולדים 2–3 גורים.

טיגריסים הודו-סיניים הם חזקים ביותר. יש מקרה מתועד של זכר גדול שנהרג ליד גבול וייטנאם-לאוס ב-1984. הטיגריס, שאורכו מקצה אפו עד לקצה זנבו היה 2.8 מטר, והיה במשקל של 250 ק"ג, הטיל מורא על כפרים בטריטוריה שלו למשך מספר שנים לפני שנהרג. הוא הרג מעל לעשרה תאואים בכפרים, למרות ניסיונות הכפריים לעצור אותו. כשכפר אחד בנה גדר בגובה 3 מטרים מסביב לשטח הבקר, הטיגריס הצליח לקפוץ מעל הגדר, להרוג עגל, ולקפוץ בחזרה, בזמן שהוא מחזיק בפיו עגל במשקל 60 ק"ג. לבסוף הטיגריס נהרג כשתושבי הכפר הניחו מלכודת רובים ליד גופת תאו שהייתה מונחת שם. גופתו של הטיגריס נמצאה בנחל במרחק 2 ק"מ ממקום המלכודת, עדות לכך שהטיגריס הלך מרחק רב למרות שסבל מפציעה אנושה.

תפוצה ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיגריסים הודו-סיניים חיים ביערות מבודדים באזורים גבוהים עד הרריים, רוב האוכלוסייה שוכנת בגבולות שבין המדינות. הכניסה לאזורים אלה היא אסורה, פרט לביולוגים שניתנו להם אישורים לערוך סיורי שטח. בגלל סיבה זו, ידוע מעט מאוד יחסית על הטיגריסים האלה.

הערכת אוכלוסייתו היא בין 1,227 ל-1,785 פרטים, אך נראה שמספר זה נמצא בחלק הדרומי של תפוצתו. המקטע הגדול ביותר באוכלוסייתו מצוי במלזיה, אך התגלה שאוכלוסייה זו היא למעשה תת-מין אחר, הטיגריס המלאי, מה שגורם לגודל אוכלוסייתו להיות נמוך מן המצופה. כל האוכלוסיות נמצאות בסיכון בגלל הרס בתי גידול והכלאות. כאלף פרטים נותרו חופשיים ביערות לאוס, וייטנאם, קמבודיה, תאילנד ומיאנמר.

בווייטנאם, כמעט שלושה רבעים מהטיגריסים שנהרגו משמשים לרפואה סינית. האוכלוסייה הענייה רואה את הטיגריסים כדרך להקל על העוני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיגריס הודו-סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיגריס הודו-סיני באתר הרשימה האדומה של IUCN