טיטנוזאוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgטיטנוזאוריה
Argentinosaurus DSC 2943.jpg
ארגנטינוזאורוס
תקופה
יורה-קרטיקון עליון, 65‏–‏156 מיליון שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: דינוזאוריה
סדרה: בעלי אגן דמוי לטאה
תת־סדרה: דמויי זאורופודים
אינפרא־סדרה: זאורופודה
על־משפחה: טיטנוזאוריה[1]
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Titanosauria

טיטנוזאוריה (שם מדעי: Titanosauria) היה קלייד של דינוזאורים זאורופודים. קלייד זה היה מצליח במיוחד והתקיים משלהי תור היורה ועד שלהי הקרטיקון. קלייד זה כלל מינים מגוונים של זאורופודים, כולל את הדינוזאורים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם (דוגמת ארגנטינוזאורוס) לצד זאורופודים קטנים יחסית וכן זאורופודים שהיו בעלי שריון (כגון סלטזאורוס). הקלייד קרוי על שם הדינוזאור טיטנוזאורוס (סוג טקסונומי שהיום מוטל בספק). פירוש השם "טיטנוזאור" הוא "לטאה טיטנית" על השם הטיטנים (יצורים ענקיים) מהמיתולוגיה היוונית.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל הזאורופודים, הטיטנוזאורים היו דינוזאורים גדולים. עם זאת, לצד ענקים כמו ארגנטינוזאורוס, פוארטזאורוס, פוטאלונגקוזאורוס ואלמוזאורוס - שאורכם עלה על 30 מטרים ומשקלם נע בין 50 ל-100 טון - כללו גם זאורופודים קטנים יחסית שאורכם לא עלה על 15 מטר. ב-2014 נתגלו בפטגוניה מאובנים של טיטנוזאור ענק, שאורכו הוערך ב-40 מטר, גובהו ב-20 מטר ומשקלו ב-77 טון - דבר שהופך אותו לדינוזאור הגדול ביותר שחי אי-פעם (אם הערכות אלה נכונות).‏[2] עד אז, בתואר זה החזיק ארגנטינוזאורוס (גם הוא טיטנוזאור).

לטיטנוזאורים היה ראש קטן יחסית לגופם העצום, אפילו ביחס לזאורופודים אחרים. ראשם היה אופייני לקלייד מקרונריה ("גדולי אף/נחיריים"): הוא היה רחב ודמוי קופסה, אם כי אם ארוך יותר ביחס לקמרזאורוס. הנחיריים היו גדולים ועל ראשם הייתה מעין כרבולת (crest) בין עצמות הנחיריים. שיניהם היה קטנות ודמו לכפיות או עפרונות.

צוואריהם היו באורך ממוצע ביחס לזאורופודים. זנבם היה ארוך ודמוי שוט אך לא ארוך ודק כמו הזנבות של הדיפלודוקיים. עצמות אגן הירכיים היו רזות יותר מכמה זאורופודים אך עצמות החזה היו רחבות בהרבה, דבר שהקנה להם יציבה רחבה. כתוצאה מכך, מסלולי העקבות שיצרו הטיטנוזאורים היו רחבים יותר באופן ניכר ביחס למסלולי עקבות של זאורפודים אחרים. גפיהם הקדמיות היו מוצקות וחזקות, וגבוהות יותר מהגפיים האחוריות. החוליות שלהם היו מוצקות (ולא חלולות). עמוד השדרה שלהם היה גמיש יותר, ולכן הם כנראה היו זריזים יותר משאר הזאורופודים ויכלו להתרומם על רגליהם האחוריות ולהניף את ראשם גבוה.

מטביעות עור שנשמרו כמאובנים עולה שטיטנוזאורים רבים היו בעלי שריון ועורם היה מכוסה בקשקשים.[3] אצל חלקם, כגון אצל סלטזאורוס כלל העור המשוריין גם אוסטאודרמים הדומים לאלה של האנקילוזאורים. מחקר שפורסם ב-2011 שיער שהאוסטאודרמים שימשו גם לאגירת מינרלים לתקופות קשות (בדומה למאגרי שומן).‏[4]

פלאוביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיטנוזאורים היו צמחוניים. קורפוליטים (צואה מאובנת) מהקרטיקון עליון של טיטנוזאורים מעידים על תזונה מגוונת ולא בררנית. בין שרידי הצמחים שנתגלו בקורפוליטים נמצאים ציקסיים ומחטניים. מחקר[5] שפורסם ב-2005 מצא גם מגוון רחב של חד-פסיגיים, כולל דקלים, עשב פרימיטיבי ואבות קדומים של אורז ובמבוק, בשרידי הצואה של הטיטנוזאורים.

קינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור המראה טיטנוזאורוס חופר קן ומטיל בו ביצים

אתר קינון גדול של טיטנוזאורים נתגלה ב-Auca Mahuevo שבפטגוניה, ארגנטינה. לאחרונה דווח גם על אתר קינון שנתגלה בספרד. באתר הקינון שבפטגוניה מאות נקבות של סלטזאורוס חפרו גומות באדמה עם רגליהן האחוריות, הטילו ביצים בתטולות של 25 ביצים כל-אחת, ואז כיסו אותן בצמחייה ועפר. הביצים קטנות יחסית, 11-12 ס"מ קוטרן. בין הביצים המאובנות שנתגלו מצאו הפלאונטולוגים גם ביצים המכילות עוברים מאובנים כולל טביעות עור. טביעות אלה מראות שהסלטזאוריים היו מכוסים במעין פסיפס של קשקשים ששימשו כשריון.[3] המספר העצום של פרטים שנתגלו באותו אזור מרמז שהסלטזאוריים חיו בעדר, דבר שביחד עם השריון שלהם, סיפק הגנה מפני טורפים, כגון אבליזאורוס.‏[6]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיטנוזאור ממזרח אסיה "Xinghesaurus"

הטיטנוזאורים היו הקבוצה הגדולה האחרונה של זאורופודים. הם התפתחו עוד בשלהי היורה אך הגיעו לשיאם בקרטיקון עליון, כ-90 עד 65 מיליון שנה לפני זמננו. הם שרדו עד סוף עידן הדינוזאורים אז נכחדו עם יתר הדינוזאורים בהכחדת קרטיקון-שלישון. בתחום מחייתם הם היו הדינוזאורים הצמחוניים הדומיננטים והגדולים ביותר, ובכך החליפו קבוצות זאורופודים אחרות כגון דיפלודוקיים וברכיוזאוריים שנכחדו עד אמצע הקרטיקון.

תחום התפוצה של הטיטנוזאורים היה רחב ביותר והם התפשטו בכל היבשות לרבות אמריקה, אסיה, אירופה (ב-2006 נתגלו 4 שלדים של טיטנוזאור באיטליה[7]), אפריקה אוסטרליה (נתגלו מאובנים בקווינסלנד[8][9] ובניו זילנד[10]) ואף אנטארקטיקה (ב-2011 נתגלו בה מאובנים של טיטנוזאור). הם היו נפוצים במיוחד ביבשות הדרומיות (שהרכיבו אז את גונדוונה) והטיטנוזאורים הידועים (והגדולים) ביותר חיו באמריקה הדרומית.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקלייד טיטנוזאוריה נכללים כ-50 מינים. בגלל שמינים רבים של טיטנוזאורים ידועים מחומר מאובנים חלקי בלבד, יש עדיין ויכוח מדעי על המאפיינים המגדירים את הקלייד טיטנוזאוריה ואיזה מינים נכללים בו. הקלייד נקרא במקור על שם טיטנוזאורוס, מין שנתגלה ב-1877 על ידי ריצ'רד לידקר ומאז תקפותו הוטלה בספק. לידקר סיווג את טיטנוזאורוס במשפחה טיטנוזאוריים, שאף היא היום מוטלת בספק.[11]

המיון הבא של הטיטנוזאורים מבוסס על נספח סוגי הדינוזאורים (מעודכן ל-2012) לספר Dinosaurs: The Most Complete, Up-to-Date Encyclopedia for Dinosaur Lovers of All Ages מאת ד"ר תומאס ר. הולץ הבן.[12]

איור עם שחזור היפותטי של פוארטזאורוס ולצידו השוואת גודל לאדם. הפוארטזאורוס היה אחד הדינוזאורים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם.
שלד של רפטוזאורוס, בוגר וצעיר
ציור המשחזר מראה של עדר אלמוזאורוס
שחזור שלד של פוטאלונגקוזאורוס
שלד משוחזר של ארגנטינוזאורוס - כנראה הדינוזאור הגדול ביותר שחי אי-פעם.

