טיטן 2
| טיטן 2 | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 שיגור טיל טיטן 2 בשנות ה-60 |
|||||||
| ייעוד | שיגור לוויינים, הרתעה בליסטית | ||||||
| יצרן | Glenn L. Martin Company | ||||||
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||
| סטטוס | הוצא משימוש | ||||||
| אתרי שיגור | LC-15,16,19 (נמל החלל קייפ קנוורל), LC-395 וSLC-4W (בסיס חיל האוויר ונדנברג) | ||||||
| הצלחות | 101 | ||||||
| כשלונות | 5 | ||||||
| שיגור ראשון | 12 במרץ 1962 | ||||||
| שיגור אחרון | 18 באוקטובר 2003 | ||||||
| יכולת | |||||||
| מטען ל-LEO | 3,600 ק"ג | ||||||
|
|||||||
טיטאן 2 (באנגלית: Titan II) הוא טיל מסידרת הטילים טיטן. הטיל פותח על ידי חברת Glenn L. Martin Company. הטיטאן יוצר במקור כדי לשמש כטיל בליסטי בין-יבשתי, ולאחר מכן הוסב לשימוש כרקטת שיגור למסלולים נמוכים סביב כדור הארץ. הטיל שימש לשיגור לווייני ריגול עבור חיל האוויר האמריקאי, לשיגור לוויני מחקר ומטאורולוגיה שונים, ולשיגור חלליות הג'מיני עבור נאס"א. שדרוג של הטיטן 2 (Titan 2 SLVs) שוגר מנמל החלל ונדברג שבקליפורניה עד לשנת 2003.
תוכן עניינים |
גרסאות [עריכה]
טיטן 2 LGM [עריכה]
הטיטן 2 LGM הוא טיל המשך לטיל טיטן 1. הטיל בגרסה זו (שהייתה גרסת הייצור המקורית) פותחה כטיל בליסטי בין-יבשתי, כדי להגביר את יכולת ההרתעה של ארצות הברית. הטיל פותח על ידי חברת Glenn L. Martin Company לאחר שנחתם חוזה בינה לבין חיל האוויר האמריקאי. הטיל היה יכול לשאת משקל כפול מאשר קודמו, טיטן 1. 63 הטילים הראשונים שקיבל פיקוד האוויר האסטרטגי של ארצות הברית הוצבו בנמל וונדברג וסביב שלושה בסיסים נוספים של חיל האוויר האמריקאי. מספר תאונות התרחשו עם הטיל כאשר היה במבנה השיגור שלו. התאונה החמורה ביותר התרחשה ב-1965, כאשר הטיל התפוצץ בתוך המבנה בו הוצב וגרם למותם של 53 אנשים, רובם אזרחים. הטיל האחרון נוטרל ב-5 במאי 1987. את הטילים מאחסנים כיום, מנוטרלים, בבסיס חיל האוויר האמריקאי דייוויס-מונטנה. רק טיל אחד ומבנהו הושארו במקומם והם משמשים כ'מוזיאון לטיל טיטן'.
טיטן 2 23G [עריכה]
הטיטן 23G או טיטן 2 SLV הוא שדרוג של הטיל טיטן 2. לטיל היה אפשר להוסיף שלב שלישי, בדרך כלל עם מנוע Star-37XFP-ISS או Star-37S. הטיל מדגם זה שימש משנת 1988 עד 2003. הטיל מדגם זה שימש לשיגור לוויינים.
טיטן 2 GLV [עריכה]
הטיל מדגם זה פותח על מנת לשגר לחלל את שנים-עשר החלליות של תוכנית ג'מיני ,חלק מתוכנית החלל האמריקאית על ידי נאס"א. הטיל שוגר מLC-19 בנמל החלל קייפ קנוורל. הטיל הראשון שיגר את ג'מיני 1 ב-8 באפריל 1964.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| סדרת טילי הטיטן | ||
|---|---|---|
| טילים |
טיטן 1 • טיטן 2 |
 |
| משגרים |
טיטן 2 • טיטן 3A • טיטן 3B • טיטן 3C • טיטן 3D • טיטן 3E • טיטן 34D • טיטן 23G • טיטן 3 (מסחרי) • טיטן 4 |
|
| משגרי לוויינים וחלליות | ||
|---|---|---|
| פעילים |
פאלקון 1 • פאלקון 9 • דלתא 2 • דלתא 4 • אריאן 5 • אטלס 5 • סויוז • שביט • פרוטון • זניט • פגאסוס • טאורוס • GSLV • נרו 1 • לונג מארץ' • סאפיר • H-II B • אונחה • סימורג • אנטרס (משגר לוויינים) |
 |
| לא פעילים |
סטורן 5 • סטורן 1 • סטורן IB • סטורן INT-21 • ליטל ג'ו • אריאן 1 • אריאן 4 • רדסטון • דלתא 3 • R-7 סמיורקה • N-1 • ווסטוק • ווסחוד • ונגארד • יופיטר סי • תור-אייבל • תור-אייבלסטאר • תור-אגנה • תור-בורנר • תור-דלתא • תור DSV-2 • תור DSV-2U • תוראד-אגנה • יונו 2 • אטלס • טיטן 2 • אטלס A • אטלס B • אטלס C • אטלס D • אטלס E/F • אטלס G • אטלס H • אטלס 1 • אטלס 2 • אטלס 3 • אטלס-אייבל • אטלס-אגנה • אטלס-קנטאור • אטלס LV-3B • אטלס SLV-3 • טיטן 3A • טיטן 3B • טיטן 3C • טיטן 3D • טיטן 3E • טיטן 34D • טיטן 23G • טיטן 3 (מסחרי) • טיטן 4 • דלתא A • דלתא B • דלתא C • דלתא D • דלתא E • דלתא G • דלתא J • דלתא L • דלתא M • דלתא N • דלתא 0100 • דלתא 1000 • דלתא 2000 • דלתא 3000 • דלתא 4000 • דלתא 5000 |
|
| בפיתוח |
וגה • פאלקון כבד • לונג מארץ' 5 • SLS |
|
| פיתוחם בוטל | ||
