טיח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיח - כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים. הטיח הוא מלט המורכב מחומר מליטה (צמנט וסיד, או גבס) ומאגרגט דק (בדרך כלל חול). הטיח הוא חומר הגמר העיקרי בבנייה המודרנית והמסורתית ומשמש למטרות רבות כולל איטום ובידוד. כמו כן הטיח משמש כבסיס לשכבות הצבע במבנה ויכול לשמש כחומר גמר סופי בעצמו כמו במקרה של טיח מסוג שפריץ.

סוגי טיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיח מתחלק לשני סוגים עיקריים:

  • טיח פנים - מהווה את המעטפת הפנימית של הבניין, משמש כתשתית לצבע ומקנה לקירות בחדרים מראה חלק ורציף. על מנת להבטיח שהטיח יהיה ישר יש לוודא שאין בליטות או שקעים שעלולים לגרום לסדקים, טיח פנים חייב להיות בעל שתי שכבות לפחות. השכבה הראשונה, שכבת ישור, בעובי של כ-10 מילימטרים, היא השכבה החזקה יותר והרכבה הוא חול גס, סיד וצמנט. השכבה השנייה, שכבת גמר (שליכט), מיושמת יום למחרת ועובייה הוא כ-2 מילימטרים. הטיח בשכבה השנייה עדין יותר והוא מורכב מחול ים דק וסיד. בשלב הסופי מתבצעת בדיקה על ידי סרגל ארוך על מנת לוודא שהטיח מישורי לחלוטין ולבסוף משפשפים ומשייפים את הטיח כדי לקבל טיח חלק.
חידוש טיח על גבי קיר הבנוי מבוץ
  • טיח חוץ - מכסה את הקירות החיצוניים של המבנה. מטרתו להגן על המבנה מפני פגעי מזג האוויר (עמידות למים ולשמש), וניתן להקנות לו תכונות של בידוד תרמי, ובידוד אקוסטי. יש לוודא לפני הטיוח שהמשטח ישר ללא בליטות או שקעים. טיח החוץ מורכב משלוש שכבות השכבה הראשונה נקראת שכבת הרבצה. היא טיח צמנט בעובי של 3-5 מילימטרים, ומטרתה איטום הקיר ומתן רקע טוב להדבקת שכבת הישור. השכבה השנייה, שכבת הישור, נעשית יום למחרת ותפקידה ליישר את השטח, השכבה השלישית בטיח חוץ, שכבת הגמר, היא זו שקובעת את מראה הטיח. יש כמה שיטות עיקריות והן:
    • טיח חוץ רגיל - מורכב מחול דק, סיד וצמנט.
    • טיח התזה צבוע - שכבת טיח דליל שמותז ממכונת התזה. על הטיח מתיזים צבע אקרילי שמשפר את האטימות וצובע את קיר החוץ של המבנה.
    • טיח מושלך - (שליכט) הטיח נזרק בכף ומורכב מאגרגט עדין ומצמנט.
    • טיח פלסטי - השכבה השלישית מותזת ממכונת התזה ומורכבת מחומר פלסטי.
    • טיח אקוסטי - טיח רגיל למעט השכבה השנייה שמוסיפים לה סיבי צמר סלעים אשר מקנים לטיח בידוד אקוסטי.
    • טיח גרנולית - טיח בעל עמידות גבוהה במיוחד ומורכב משתי שכבות: השכבה הראשונה מכילה מלט צמנט וסיד, והשכבה השנייה - החשופה יותר - מורכבת ממלט צמנט ואגרגטים. סוג האגרגט המשמש לטיח מסוג זה הוא בדרך כלל חלוקי נחל, שנחשפים לאחר שטיפה של הטיח לפני התקשותו.
    • טיח תרמי - טיח רגיל בתוספת כדורי פוליסטרן מוקצף (קלקר).
    • טיח לשחזור ושימור מבנים עתיקים - בפרויקטים מהסוג הזה משתמשים בתערובת של סיד כבוי, סיד הידראולי ותערובות מדורגות של אגרגטים.

הטיח נמצא בשימוש מאז העת העתיקה, אז הוכן בעיקר תוך שימוש בגבס או בסיד מעורבים בחול. בבנייה המודרנית מכינים טיח חוץ בעיקר מצמנט פורטלנד שאינו מאבד מחוזקו במגע עם מים. טיח פנים יש שמכינים מגבס שהוא פשוט לשימוש ובעל תכונות אקוסטיות טובות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]