פירוט הסוגים במשפחות אינו שלם וכולל רק את הסוגים הידועים ביותר. לרשימה מלאה ראו ערכי המשפחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיטנוזאוריה הוא קלייד לא מדורג (unranked clade), והציונו כאן תחת הרמה "על-משפחה" נעשה עקב מגבלות התבנית.
  2. ^ חנה סטריינג', 'World's largest dinosaur' discovered in Argentina, הדיילי טלגרף, 17 במאי 2014
    ארגנטינה: נחשפו עצמות הדינוזאור הגדול בעולם, nrg,‏ 18 במאי 2014
  3. ^ 3.0 3.1 Coria R.A., Chiappe L.M. (2007). "Embryonic Skin From Late Cretaceous Sauropods (Dinosauria) of Auca Mahuevo, Patgonia, Argentina". Journal of Paleontology 81 (6): 1528–1532. doi:10.1666/05-150.1. 
  4. ^ Titan Dinosaur May Have Stored Minerals in Skin Bones, נשיונל ג'אוגרפיק.
    Osteoderm Storing Minerals Helped Huge Dinosaurs Survive באתר Earth Times.
  5. ^ Dinosaur Coprolites and the Early Evolution of Grasses and Grazers - Prasad et al. 310 (5751) 1177 - Science
  6. ^ Bernat Vila mail, Frankie D. Jackson, Josep Fortuny, Albert G. Sellés, Àngel Galobart3-D Modelling of Megaloolithid Clutches: Insights about Nest Construction and Dinosaur Behaviour, מאמר ב-PlosOne, מאי 2010.
  7. ^ "Italians Report Major Dinosaur Discovery", United Press International, PhysOrg.com (2006-05-02). אוחזר ב־ 2009-01-18. 
  8. ^ Roberts, Greg (2007-05-03). "Bones reveal Queensland's prehistoric titans", The Australian. אוחזר ב־ 2007-05-04. 
  9. ^ Molnar R.E. and Salisbury S.W.. “Observations on Cretaceous Sauropods from Australia”, Carpenter, Kenneth and Tidswell, Virginia (ed.): Thunder Lizards: The Sauropodomorph Dinosaurs. Indiana University Press, 2005, 454–465. ISBN 0-253-34542-1. 
  10. ^ "Bone discovery confirms big dinosaur roamed NZ", The New Zealand Herald (2008-06-24). אוחזר ב־ 2009-01-18. 
  11. ^ Weishampel, David B.; Dodson, Peter; Osmólska, Halszka: The Dinosauria, Second Edition. Berkeley: University of California Press, 2004. ISBN 0-520-24209-2. 
  12. ^ Holtz, Thomas R. Jr. (2012) Dinosaurs: The Most Complete, Up-to-Date Encyclopedia for Dinosaur Lovers of All Ages, Winter 2011 Appendix.
  13. ^ Géraldine Garcia, Sauveur Amico, Francois Fournier, Eudes Thouand and Xavier Valentin (2010). "A new Titanosaur genus (Dinosauria, Sauropoda) from the Late Cretaceous of southern France and its paleobiogeographic implications". Bulletin de la Societe Geologique de France 181 (3): 269–277. doi:10.2113/gssgfbull.181.3.269. 
  14. ^ אין לבלבל עם בארוזאורוס (Barosaurus), מין של זאורופוד ממשפחת דיפלודוקיים.
  15. ^ Otero A., Reguero M. (2013). "Dinosaurs (Reptilia, Archosauria) at Museo de La Plata, Argentina: annotated catalogue of the type material and Antarctic specimens". Palaeontologia Electronica 16 (1): 1–24. 
  16. ^ Mannion P.D., Otero A. (2012). "A reappraisal of the Late Cretaceous Argentinean sauropod dinosaur Argyrosaurus superbus, with a description of a new titanosaur genus". Journal of Vertebrate Paleontology 32 (3): 614–638. doi:10.1080/02724634.2012.660898. 
  17. ^ Leonardo S. Filippi, Rodolfo A. García and Alberto C. Garrido (2011). "A new titanosaur sauropod dinosaur from the Upper Cretaceous of North Patagonia, Argentina". Acta Palaeontologica Polonica 56 (3): 505–520. doi:10.4202/app.2010.0019. 
  18. ^ Rudolf Coria et el, Overosaurus paradasorum gen. et sp. nov. , a new sauropod dinosaur (Titanosauria: Lithostrotia) from the Late Cretaceous of Neuquén, Patagonia, Argentina, כתב עת BioTaxa