טיילור סוויפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
טיילור סוויפט
Swift performs in St. Louis, Missouri in 2013.jpg
סוויפט בהופעה בסנט לואיס, 2013
מידע כללי
שם לידה טיילור סוויפט
תאריך לידה 13 בדצמבר 1989 (בת 25)
מקום לידה רדינג, פנסילבניה, ארצות הברית
שנות פעילות 2006–הווה
סוגה פופ, סינת'פופ, קאנטרי, קאנטרי פופ, פופ רוק
עיסוק זמרת-יוצרת, שחקנית
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, בנג'ו, יוקולילי
חברת תקליטים Big Machine Records
האתר הרשמי

טיילור אליסון סוויפט (באנגלית: Taylor Alison Swift; נולדה ב-13 בדצמבר 1989) היא זמרת-יוצרת ושחקנית אמריקאית.

גדלה בוויומיסינג, פנסילבניה, ועברה לנאשוויל, טנסי, בגיל 14 כדי לפתח קריירה במוזיקת קאנטרי. סוויפט חתומה עם חברת התקליטים העצמאית Big Machine Records. יציאתו לאור של אלבום הבכורה, Taylor Swift, בשנת 2006 מיצב אותה ככוכבת מוזיקת קאנטרי. סוויפט הייתה מועמדת לפרס האמן החדש הטוב ביותר בטקס פרסי הגראמי 2008.‏[1] האלבום השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור בשנת 2008, והפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית.‏[2] האלבום זכה בארבעה פרסי גראמי, כשסוויפט הופכת לזוכה הצעיר ביותר אי פעם בפרס אלבום השנה.‏[3] האלבום השלישי של סוויפט, Speak Now, יצא לאור בשנת 2010, ונמכר בלמעלה ממיליון עותקים בשבוע הראשון.‏[4] הסינגל השלישי מהאלבום, "Mean", זכה בשני פרסי גראמי.‏[5] אלבומה הרביעי, Red, יצא לאור בשנת 2012, ומכר למעלה מ-1.2 מיליון עותקים בשבוע הראשון.‏[6] הסינגל "We Are Never Ever Getting Back Together" מתוך האלבום היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.‏[7] האלבום החמישי וממוקד הפופ שלה, 1989, יצא לאור בשנת 2014. האלבום מכר יותר עותקים בשבוע הפתיחה שלו מכל אלבום אחר בשתים עשרה השנים שקדמו ליציאתו, והפך את סוויפט לאמן הראשון והיחיד ששלושה מאלבומיו מכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע.‏[8] האלבום היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2014.‏[9] הסינגלים "Shake It Off" ו-"Blank Space" מתוך האלבום הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.‏[10]

הישגיה של סוויפט כוללים שבעה פרסי גראמי, שנים עשר פרסי המוזיקה של בילבורד, שישה עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, אחד עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי ושבעה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי. נכון לאוקטובר 2014, סוויפט מכרה מעל 30 מיליון אלבומים ו-80 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים.‏[11]

בנוסף לקריירת המוזיקה שלה, סוויפט הופיעה כשחקנית בקומדיה יום האהבה (2010), סרט האנימציה הלורקס (2012) והמעניק (2014).‏[12]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1989–2004: ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט נולדה ב-13 בדצמבר 1989 בעיר רדינג שבפנסילבניה וגדלה בוויומיסינג הסמוכה לה. אמה אנדריאה גארדנר היא עקרת בית, לשעבר מנהלת שיווק בקרן נאמנות. אביה סקוט קינגסלי סוויפט הוא יועץ פיננסי במריל לינץ'.‏[13] לסוויפט אח צעיר בשם אוסטין. בגיל תשע, סוויפט החלה להתעניין בתיאטרון מוזיקלי - היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער, ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.‏[14] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי.‏[15]

לאחר צפייה בסדרה שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.‏[16] סוויפט החלה להתמקד בכתיבת שירים בגיל עשר, לאחר זכייתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם הפואמה "Monster in My Closet".‏[17] בגיל אחת עשרה נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה אך נדחתה מחברות תקליטים רבות.‏[18] בגיל שתים עשרה, הראה לה טכנאי המחשב שלה, איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה, ועורר בה את העניין ללמוד לנגן על גיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".‏[19]

כאשר סוויפט הייתה בת ארבע עשרה, המשפחה עברה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל הידועה כ-"בירת הקאנטרי". "ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים".‏[20] בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל (Hendersonville High School).‏[21] מאוחר יותר, עם תחילת סיבוב ההופעות הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, וקיבלה תעודת בגרות ב-2008, כשהיא משלימה קורס בן שנתיים בשנה אחת בלבד.‏[22]

2004–2008: תחילת הקריירה ו-Taylor Swift[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט בהופעה בסאניוויל, קליפורניה. מאי 2007

סוויפט ומשפחתה עברו לגור סמוך לנאשוויל כשהייתה בת ארבע עשרה, בעקבות חוזה מעקב שהוצע לה על ידי חברת התקליטים RCA.‏[23] סוויפט הפכה לכותב השירים הצעיר ביותר אי פעם שנשכר על ידי סוני.‏[24] לאחר כשנה שבה עבדה עם כותבים בחברה והופיעה עם שיריה, החליטה סוויפט לעזוב את RCA; החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה עשרה, אבל היא הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה.‏[25] "בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל" סוויפט סיפרה מאוחר יותר. "רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי".‏[26]

באחד הערבים בהם הופיעה, תפסה את תשומת לבו של סקוט ברושטה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, Big Machine Records. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שברושטה החתים. סוויפט החלה לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה, זמן קצר לאחר חתימת העסקה. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבד, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת שמונת הנותרים עם כותבים נוספים.‏[27] Taylor Swift יצא לאור באוקטובר 2006 והופק על ידי נתן צ'פמן, שהפיק את הקלטות הדמו המוקדמות שלה. הניו יורק טיימס תיאר אותו כ"יצירת מופת קטנה של קאנטרי הנוטה לפופ", הניו יורקר תיאר את סוויפט בת השש-עשרה כ"ילדת פלא".‏[28][29]

Big Machine Records עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", הסינגל המוביל, ביוני 2006. סוויפט הופיעה בטלוויזיה פעמים רבות, והשתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.‏[30] ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", "Our Song", "Picture to Burn" ו-"Should've Said No", כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של הבילבורד, כש-"Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון.‏[31] האלבום מכר 39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו,‏[32] ונכון לחודש מרץ 2011, מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.‏[33]

בנוסף, סוויפט הוציאה אלבום חגים, Sounds of the Season: The Taylor Swift Holiday Collection, באוקטובר 2007, ומיני אלבום, Beautiful Eyes, ביולי 2008.‏[34][35]

סוויפט זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל בשנת 2007, והפכה לאמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בתואר. סוויפט גם זכתה בפרס אמן החדש הטוב ביותר של איגוד מוזיקת הקאנטרי, בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר של פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).‏[36][37] בנוסף, סוויפט הייתה מועמדת לפרס הגראמי 2008 בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.‏[1]

2008–2010: Fearless[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור בנובמבר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום לבדה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדסי.‏[38] האלבום הופק בשיתוף עם נתן צ'פמן.‏[38] בניו יורק טיימס תוארה סוויפט "אחת מכותבי השירים הטובים ביותר של הפופ, הפרגמטיסטית המובילה במוזיקת הקאנטרי, ומחוברת לחיים הפנימיים שלה יותר מרוב המבוגרים".‏[39] הרולינג סטון תיאר אותה כ"כותבת שירים מלומדת עם כשרון המאפשר לשיריה להישמע אינטימיים ואמיתיים כאילו נקרעו, פשוטו כמשמעו, מיומנה של נערת פרברים".‏[40] מבקר המוזיקה רוברט קריסטגו הגדיר את סוויפט "נערה חזקה ומוכשרת באופן בלתי רגיל עד בלתי אפשרי".‏[41] הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008 והפך לשיר הקאנטרי השני במספר מכירותיו בכל זמנים, והגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100.‏[42] ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", "You Belong with Me", "Fifteen" ו-"Fearless".

