טיטאן (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיטאן, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. הוא התגלה על ידי האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס ב-25 במרץ 1655. הויגנס קרא לו בפשטות "ירחו של שבתאי" (שכן היה הראשון שנמצא), מאוחר יותר, נמצאו עוד ארבעה ירחים בידי ג'ובונו דומיניקו קאסיני אשר קראם בשם "ירחיו של לואי" על שם המלך לואי השישי. אסטרונומים רבים מאותה תקופה קראו לירחים שבתאי 1 עד שבתאי 5.

ג'ון הרשל, בשנת 1847, טבע את שמות הירחים במאמרו "תוצאותיהן של תצפיות אסטרונומיות שבוצעו ב'כף התקווה הטובה' "[1] כשמותם של הטיטאנים, לפי המיתולוגיה היוונית.

עד היום נתגלו 63 ירחים, מלבד טיטאן, סביב שבתאי.

[עריכה] מידע כללי

טיטאן הוא עולם קר, אפל ואפוף ערפיח. טיטאן הוא הירח השני בגודלו במערכת השמש אחרי גנימד, ירחו של צדק. הוא גדול יותר מכוכב הלכת כוכב חמה ומגיע לכמעט מחצית מגודלו של כדור הארץ. הוא גם ידוע מזה כמה עשרות שנים כירח היחיד במערכת השמש המכיל אטמוספירה. האטמוספירה מורכבת מ-94% חנקן ו-6% מתאן. בטיטאן יש רבים מחומרי הגלם של החיים, כולל חנקן, פחמן ומים. אך במרחק 1.4 מיליארד ק"מ מהשמש, מרבית המים בטיטאן, אם לא כולם, נעולים בקרח, כך שהגשם היורד במקומות שונים על פני הירח השבתאי, עשוי ברובו ממתאן - המרכיב העיקרי בגז הטבעי המשמש לחימום בכדור הארץ. מתאן הוא גם מרכיב חשוב בתרכובות אורגניות אחרות.

טיטאן הולך ותופס לו מקום של כבוד ברשימת האתרים לחיפוש אחר חיים חוצניים. כמו הירח של צדק, אירופה, טיטאן אמור להסתיר בחובו מים זורמים.

פני השטח קרים מדי למים זורמים, שהם הדבר הדרוש ביותר לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם, אך עמוק מתחת לפני השטח עשוי להיות מספיק חם כדי להמס את הקרח. ואכן מדענים מצאו מולקולות אורגניות פשוטות, הדומות לאלו של דלק למכוניות, על הירח הערפילי. המולקולות הללו רחוקות מאוד מחיים, אך הן הצעד הראשון לקראתם.

ב-14 בינואר 2005 נחתה הגשושית הויגנס על פניו של טיטאן, ושידרה משם צילומים לכדור הארץ.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ריכוז ידיעות על טיטאן, באתר "הידען"