טיטוס מאקיוס פלאוטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיטוס מאקיוס פלאוטוס

טיטוס מאקיוס פלאוטוס (Titus Maccius Plautus) (סוף המאה ה-3 לפנה"ס - תחילת המאה ה-2 לפנה"ס) הוא שמו או כינויו של מחזאי קומדיות רומאי פורה ביותר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרטים הביוגרפיים אודות פלאוטוס אינם ודאיים כלל ועיקר ובכלל זה שמו ושנות חייו.
ב"קאטו על הזקנה", מתאר קיקרו כי בעת שכתב פלאוטוס את מחזהו "פסאודלוס" היה "זקן" (כלומר שבהצגת הבכורה של מחזה זה, בשנת 191 לפנה"ס היה לפחות בן שישים) וכי מת בשנת 184 לפנה"ס. מחזות אחרים שלו מתוארכים (ע"פ תאריך העלאתם לבמה ואירועים הנזכרים בהם) לראשית המאה ה-3 לפנה"ס. כל הנתונים הללו יחד תוחמים את חייו לתקופה שבין המחצית השנייה של המאה ה-3 לפנה"ס לשליש הראשון של המאה ה-2 לפנה"ס.
באשר לשמו, בפרולוגים שונים למחזותיו ובכתבי יד שונים אנו מוצאים את אחד משלושת הכינויים - פלאוטוס, טיטוס ומאקוס או מאקיוס. בכתב היד המוקדם ביותר של מחזותיו אנו מוצאים את שלושת השמות יחד, כמקובל בעולם הרומי. עם זאת, יש מקום רב לספק באשר לשמות אלה מאחר ששמות אלה נושאים משמעויות הנוגעות לתוכן הקומדיות של פלאוטוס וייתכן כי אין אלו אלא כינויי-במה בלבד. הוא הדין לגבי מקום הלידה המיוחס לו, סארסינה, אומבריה, מקום הנזכר באחד ממחזותיו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפלאוטוס יוחסו כבר בימי קדם 130 קומדיות. כיום מצויות בידינו 21 מהן. מחזות אלה מהווים את היצירות המוקדמות ביותר המצויות בידינו שנכתבו בלטינית. מחזותיו של פלאוטוס מבוססים על קומדיות יווניות מז'אנר הקומדיה החדשה, אותן התאים לקהל הרומי. הקומדיות שכתב נחשבו פופולריות ביותר ברומא והוצגו בחגיגות ציבוריות (Ludi) שונות.
באשר לחלק מהקומדיות שכתב, ניתן לזהות בבירור את מחברן היווני (דמופילוס, דיפילוס, פילמון ומננדר). קומדיות אלו משתייכות לז'אנר הלטיני המכונה פאבולה פליאטה (Fabula Palliata) שפירושו "מחזה הלובש מעיל יווני" ומשמעותו קומדיה מתורגמת מיוונית. בקומדיות אלו נשמרים אפילו השמות היווניים והערים היווניות. באשר ליתר הקומדיות, גם אם לא ניתן לזהות יצירת מקור יוונית אותה תירגם ועיבד, הרוח והסגנון היווניים ניכרים היטב. עם זאת, מידת החירות שנוטל פלאוטוס לעצמו בעבודת התרגום, גדולה יותר מזו של מתרגמים אחרים (כדוגמת טרנטיוס המאוחר ממנו).

דמויות ביצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמקובל בקומדיה היוונית החדשה, גם במחזותיו של פלאוטוס קיימות דמויות אב (Stock character) טיפוסיות. בין הדמויות ביצירותיו של פלאוטוס ניתן למצוא את הדמויות הבאות:

  • הצעיר המאוהב - בחור טוב אך לא מבריק במיוחד.
  • הבחורה הנאהבת - דמות משנית על פי רוב.
  • הזקן - אביו, דודו או אפוטרופסו של הצעיר - לעתים יופיע כקמצן ונרגן המהווה את המכשול בין הצעיר לאהובתו ולעתים יופיע דווקא כאדם נחמד, הולל ופזרן המסייע לצעיר במאמציו.
  • העבד החכם - הדמות הטיפוסית ביותר ביצירתו הינה של העבד החכם המתמרן את אדונו. דמות זו נוסכת אור על יחסי העבדים והאדונים בעולם היווני והרומי.
  • העבד הטיפש - עבד טיפש הנשלח למשימות שונות, נכשל בשליחות ומקבל על כך מלקות, לשמחתם של הצופים.
  • החייל הרברבן - שחצן המתגאה בביצועיו הכוזבים בשדה הקרב ובשדה האהבה, טיפש ורודף בצע.
  • מלחך הפנכה - חנפן או פרזיט.
  • הטבח - גאה במקצועו וחסר סבלנות; במידה והעלילה מצריכה הימצאותה של סכין - יופיע הטבח על סכינו.
  • הפילגש - שקרנית, פקחית ורודפת בצע.

מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסאודלוס
החייל הרברבן
קאסינה
החבל
הסוחר
שלוש הפרוטות
האחיות באקחיס
תיבונת
סטיכוס
החמורים
התאומים מנכמוס
אמפיטריאון

האיש הפרסי

עיבודים מאוחרים ליצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של פלאוטוס שימשה כמקור גם ליוצרים מאוחרים כדוגמת ויליאם שייקספיר ומולייר ואף שימשה בסיס למחזמר האנגלי "דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום" משנת 1962.

תרגומי יצירותיו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פלאוטוס, פסאודולוס. תרגמה מלטינית והוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה. ירושלים, י"ל מאגנס, 2002.
  • פלאוטוס, החייל הרברבן. תרגמה מלטינית והוסיפה מבוא והערות דבורה גילולה. ירושלים, י"ל מאגנס, 1989 (מהדורה שנייה 1999).
  • פלאוטוס, חמורים, תרגום - יצחק גורן, רמת גן, בית צבי, 1984.