טיילור סוויפט בהופעה בלוס אנג'לס, סיבוב ההופעות Fearless. מאי 2010

"You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום, והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[43] האלבום הוא האלבום הנמכר ביותר לשנת 2009 בארצות הברית.‏[2]

סוויפט יצאה לסיבוב ההופעות הראשון שלה, שבמרכזו עמד האלבום Fearless. סיבוב ההופעות כלל 105 מועדים - מתוכם 90 בצפון אמריקה,‏‏ 6 באירופה,‏‏ 8 באוסטרליה ואחד באסיה.‏[44] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63,000,000 דולר.‏[45] Taylor Swift: Journey to Fearless, סרט קונצרט המכיל 14 הופעות שבוצעו במהלך סיבוב ההופעות, שודר בטלוויזיה ולאחר מכן יצא לאור ב-DVD וב-Blu-ray.‏[46]

סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של האנה מונטנה: הסרט - "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier".‏[47] סוויפט גם תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז שנכתב על ידי מרטין ג'ונסון.‏[48] סוויפט תרמה שני שירים, ביניהם "Today Was a Fairytale" לפסקול של יום האהבה,‏[49] וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום Hope for Haiti Now.‏[50]

סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך סך של שמונה מועמדויות. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ופרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בשיר הקאנטרי הטוב ביותר וההופעה הקולית הטובה ביותר של זמרת קאנטרי.‏[51] סוויפט הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה.‏[3] במהלך הטקס, סוויפט שרה את "Rhiannon" עם סטיבי ניקס. הביצוע הקולי שלה זכה לביקורות שליליות ותואר "רע להפליא" ו-"עלוב ביותר".‏[52][53] סטיבי ניקס, כתבה לטיים, והגנה על הזמרת: "טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה וטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".‏[54]

סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס MTV Video Music כאשר "You Belong with Me" הוכרז כקליפ הטוב ביותר לזמרת לשנת 2009. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה ווסט, שלקח מידה את המיקרופון והכריז שבפרס מגיע לביונסה, על הקליפ לשיר "Single Ladies".‏[55] האירוע קיבל תשומת לב תקשורתית רבה, והיה השראה לממים אינטרנטיים.‏[56] כמה ימים לאחר מכן, סוויפט, אמרה בראיון שווסט הציע לה התנצלות אישית, אותה היא קיבלה: "הוא היה מאוד כן".‏[57]

Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.‏[58] סוויפט היא האמן הצעיר ביותר ואחת מתוך שש נשים בלבד שזכו בפרס בדרן השנה על ידי איגוד מוזיקת הקאנטרי; Fearless זכה גם בפרס אלבום השנה של האיגוד.‏[59] בנוסף, סוויפט היא האמן הצעיר ביותר שזכה בפרס אלבום השנה של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי.‏[60] כמו כן, סוויפט זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אלבום הקאנטרי האהוב ביותר של פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA), והוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד.‏[61][62] סוויפט הוכרזה אמן השנה וכותב השירים של השנה על ידי אגודת כותבי השירים בנאשוויל, ונכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים.‏[63][64] בטקס פרסי בחירת הקהל 2010 סוויפט זכתה בפרס אמנית השנה.‏[65] סוויפט נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של טיים מגזין לשנת 2010.‏[54]

2010–2012: Speak Now[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. סוויפט כתבה את כל ארבעת עשר השירים לבדה והפיקה את האלבום עם נתן צ'פמן.‏[66] הניו יורק טיימס תיאר את האלבום כפראי, מגוון מבחינה מוזיקלית ו"גם מצוין, ככל הנראה הטוב ביותר שלה".‏[66] הוילג' ווייס ציין כי האלבום דורש "הערכה אמיתית של הכשרון של סוויפט, שאינו מתוודה, אלא דרמטי: כמו כותבי שירי קאנטרי רבים לפניה, היא יוצרת דמויות ומצבים - חלקם מהחיים - ומוצאת דרכים רבות עוצמה כדי לתאר אותם".‏[67] הרולינג סטון תיאר את סוויפט כאחת הכותבים הטובים ביותר ב"פופ, רוק או קאנטרי".‏[68] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של Speak Now; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות, ונתנה מיני קונצרטים בחינם במקומות לא שיגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד, ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.‏[69] הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010. חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", "Mean", "The Story of Us", "Sparks Fly" ו-"Ours".‏[70]

טיילור סוויפט בהופעה בסידני, סיבוב ההופעות העולמי Speak Now. מרץ 2012

Speak Now היה הצלחה מסחרית גדולה, ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד. האלבום מכר 1,047,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שמוכר מעל מיליון עותקים בשבוע.‏[4] נכון לפברואר 2012, Speak Now מכר מעל 5.7 מיליון עותקים ברחבי העולם.‏[71]

סוויפט יצאה לסיבוב הופעות לאורך 2011 ובתחילת 2012, שבמרכזו עמד Speak Now. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 בצפון אמריקה, 12 באירופה, 12 באוסטרליה, ו-7 באסיה.‏[72] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולבין, ג'וני רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו רידה, T.I, ג'ון פורמן, ג'ים אדקינס, היילי וויליאמס, Hot Chelle Rae, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני.‏[73][74] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטית רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה - היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות "ספונטנית" בהופעה מתורגלת היטב.‏[73] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר.‏[72] אלבום הלייב הראשון של סוויפט, Speak Now World Tour: Live, כולל כל שבע עשרה ההופעות מהחלק הצפון אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.‏[75]

בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-54, השיר של סוויפט "Mean" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס הופעת הסולו קאנטרי הטובה ביותר.‏[5] סוויפט גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות וב-USA Today ציינו כי הביקורת משנת 2010 "הפכה אותה ליוצרת ומבצעת טובה יותר".‏[76] סוויפט הוכרזה אמן השנה וכותב השירים של השנה על ידי אגודת כותבי השירים בנאשוויל בשנים 2010 ו-2011,‏[77] בדרן השנה על ידי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012,‏[78] ובדרן השנה על ידי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.‏[79] כמו כן, סוויפט זכתה בפרס אמן השנה לשנת 2011 של פרסי המוזיקה האמריקנית (AMA), ו-Speak Now זכה בפרס אלבום הקאנטרי האהוב ביותר.‏[80] בנוסף, סוויפט הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד.‏[73] בטקס פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 סוויפט זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.‏[81][82]

סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של משחקי הרעב. "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם The Civil Wars ו-T-Bone Burnett,‏[83] יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.‏[84] השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס הגראמי 2013, והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.‏[84] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב אך ורק על ידי הזמרת והופק על ידי נתן צ'פמן.‏[85] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני Strange Clouds.[86]

2012–2014: Red[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הרביעי של סוויפט, Red, יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה עשר שירי האלבום לבדה. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן, וגארי לייטבדי. נתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, אבל ג'ף בסקר, בוטש ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבק הפיקו שירים בודדים.‏[87] הניו יורק טיימס תיאר את Red כ"פחות מפורט ויותר חפוז מהרגיל" אבל הציב אותו במקום השני ברשימת סוף השנה שלו, ואפיין אותו כאלבום שבו סוויפט "מפסיקה להעמיד פנים שהיא משהו אחר מלבד מגה כוכבת-פופ".‏[88] הסאנדיי טיימס שיבח אותה על המילים ה"נשגבות" של שיריה, במיוחד בשיר "All Too Well".‏[89] ברולינג סטון נכתב ש-"פרויקט הגילוי העצמי שלה הוא אחד מהסיפורים הטובים ביותר בפופ".‏[90]

סוויפט בהופעה בסנט לואיס, מיזורי, סיבוב ההופעות The Red Tour. מרץ 2013

כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.‏[91] כמו כן סוויפט השתתפה בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.‏[92] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together" היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.‏[7] שישה סינגלים נוספים יצאו לאור: "Begin Again", "I Knew You Were Trouble", "22", "Everything Has Changed", "The Last Time" ו-"Red". האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון; מה שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון.‏[6] האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.‏[93] נכון למאי 2013, Red מכר יותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.‏[94]

The Red Tour, סיבוב ההופעות של Red, החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים בצפון אמריקה, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים באנגליה ובגרמניה, וסיימה ב-7 מועדים באסיה.‏[95] במהלך סיבוב ההופעות סוויפט אירחה את קרלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבדי, טריין, ניאון טריז, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.‏[96] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150,000,000 דולר.‏[97] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter Than Fiction" עבור פסקול הסרט צ'אנס אחרון, עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71, והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.‏[98][99]

Red היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי הגראמי - "We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד לפרס תקליט השנה בטקס פרסי הגראמי 2013, והאלבום היה מועמד לפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי 2014.‏[100] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי סוויפט כובדה בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות "ייחודיות" של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט עם הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קרלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס ווית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בוידאו.‏[101] הניו יורק טיימס תיאר את הטקס כניסיון לשכנע את "הפרה החולבת של מוזיקת הקאנטרי, המנוע היצירתי, והשגריר שלה לעולם הרחב" להישאר בז'אנר, ואילו בניו יורקר תהו האם "זה הוא הרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים".‏[102][103] סוויפט זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012, כולל פרסי זמרת השנה והמופע החי הטוב ביותר.‏[104] "I Knew You Were Trouble" זכה בפרס קליפ השנה של זמרת בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013.‏[105] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2012 זכתה בפרס זמרת הקאנטרי הטובה ביותר. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2013 זכתה סוויפט בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית, זמרת הקאנטרי האהובה בפעם השישית ברציפות, אלבום הפופ/רוק של השנה ואלבום הקאנטרי של השנה.‏[106] סוויפט זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל בשנים החמישית והשישית ברציפות בשנת 2012 ובשנת 2013.‏[107] סוויפט הייתה המנצחת הגדולה בפרסי הבילבורד 2013, כשזכתה בלא פחות משמונה פרסים, ביניהם אמן השנה וזמרת השנה.‏[108] בטקס פרסי בחירת הקהל 2013 ו-2014 סוויפט זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.‏[109][110]

2014–הווה: 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, יצא לאור באוקטובר 2014.‏[111] סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה, ואת שנים עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבק ואלי פאימי. סוויפט תיארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.‏[112] האלבום, ששמו כשנת לידתה של הזמרת, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות השמונים, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, מדונה ופיין יאנג קניבלז.‏[113] ברולינג סטון נכתב "מוזר לעומקו, אמוציונאלי עד כאב, שופע התלהבות, 1989 נשמע בדיוק כמו טיילור סוויפט, גם כשהוא לא נשמע כמו שום דבר שהיא אי פעם ניסתה לפני כן".‏[114] הניו יורק טיימס ציין כי סוויפט "עושה פופ כמעט ללא שום אזכור עכשווי" ו-"חותרת למטרה גבוהה עוד יותר, מצב של על זמניות שרק מעט כוכבי פופ טרחו אפילו לשאוף אליו".‏[115]

במהלך מסע הפרסום של 1989, סוויפט הזמינה מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, נאשוויל, לוס אנג'לס ורוד איילנד.‏[116] השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה.‏[117] בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית The Voice.‏[118]

1989 מכר 1.287 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו - 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון - מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע.‏[8] האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך תשעה שבועות.‏[119] האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.‏[120] האלבום היה האלבום הנמכר ביותר ב-2014, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו.‏[9] הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות לא רצופים. הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014 תפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, והפך את סוויפט לזמרת הראשונה בהיסטוריה של המצעד שמדיחה את עצמה מהמקום הראשון.‏[10] "Blank Space" נשאר בפסגת המצעד במשך שבעה שבועות רצופים.‏[121] נכון לינואר 2014, האלבום מכר יותר מ-4 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה, והגיע למעמד פלטינה מרובעת תוך 12 שבועות בלבד.‏[122]

בנובמבר 2014, סוויפט הכריזה על The 1989 World Tour, סיבוב ההופעות במרכזו יעמוד האלבום. סיבוב ההופעות, שיחל במאי 2015 ויסתיים בדצמבר באותה שנה, צפוי לכלול מועדים בצפון אמריקה, אירופה, אסיה ואוסטרליה.‏[123]

בטקס פרסי הגראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" מועמד בשלוש קטגוריות - שיר השנה, תקליט השנה וביצוע הפופ הטוב ביותר.‏[124] סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.‏[125] סוויפט הייתה הראשונה לזכות בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, שהוענק לה על ידי דיאנה רוס בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית של שנת 2014.‏[126] בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 סוויפט זכתה בפרס אמנית השנה, זמרת הפופ של השנה ושיר השנה עבור "Shake It Off".‏[127]

באוקטובר 2014, הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הסטרימינג ספוטיפיי, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים. במאמר לוול סטריט ג'ורנל, כתבה סוויפט כי פיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו בצורה דרסטית את מכירות האלבומים".‏[128]

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פינלי.‏[129] מאוחר יותר, הוריה חשפו אותה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.‏[130] סוויפט התוודעה למוזיקה הקאנטרי על ידי "זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90... שאניה, פיית', ודיקסי צ'יקס".‏[131] שאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, הייתה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר של סוויפט.‏[132] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.‏[133] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שסוויפט למדה לנגן על גיטרה.‏[134] לאחר מכן סוויפט החלה לחקור את המוזיקה כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.‏[135] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.‏[136][137]

