טיטאן (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיטאן
Titan globe.jpg
גילוי
מגלה: כריסטיאן הויגנס
תאריך גילוי: 1655
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 1,221,850 ק"מ
אקסצנטריות: 0.0292
זמן הקפה: 15.945421‏[1] ימים
נטיית מסלול: 0.34854°
ירח של: שבתאי
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 5,150 ק"מ
שטח הפנים: ‎8.3×107קמ"ר
מסה: ‎1.345×1023ק"ג
צפיפות ממוצעת: 1.88 גרם/סמ"ק
כוח משיכה (על פני השטח): 1.35 מ/ש2
אלבדו: 0.21
לחץ אטמוספירי: 160 KPa
מהירות מילוט: 2.639 ק"מ/שנייה
טמפרטורה: 93.7 K

טיטאן, הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. טיטאן הוא הירח השני הגדול (מבחינת קוטר) בכל מערכת השמש, וקוטרו גדול אף יותר מכוכב הלכת חמה. התגלה על ידי האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס ב-25 במרץ 1655. הויגנס קרא לו בפשטות "ירחו של שבתאי" (שכן היה הראשון שנמצא), מאוחר יותר, נמצאו עוד ארבעה ירחים בידי ג'ובאני דומניקו קאסיני אשר קראם בשם "ירחיו של לואי" על שם לואי הארבעה עשר. אסטרונומים רבים מאותה תקופה קראו לירחים שבתאי 1 עד שבתאי 5.

ג'ון הרשל טבע את שמות הירחים במאמרו משנת 1847 "תוצאותיהן של תצפיות אסטרונומיות שבוצעו בכף התקווה הטובה "‏[2] כשמותיהם של הטיטאנים, לפי המיתולוגיה היוונית.

עד היום נתגלו 63 ירחים, מלבד טיטאן, סביב שבתאי.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיטאן הוא ירח קר, אפל ואפוף ערפל ואבק. טיטאן הוא הירח השני בגודלו במערכת השמש אחרי גנימד, ירחו של צדק. הוא גדול יותר מכוכב הלכת כוכב חמה וקוטרו שווה כמעט למחצית קוטרו של כדור הארץ. הוא גם ידוע מזה כמה עשרות שנים כירח היחיד במערכת השמש המכיל אטמוספירה. האטמוספירה מורכבת מ-94% חנקן ו-6% מתאן. בטיטאן יש רבים מחומרי הגלם של החיים, כולל חנקן, פחמן ומים. אך במרחק 1.4 מיליארד ק"מ מהשמש, מרבית המים בטיטאן, אם לא כולם, נעולים בקרח, כך שהגשם היורד במקומות שונים על פני הירח השבתאי, עשוי ברובו ממתאן - המרכיב העיקרי בגז הטבעי המשמש לחימום בכדור הארץ. מתאן הוא גם מרכיב חשוב בתרכובות אורגניות אחרות.

טיטאן הולך ותופס לו מקום של כבוד ברשימת האתרים לחיפוש אחר חיים חוצניים. כמו הירח של צדק, אירופה, טיטאן אמור להסתיר בחובו מים זורמים.

פני השטח קרים מדי למים זורמים, שהם הדבר הדרוש ביותר לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם, אך עמוק מתחת לפני השטח עשוי להיות מספיק חם כדי להמס את הקרח. ואכן מדענים מצאו מולקולות אורגניות פשוטות, הדומות לאלו של דלק למכוניות, על הירח הערפילי. המולקולות הללו רחוקות מאוד מחיים, אך הן הצעד הראשון לקראתם.

ב-14 בינואר 2005 נחתה הגשושית הויגנס על פניו של טיטאן ושידרה משם צילומים לכדור הארץ. מניתוח צילומים אלו, עולה שמתקיימים על פניו של טיטאן תופעות גאולוגיות מסוג דיונות חול שנגרמות באמצעות רוחות, ערוצי נחלים ונהרות עם חלוקי נחל, מקווי אגמים וימות, ובליית סלעים שנגרמות על ידי "מחזור מתאן": המתאן מתאדה מימות מתאן נוזלי, מתעבה לענני מתאן אשר מורידים גשמי מתאן שנקווים למאגרים תת-קרקעיים שפורצים במעיינות וזורמים אל ימות המתאן בנחלים וחוזר חלילה בדומה ל"מחזור המים" על פני כדור הארץ. ימות המתאן מרוכזים בעיקר בקטבים הקרים יותר בהם מצב הצבירה הטבעי של המתאן הוא נוזל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיטאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי נתונים של נאס"א
  2. ^ Observations of Flora עמוד 42, באתר אוניברסיטת הרווארד (לקוח מ"Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 8, p.1")


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל