טיטו גובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיטו גובי (איטלקית: Tito Gobbi‏; 24 באוקטובר 1913 - 5 במרץ 1984) היה זמר בריטון איטלקי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובי נולד בבאסאנו דל גראפה ולמד משפטים באוניברסיטת פדובה לפני שהכשיר עצמו לקריירה של זמר. הופעתו הראשונה באופרה הייתה בשנת 1935 בתפקיד רודולפו ב"סונאמבולה" של בליני. בשנת 1942 הופיע לראשונה בלה סקאלה במילאנו ואחר כך בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון בשנת 1951, בשתי הפעמים בתפקיד בלקורה ב"שיקוי האהבה" של דוניצטי.

רומא הייתה לבסיס רבות מהפקותיו של גובי בשנות ה-50' וה-60', שבשבילן יצר תפקידים רבים בעצמו. הוא נודע בקולו הייחודי ובכשרונו להצגת תפקיד בסגנון וריזמו (מציאותי). בשנות ה-60' לקח חלק בבימוי, ודוגמה ראוי לציון לכך היא הפקה שלו משנת 1965 לאופרה "סימון בוקאנגרה" בבית האופרה המלכותית בלונדון.

כרזת הסרט "שיקוי אהבה" בכיכובו של גובי, 1955

גובי הופיע ב-25 סרטי קולנוע, בתפקידי שירה ודיבור גם יחד. הוא שר את תפקידו הברון סקארפיה בהפקה של פרנקו זפירלי ל"טוסקה" של פוצ'יני בקובנט גארדן, עם מריה קאלאס בתפקיד הראשי. המערכה השנייה של ההפקה הוצגה בטלוויזיה הבריטית ושמורה כיום על קלטות וידאו ו-DVD. גובי וקאלאס שרו קודם בתפקידים אלה בהקלטה הקלאסית של EMI משנת 1953 לאופרה זו, עם ג'וזפה די סטפנו בתפקיד מריו קאוואראדוסי ובניצוח ויקטור דה סאבאטה. אלבום זה הוצא למכירה הן בתקליטים והן בתקליטור, ורבים רואים בו את ההקלטה המעולה ביותר של אופרה שלמה בכל הזמנים. הקלטה מחודשת של קאלאס בתקליט סטריאו בשנת 1964 הוציאה לזמן מה את ההקלטה הקודמת מן המחזור, אך כעבור זמן קצר יצאה שוב הקלטת המונו של 1953 לשוק ועודנה קיימת עד היום ונחשבת לאחת העבודות המשותפות הטובות ביותר של גובי וקאלאס.

לגובי נולדה בת אחת מאשתו טילדה, צ'צ'יליה שמה, המנהלת כיום את "האגודה המוזיקלית טיטו גובי", ארגון העוסק בניהולן ושימורן של רשומות תרומותיו של טיטו גובי לאופרה.

בשנים הבאות קבע טיטו גובי את בסיס הבית שלו בבית האופרה הלירית של שיקגו. הוא פרש מבימת האופרה בשנת 1979 והוציא לאור אוטוביוגרפיה בשם "טיטו גובי: חיי" (1979) ו"טיטו גובי ועולם האופרה האיטלקית שלו" (1984). גיסו היה זמר הבס הבולגרי בוריס כריסטוף.