סוויפט הושפעה על ידי אמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי. בשנות ילדותה, האזינה לפופ מסטיק כולל הנסון ובריטני ספירס. בגיל ההתבגרות העריצה להקות אימו שונות כגון פול אאוט בוי, וזמרות יוצרות עכשוויות, בין השאר את אינגריד מייקלסון, מישל בראנץ', פינק, אלאניס מוריסט, אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.‏[138][139][140] סוויפט העריצה מוזיקת היפ הופ, במיוחד את דפוסי החריזה של אמנים כמו אמינם.‏[135] סוויפט שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - היא תיארה את סטיבי ניקס כ"גיבורה שיש לי השראה ממנה בכל כך הרבה דרכים", ועל טום פטי אמרה, "הוא בסיס מוזיקלי בשבילי".‏[84][141] סוויפט "אובססיבית" עם הרכבים משנות השישים, בין השאר השירלס והביץ' בויז.‏[142] סוויפט הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולבין ולינדה רונסטאדט.‏[139][140]

סוויפט לוקחת את פול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, כריס כריסטופרסון וקרלי סימון כמודל לחיקוי בקריירה שלה: "הם לקחו סיכונים, אבל גם נשארו אותו אמן לאורך כל הקריירה שלהם".‏[143]

נושאי שיריה וסגנונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגארדיאן ציין כי בשני האלבומים הראשונים שלה סוויפט "טובה בצורה פנטסטית בהתייחסותה לחיי הנעורים, עם סוג של נוסטלגיה עגמומית".‏[144] הניו יורק מגזין ציין כי רק זמרים-יוצרים מעטים כתבו "באופן כל כך מפורש על חיי הנעורים שלהם... הקרוב אליה ביותר בריאן וילסון".‏[145] באלבומה השני, Fearless, חקרה את "הניתוק בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות".‏[146] האלבומים השלישי והרביעי התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.‏[147] בנוסף לרומנטיקה ואהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", "Never Grow Up", "Ronan"), בחברויות ("Fifteen", "Breathe", "22", "Bad Blood"), בניכור ("The Outside", "A Place In This World", "Tied Together with a Smile", "Mean", "Shake It Off"), בההתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", "I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", "Long Live").‏[148] הניו יורקר אמר כי שיריה, "למרות שהם לא חתרניים, יש בהם תחכום מסוים... שירים אמוציונאליים המשלבים רמזים של התפכחות עתידית".‏[149]

מבחינה מבנית, סלייט מציין כי לסוויפט יש "שליטה ללא מאמץ, טבעית, באמנות הפופ: מעט מאוד כותבי שירים יכולים לבנות גשרים טובים יותר טוב ממנה".‏[150] הרולינג סטון תיאר אותה בתור "כותבת שירים מלומדת, עם כשרון אינטואיטיבי לארכיטקטורת בית-פזמון-גשר".‏[151] אמריקן סונגרייטר תיאר את סוויפט כ"כותב שירים נהדרת, שכותבת בחדות שאין כמותה ושכמעט אינה טבעית... אפילו החומר המוקדם שלה מאופיין במחושבות - אולי מוקפדות - של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת, כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".‏[152]

סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.‏[153] כשהאזינה למוזיקה כילדה, סוויפט הרגישה מבולבלת "כשידעתי שמשהו קורה בחיים האישיים של מישהו והוא לא מתייחס לזה במוזיקה שלו".‏[30] הניו יורק טיימס סבור כי "תיקון עוולות הוא סיבת קיומה של הגברת סוויפט".‏[66] בשיריה, סוויפט לעתים קרובות מתייחסת ל-"התאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון", ויותר לאחרונה, בסלבריטאים.‏[66] ג'ון מאייר איתו יצאה, והנושא המשוער של שירה "Dear John", אמר שהשיר "משפיל" אותו: "אני חושב שסוג זה של כתיבת שירים שלו הוא ניצול לרעה של הכשרון שלה".‏[154] הוילג' ווייס המעיט בחשיבות היבט זה של כתיבת השירים של סוויפט: "כשאומרים לך מהי משמעותו של שיר זה מעצבן כמו פרופסור שתלטן. וזה מסכן את ההערכה אמיתית של הכשרון של סוויפט, שאינו מתוודה, אלא דרמטי".‏[67] הניו יורק מגזין מאמין שביקורת התקשורת על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה "היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר... זו הקלה גדולה לראות את סוויפט מסרבת לתת "הודאה באשמה" שעיתונאים רבים אליהם התראיינה מבקשים".‏[155] הזמרת עצמה אמרה ששיריה מבוססים לעתים קרובות מבוססים על תצפיות. מלבד הרמזים בהערות האלבום, סוויפט משתדלת לא לדבר באופן ספציפי על נושאי השירים, "כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו כסופר מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס".‏[156]

סגנון ווקאלי ומוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ורוק פופ.‏[157][158] סוויפט מזהה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי-פופ עד שהאלבום 1989 השלים את המעבר שלה לפופ.‏[8] רולינג סטון טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו בימים אלה".‏[159] ההגדרה של של סוויפט עצמה למוזיקת הקאנטרי "היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה".‏[160] ניו יורק טיימס מציין כי, "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל".‏[161] הניו יורקר מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי-פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל".‏[29] הגארדיאן אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".‏[144]

קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך".‏[162] בהקלטות אולפן, לוס אנג'לס טיימס זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה".‏[158] הרולינג סטון, בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות".‏[68] בסקירה אחרת של Speak Now הוילג' ווייס ציין כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".‏[67]

בהופעות חיות, סוויפט, לפי ההוליווד ריפורטר, "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה את היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד".‏[162] קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק".‏[163] עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') עם אוטו-טיון.‏[164] בראיון לניו יורקר, סוויפט אפיינה את עצמה ככותבת שירים בעיקר: "אני כותבת שירים, והקול שלי הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה".‏[149] סקוט בורשטה מ-Big Machine Records הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו".‏[165] הנוכחות הקולית של סוויפט היא משהו שמעסיק אותה והיא "עובדת קשה" כדי לשפר אותה.‏[166] עם זאת סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעה "רק אם אני לא בטוחה מה הקהל חושב עליי, כמו בהופעות בטקסי פרסים".‏[167]

תדמית ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית, עם מודעות ציבוריות של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים.‏[168] הזמרת רואה בכך "אחריות אישית" שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים.‏[169] עיתונאי רולינג סטון שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות".‏[170] בשנת 2012, רולינג סטון ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים". ההוליווד ריפורטר התייחס אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון".‏[171] ישנה פרשנות תקשורתית רחבה על התגובות המופתעות של סוויפט, כשהיא זוכה בטקסי פרסים.‏[172] סוויפט ציינה בחיוך כי "אנשים צוחקים עליי כל כך הרבה" ושלמרות שלפעמים היא מנסה להתנהג באדישות, "זה פשוט קשה כשאתה מתרגש. זה כמו, אם תזכה בפרס, זה לא משוגע?... איך תשב שם ותגיד 'הו, עוד פרס גראמי. אני מניח שאני הולך לקבל את זה עכשיו'?".‏[173]

בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות הקיץ ומגפי בוקרים.‏[149] באירועים רשמיים, סוויפט נודעה בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך כיום היא מחליקה את שערה.‏[174] סוויפט מעדיפה סגנון רטרו ונאמר שיש לה מראה של "יפהפייה מהסרטים של שנות השלושים... שפתון אדום, מסקרה עבה".‏[149] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו, ואודרי הפבורן מהוות השראה לסגנון שלה.‏[175] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי ווג בשנת 2011.‏[176] בשנת 2014 נבחרה למתלבשת הטובה ביותר על ידי המגזין פיפל.‏[177]

הכרה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים. ניל יאנג תיאר אותה כ"כותבת גדולה... אני אוהב את טיילור סוויפט. אני אוהב לשמוע אותה. אני סוג של צופה בתגובות שלה לכל ההתקפות עליה. אני אוהב את הדרכים בהן היא מגדירה את עצמה".‏[178] ג'יימס טיילור, שהופיע עם סוויפט בשתי הזדמנויות, אמר כי "התחברנו מייד. אהבתי את השירים שלה, ונוכחותה על הבמה הייתה כל כך גדולה".‏[179] אלביס קוסטלו העיר: "אני חושב שהיא די מעניינת... אתה יכול לראות אצלה מידה מסוימת של שליטה-עצמית, ואני מוקסם מכך".‏[180] ג'ודי קולינס הצביעה על סוויפט כדוגמה לכוכב נוכחי שממשיך בשושלת של להיות אמן עצמאי-מחשבתית.‏[181] קריס קריסטופרסון טען כי "היא מעיפה אותי. זה מדהים אותי שמישהו כל כך צעיר כותב כאלה שירים גדולים. יש לה עוד קריירה גדולה לפניה".‏[182] ג'ניס איאן ציינה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם".‏[183] סטיבי ניקס מאמינה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".‏[54] ניקס ציינה גם כי השיר "Today Was A Fairytale" של הזמרת "נשאר בלב שלי לנצח. הוא מזכיר לי אותי בהרבה דרכים".‏[184] סטיבן טיילר מלהקת אירוסמית' מאמין שהיא "מעבר למוכשרת".‏[185] ג'ון בון ג'ובי תיאר אותה כ"דבר האמיתי בכל דרך, צורה ותבנית. היא יוצרת, היא זמרת, היא בחורה יפה... היא הולכת להיות בסביבה".‏[186] דולי פרטון "מאוד מתרשמת ממנה, במיוחד עם כתיבת השירים שלה... אני ממש מתרשמת מהעומק שלה לפעמים. יש לה האיכויות שיכולות להימשך זמן רב".‏[187] מליסה אתרידג' אמרה כי "אני אוהבת את נשמתה, את רוחה. אני חושבת שהיא הולכת להפתיע אנשים ואני חושב שהיא הולכת להיות בסביבה למשך זמן רב".‏[188]

סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מבני דורה. ג'ון מאייר אמר: "אתה יכול לשים אותה במכונת זמן בכל תקופה שהיא והיא תהיה להיט".‏[189] סוויפט זכתה לשבחים גם מדרייק, אלישה קיז, טיגן ושרה, גריימס, קאשה, קייטי פרי, קלי קלרקסון וליידי גאגא.‏[190][191] ריאן אדמס אמר כי "כל מנגינה שלה היא כזו שאתה מחכה לכתוב כל חייך".‏[192] קתלין האנה היא "לחלוטין בעד טיילור סוויפט. אני חושבת שיש לה מילים סופר-חכמות בשיריה, ואני אוהבת את זה שהיא כותבת את המוזיקה של עצמה".‏[193] שירלי מנסון ציינה כי היא "מאוד מוכשרת בכתיבת שירים... היא יצרה דלת משלה והלכה ישירות דרכה... זה מה שאמנים אמורים לעשות".‏[194] לינה דנהאם, היוצרת והכוכבת של סדרת הטלוויזיה בנות, תיארה את סוויפט כ"נפש אמנותית תאומה".‏[195]

שיווק ופרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קידום אלבום הבכורה שלה, סוויפט הופיעה כפרזנטורית של חברת הביגוד .l.e.i וכפניו של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס.‏[196][197] בתקופת Fearless סוויפט השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור .l.e.i בוול-מארט, ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס.‏[198][199] בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני.‏[200][201] בתקופת Speak Now סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט.‏[202] סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת' ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted.‏[203] במהלך קידום אלבומה הרביעי Red, סוויפט הציעה גרסה אקסלוסיבית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס.‏[204] סוויפט הפכה לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת' ארדן, והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס.‏[205] בנוסף, סוויפט הייתה שותפה עם מספר חברות במהלך סיבוב ההופעות The Red Tour; אייר אסיה וקוואנטס פעלו כחברות התעופה הרשמיות של החלק אוסטרלי והאסייתי בהתאמה, בעוד מותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, 1989, קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה.‏[206] עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת' ארדן.‏[207]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של CSI, כששיחקה נערה מרדנית.‏[208] הניו יורק טיימס ציין כי האופי של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך".‏[209] הרולינג סטון הרגיש שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט".‏[210] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט ארחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של סאטרדיי נייט לייב.‏[211] אנטרטיינמנט ויקלי תיאר אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה עד כה", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".‏[212]

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה בסרט באורך מלא בקומדיה יום האהבה (2010), כששיחקה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס פריצת השנה לשחקנית בפרסי בחירת הנוער.‏[213] לוס אנג'לס טיימס הרגיש שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני" ואילו סן פרנסיסקו כרוניקל מצא אותה "מצחיקה מאוד".‏[214][215] הטיים ציין כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה".‏[216] עם זאת, וראייטי מצא אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה".‏[217] המגזין סלאנט תיאר את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה".‏[218] בשנת 2012, סוויפט דיבבה את אודרי, בסרט האנימציה הלורקס. בשנת 2013, סוויפט עשתה הופעת אורח קצרה בסיטקום הבחורה החדשה. בשנת 2014, היה לה תפקיד משני בסרט המעניק.‏[12]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמצים הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי.‏[219][220][221] בשנים 2012–2014 סוויפט הייתה הידוען התורם ביותר.‏[222] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ו"השראה לאחרים באמצעות פעולה". אובמה אף שיבחה אותה כמי ש"זינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג".‏[223] כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז קנדי רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט עם פרס גל התקווה ואמרה "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".‏[224]

סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010, סוויפט תרמה 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר.‏[225] בשנת 2012, סוויפט תרמה 4 מיליון דולר למען בנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ויאפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים.‏[226] בשנת 2013, סוויפט תרמה 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל.‏[227]

סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009, סוויפט תרמה 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים.‏[228] בשנת 2011, סוויפט תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה.‏[229] בשנת 2012, סוויפט תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, מעונות וגני ילדים.‏[230] בשנת 2014, סוויפט תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.‏[231]

לאורך כל הקריירה שלה, סוויפט תרמה כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008, סוויפט תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום.‏[232] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט תרמה 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות של השיטפון באיווה של 2008.‏[233] בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית תקווה להאיטי, כשהופיעה בה וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף.‏[234] סוויפט גם הקליטה שיר לאלבום Hope for Haiti Now, שרווחיו נועדו לשיקום המדינה.‏[235] סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010.‏[236] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט תרמה 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע על ידי מי שיטפונות.‏[237] בשנת 2011, סוויפט ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של Speak Now World Tour בצפון אמריקה כהופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית, במהלכה גייסה יותר מ-750,000 דולר.‏[238]

סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008, סוויפט תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות.‏[239] בשנת 2009, תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC,‏ "Children In Need".‏[240] בשנת 2011, תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד, טנסי.‏[241] בשנת 2012, סוויפט השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer, כשהיא מבצעת את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, כשכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה הקשורים לסרטן.‏[242] בשנת 2014, סוויפט תרמה 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה.‏[243][244] סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish, וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.‏[245][246]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט רכשה להוריה אחוזה בת ארבעה חדרי שינה בבל מיד, טנסי.‏[247] אחיה הצעיר של סוויפט, אוסטין, הוא סטודנט באוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.‏[248]

הון ונכסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא דופלקס פנטהאוז בטרייבקה, ניו יורק.‏[249] סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בקוטג' בן שלושה חדרי שינה בבוורלי הילס, קליפורניה, ובדופלקס פנטהאוז במרכז נאשוויל, טנסי.‏[250][251] בנוסף, סוויפט מחזיקה בבית קיץ בן שמונה חדרי שינה בווטש היל, רוד איילנד.‏[252] סוויפט מחזיקה במטוס מנהלים ובהאנגר בשדה התעופה הבינלאומי של נאשוויל.‏[253]

לדברי רשימת 100 הסלבריטאים של פורבס, שמפורסמת מדי שנה בחודש מאי, סוויפט הרוויחה 18 מיליון דולר בשנת 2009, 45 מיליון דולר בשנת 2010, 45 מיליון דולר בשנת 2011, 57 מיליון דולר בשנת 2012, 55 מיליון דולר בשנת 2013 ו-64 מיליון דולר בשנת 2014.‏[254]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט יצאה עם הזמר ג'ו ג'ונאס מיולי עד אוקטובר 2008, ועם השחקן טיילור לאוטנר מאוקטובר עד דצמבר 2009.‏[255][256] סוויפט הייתה בקשר רומנטי עם המוזיקאי ג'ון מאייר משלהי 2009 ועד תחילת 2010.‏[154] סוויפט יצאה עם השחקן ג'ייק ג'ילנהול מאוקטובר עד דצמבר 2010.‏[257] סוויפט יצאה עם קונור קנדי מיולי עד ספטמבר 2012.‏[258] סוויפט יצאה עם חבר להקת הבנים ואן דיירקשן הארי סטיילס מאוקטובר 2012 עד ינואר 2013.‏[259]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט אמרה שהיא נרשמה להצביע ביום ההולדת ה-18 שלה.‏[260] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, סוויפט תמכה בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country".‏[261] לדבריה: "אני לא חושבת שזה תפקידי להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים".‏[135] בעקבות השבעתו של הנשיא אובמה, סוויפט אמרה לרולינג סטון שהיא תמכה בנשיא: "מעולם לא ראיתי את הארץ הזאת כל כך שמחה על החלטה פוליטית בכל חיי. אני כל כך שמחה שאלו היו הבחירות הראשונות שלי".‏[22] סוויפט תיארה את מישל אובמה כ-"מודל לחיקוי".‏[262]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט זכתה בפרסים רבים, ביניהם שבעה פרסי גראמי, שישה עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, אחד עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שבעה פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, ושנים עשר פרסי בילבורד. ככותבת שירים, סוויפט זכתה בפרסים מטעם על ידי אגודת כותבי השירים של נאשוויל ומטעם היכל התהילה של כותבי השירים. בשנת 2013, סוויפט הפכה לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי.‏[101] בנוסף, סוויפט הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב.‏[84][98] בדצמבר 2011, סוויפט זכתה בפרס הרמוני היוקרתי מאת תזמורת נאשוויל עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים.‏[263] בשנים 2011 ו-2014 סוויפט הוכרזה אשת השנה של בילבורד, ובכך הפכה לראשונה שזכתה בפרס פעמיים.‏[125] בשנת 2014 הייתה הראשונה לזכות בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.‏[126]

לדברי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), סוויפט היא האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית, עם מכירות של 77 מיליון סינגלים דיגיטליים.‏[264]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי לייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007: Connect Set
  • iTunes Live from SoHo :2008
  • 2011: Speak Now: World Tour Live

אלבומים אחרים - אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007: Sounds of the Season: The Taylor Swift Holiday Collection
  • 2007: Rhapsody Originals
  • Beautiful Eyes :2008

אלבומי DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard :2009
  • Taylor Swift: Journey to Fearless :2011

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009–2010: Fearless Tour
  • 2011–2012: Speak Now World Tour
  • 2013–2014: The Red Tour
  • 2015: The 1989 World tour

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: Wonderstruck
  • Wonderstruck Enchanted :2012
  • Taylor :2013
  • 2014 : Incredible Things

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "Amy Winehouse Wins Best New Artist, Kanye West Pays Tribute to Mom – Grammy Awards 2008, Grammy Awards", People.com, ‏2 באוקטובר 2008
  2. ^ 2.0 2.1 Claufield, Keith, "Taylor Swift Edges Susan Boyle For 2009's Top-Selling Album", Billboard, ‏6 בינואר 2010
  3. ^ 3.0 3.1 Caramanica, Jon, "For Young Superstar Taylor Swift, Big Wins Mean Innocence Lost", The New York Times, ‏1 בפברואר 2010
  4. ^ 4.0 4.1 Caulfield, Keith, "Taylor Swift Sells Over 1 Million in Record Billboard 200 Debut", billboard.com, ‏3 בנובמבר 2010
    ‏ "מכרה מיליון: טיילור סוויפט שוברת שיאים", מוזיקה נטו, ‏3 בנובמבר 2010
  5. ^ 5.0 5.1 Wyland, Sarah, "Taylor Swift Takes Home Two GRAMMYs at Tribute-Filled Show, Great American Country, ‏12 בפברואר 2012
  6. ^ 6.0 6.1 Caulfield, Keith, "Taylor Swift's 'Red' Sells 1.21 Million; Biggest Sales Week for an Album Since 2002", billboard.com, ‏30 באוקטובר 2012
    ‏ "טיילור סוויפט מכרה מיליון עותקים תוך שבוע", וואלה תרבות, ‏24 באוקטובר 2012
  7. ^ 7.0 7.1 Trust, Gary, "Taylor Swift Scores First Hot 100 No. 1", Billboard, Prometheus Global Media, ‏22 באוגוסט 2012
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Caulfield, Keith, "Official: Taylor Swift's '1989' Debuts With 1.287 Million Sold In First Week", billboard.com, ‏4 בנובמבר 2014
  9. ^ 9.0 9.1 Claufield, Keith, "Taylor Swift's '1989' Beats 'Frozen' As Top Selling Album of 2014", Billboard, ‏31 בדצמבר 2014
  10. ^ 10.0 10.1 Trust, Gary, "Taylor Swift Makes Hot 100 History With 'Blank Space'", billboard.com, ‏19 בנובמבר 2014
  11. ^ "Taylor Swift releasing new track today on iTunes", The Berkshire Eagle, ‏20 באוקטובר 2014
  12. ^ 12.0 12.1 "Taylor Swift", IMDb
  13. ^ Cohen, Erica, "Taylor Swift's father is a Blue Hen", Udel.edu, ‏23 בספטמבר 2009
  14. ^ Cooper, Brittany Joy, "Taylor Swift Opens Up About a Future in Acting and Admiration for Emma Stone", Taste of Country, ‏15 באפריל 2012,
  15. ^ MacPherson, Alex, "Taylor Swift: 'I want to believe in pretty lies'", The Guardian, ‏18 באוקטובר 2012
  16. ^ Diu, Nisha Lilia, "Taylor Swift: 'I won't do sexy shoots'", Daily Telegraph, ‏3 באפריל 2011
  17. ^ du Lac, J. Freedom, "Her Song: Talking Taylor Swift'", The Washington Post, ‏28 בפברואר 2008
  18. ^ Malec, Jim, "Taylor Swift: The Garden In The Machine", American Songwriter, ‏2 במאי 2011
  19. ^ Rollo, Sarah, "Showbiz – News – Computer repairman taught Swift guitar", Digital Spy, ‏3 בנובמבר 2009 
  20. ^ Das, Lina, "Taylor Swift: 'Men hand me inspiration on a plate' - Mail Online", Dailymail.co.uk, ‏29 באוקטובר 2012
  21. ^ "News : Taylor Swift's High School Names Auditorium in Her Honor", CMT, ‏23 בספטמבר 2010
  22. ^ 22.0 22.1 Grigoriadis, Vanessa, "The Very Pink, Very Perfect Life of Taylor Swift - Music News", Rolling Stone, ‏5 במרץ 2009
  23. ^ Kotb, Hoda, "On tour with Taylor Swift", Dateline NBC - Newsmakers - msnbc.com, MSNBC. ‏31 במאי 2009 
  24. ^ DeLuca, Dan, "Focused on 'great songs' Taylor Swift isn't thinking about "the next level" or Joe Jonas gossip", philly.com. p. 1., ‏11 בנובמבר 2008
  25. ^ Willman, Chris, "Taylor Swift's Road to Fame – The chipmunk years", Entertainment Weekly, ‏5 בפברואר 2008 
  26. ^ Preston, John, "Taylor Swift: the 19-year-old country music star conquering America – and now Britain – Telegraph", London: Telegraph.co.uk, ‏26 באפריל 2009
  27. ^ Taylor Swift (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2006.
  28. ^ Caraminica, Jon, "A Young Outsider's Life Turned Inside Out", The New York Times, ‏5 בספטמבר 2008
  29. ^ 29.0 29.1 Frere-Jones, Sasha, "Prodigy", The New Yorker, ‏10 בנובמבר 2008
  30. ^ 30.0 30.1 Caramanica, Jon, "My Music, MySpace, My Life", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2008
  31. ^ "Taylor Swift No. 1 on iTunes", Great American Country, ‏19 בדצמבר 2007
  32. ^ Harris, Chris, "Taylor Swift Scores First Chart-Topping Debut With Fearless", MTV, ‏19 בנובמבר 2008
  33. ^ "Taylor Swift Tops 20 Million in Record Sales", Big Machine Records, ‏31 במאי 2011
  34. ^ Taylor Swift owns top of country chart", Country Standard Time, " ‏23 ביולי 2008
  35. ^ "Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project", Great American Country, ‏15 ביולי 2008
  36. ^ "Photos : 43rd Annual ACM Awards – Onstage: Winners : Acceptance Speech", CMT, ‏18 במאי 2008
  37. ^ 2008 Winners List, TheAMAs.com
  38. ^ 38.0 38.1 Fearless Platinum Edition (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2008
  39. ^ Caramanica, Jon, "Sounds of Swagger and Sob Stories", The New York Times, ‏19 בדצמבר 2008
  40. ^ Rosen, Jody "Albums Reviews – Fearless", Rolling Stone, ‏13 בנובמבר 2008 
  41. ^ "Robert Christgau: CG: taylor swift", robertchristgau.com
  42. ^ "Love Story – Taylor Swift", Billboard, Nielsen Business Media, Inc
  43. ^ Ben-Yehuda, Ayala, "Black Eyed Peas, Jason Mraz Tie Records On Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc" ‏20 בנובמבר 2008
  44. ^ Herrera, Monica, "Taylor Swift Announces Second Leg Of 'Fearless' Tour", Billboard, ‏8 באוקטובר 2009 
  45. ^ Mapes, Jillian, "Taylor Swift Announces 'Speak Now' World Tour", Billboard, ‏23 בנובמבר 2010
  46. ^ "Taylor Swift's Journey to Fearless : Programs : The Hub : Discovery Press Web", Press.discovery.com
  47. ^ Hannah Montana The Movie Production Notes, Walt Disney Pictures, VisualHollywood.com
  48. ^ "Boys Like Girls Dish on Taylor Swift", Seventeen, seventeen.com, ‏15 בדצמבר 2009
  49. ^ Weiner, Jonah; Jody Rosen, "Track of the Week: Taylor Swift, "Today Was a Fairytale"", Slate, The Washington Post Company, ‏28 בינואר 2010
  50. ^ Vena, Jocelyn, "Better Than Ezra 'Honored' By Taylor Swift's Performance Of 'Breathless' At Haiti Telethon", MTV.com, ‏26 בינואר 2010
  51. ^ "גראמי 2010: ביונסה וטיילור סוויפט הן הזוכות הגדולות", nrg תרבות, 1 בפברואר 2010
  52. ^ Collis, Clark, "Taylor Swift and Stevie Nicks' Grammys duet: Out of sight, or out of tune?", Entertainment Weekly, ‏31 בינואר 2010
  53. ^ Thompson, Gayle, "Taylor Swift & Stevie Nicks’ Grammy Performance Invites Critics, Defenders", The Boot, ‏2 בפברואר 2010
  54. ^ 54.0 54.1 54.2 Nicks, Stevie "The 2010 TIME 100 – Taylor Swift", TIME Magazine, ‏29 באפריל 2010
  55. ^ שיף, עינב, "קנייה ווסט זוכה לשריקות בוז בטקס פרסי ה-VMA", וואלה תרבות, ‏14 בספטמבר 2009
  56. ^ Anderson, Kyle, "Kanye West's VMA Interruption Gives Birth To Internet Photo Meme", MTV, ‏16 בספטמבר 2009
  57. ^ "Kanye calls Taylor Swift after 'View' appearance", Associated Press/MSNBC, ‏15 בספטמבר 2009
  58. ^ Schneider, Marc, "Taylor Swift Named Billboard Woman of the Year", Billboard, ‏11 באוקטובר 2011
  59. ^ שיף, עינב, "טיילור סוויפט זכתה ב-4 פרסים בטקס פרסי מוזיקת הקאנטרי", וואלה! תרבות, ‏12 בנובמבר 2009
  60. ^ "Taylor Swift Wins Album of the Year at Academy of Country Music Awards", Big Machine Press Release, ‏6 באפריל 2009
  61. ^ "נסיכת הקאנטרי ניצחה את מלך הפופ", nrg, ‏23 בנובמבר 2009
  62. ^ "2009 Artists Of The Year", Billboard.com, ‏10 בדצמבר 2009
  63. ^ Richards, Kevin, "Taylor Swift, Toby Keith, and Wynn Varble Win Big at NSAI Awards", americansongwriter.com, ‏19 באוקטובר 2009 
  64. ^ CMT, "Taylor Swift Will Receive Hal David Starlight Award for Songwriting", cmt.com, ‏11 במאי 2010
  65. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏6 בינואר 2010
  66. ^ 66.0 66.1 66.2 66.3 Caramanica, Jon, "Taylor Swift Is Angry, Darn It', NYTimes.com", The New York Times, ‏20 באוקטובר 2010
  67. ^ 67.0 67.1 67.2 Weber, Theon, "The Iceberg Songs of Taylor Swift", The Village Voice, ‏ 3 בנובמבר 2010
  68. ^ 68.0 68.1 Sheffield, Rob, "Speak Now by Taylor Swift", Rolling Stone, ‏26 באוקטובר 2010
  69. ^ D'Zurilla, Christie, "Surprise Taylor Swift street concert snarls rush hour traffic in Hollywood", Los Angeles Times, ‏29 באוקטובר 2010
  70. ^ "Taylor Swift's New Single, "Mine," Shipped to Country Radio After Leak", Country Music Television, ‏8 באפריל 2010
  71. ^ Wyland, Sarah, "Taylor Swift Celebrates Nashville Homecoming", Great American Country, Scripps Networks Interactive, ‏20 בספטמבר 2011
  72. ^ 72.0 72.1 Allen, Bob, "Hot Tours: Taylor Swift, George Strait, Cirque Du Soleil", Billboard.biz, ‏29 במרץ 2012
  73. ^ 73.0 73.1 73.2 Roland, Tom, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, ‏2 בדצמבר 2011
  74. ^ Glazer, Eliot, "Watch Taylor Swift Duet With Shawn Colvin", vulture.com, ‏31 באוקטובר 2011 
  75. ^ http://taylorswift.com/news/52463, Taylor Swift official site, ‏21 בנובמבר 2011
  76. ^ Deerwester, Jayme, "Adoration for Adele: 6 Grammys", USA Today, ‏12 בפברואר 2012
  77. ^ Smith, Hazel, "News : HOT DISH: Taylor Swift Sings Alan Jackson's Masterpiece at Nashville Songwriters Celebration", CMT, ‏24 באוקטובר 2011
  78. ^ Talbott, Chris, "Taylor Swift wins ACM entertainer of the year", Yahoo! News. Associated Press. ‏1 באפריל 2012 
  79. ^ "CMA Awards 2011: Taylor Swift wins entertainer of the year", CBS News, ‏10 בנובמבר 2011
  80. ^ "American Music Awards 2011: Taylor Swift wins artist of the year", CBS News, ‏21 בנובמבר 2011
  81. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏5 בינואר 2011
  82. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏11 בינואר 2012
  83. ^ Herrera, Monica "Taylor Swift, Arcade Fire Talk 'Hunger Games'", Rolling Stone, ‏15 במרץ 2012
  84. ^ 84.0 84.1 84.2 84.3 Labrecque, Jeff, "Swift's Poetry Turns Into Globe-Nominated Tune", Deadline.com, ‏13 בדצמבר 2012
  85. ^ Bjorke, Matt, "Country Chart News: Top 30 Digital Singles: The Week of April 11, 2012", roughstock.com, ‏11 באפריל 2012
  86. ^ Horowitz, Steven J., "B.o.B Explains Origins Of Taylor Swift Collaboration "Both Of Us", HipHop DX, ‏20 באפריל 2012
  87. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift sees 'Red' all over", USA Today, ‏17 באוקטובר 2012
  88. ^ Caramanica, Jon, "No More Kid Stuff for Taylor Swift" The New York Times, ‏24 באוקטובר 2012
  89. ^ "Pop, Rock & Jazz, Oct 21", The Sunday Times, ‏21 באוקטובר 2012
  90. ^ Dolan, Jon, "Red - Album Reviews" Rolling Stone, ‏23 באוקטובר 2012
  91. ^ Haruch, Steve, "Dear (Papa) John: Taylor Swift Is Psyched You Can Buy Her New Album With Your Pizza", Nashvillescene.com, ‏20 באוקטובר 2012
  92. ^ Bernstein, Alyssa, ""All Access Nashville with Katie Couric" A Special Edition of "20/20" Airs Friday, October 26 at 9 PM ET on ABC", Abcnews.go.com, ‏16 באוקטובר 2012
  93. ^ "המצעד: סוויפט מנצחת בקלות את יאנג", מוזיקה נטו, ‏11 בנובמבר 2012
  94. ^ Frith, Maxine, "Love Story: how Harry Styles became Taylor Swift's Romeo - London Life - Life & Style - London Evening Standard", Standard.co.uk, ‏6 בדצמבר 2012
  95. ^ Whitaker, Sterling, "Taylor Swift Announces 2014 Red Tour Dates in Asia", Theboot.com, ‏12 בפברואר 2014
  96. ^ Weber, Lindsey, "Which of Taylor Swift’s Many Concert Guest Stars Are Truly Her BFFs?", ‏11 בספטמבר 2013
  97. ^ Allen, Bob, "Taylor Swift's Red Wraps as All-Time Country Tour", billboard.com, ‏3 ביולי 2014
  98. ^ 98.0 98.1 Labrecque, Jeff, "'12 Years a Slave' and 'American Hustle' lead Golden Globe nominees", ew.com, ‏12 בדצמבר 2013
  99. ^ Bonaguro, Alison, "News : OFFSTAGE: Tim McGraw Wanted to Make Taylor Swift Duet an Event", CMT, ‏25 בינואר 2013
  100. ^ "Grammys 2014: full list of winners", telegraph.co.uk, ‏27 בינואר 2014
  101. ^ 101.0 101.1 Lopez, Korina, "Taylor Swift genuinely surprised by Pinnacle win. Is there anything left for Taylor Swift to win?", usatoday.com, ‏6 בנובמבר 2013
  102. ^ Caramanica, Jon, "Country Awards Hold Swift Close", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2013
  103. ^ Crouch, Ian, "Lifetime Achievements: Taylor Swift Says Goodbye to Country Music?", The New Yorker, ‏7 בנובמבר 2013
  104. ^ "MTV: טיילור סוויפט גורפת, ריהאנה מאוכזבת", ynet, ‏12 בנובמבר 2012
  105. ^ EW Staff, "VMAs: The 2013 Winner's List", Entertainment Weekly, ‏25 באוגוסט 2013
  106. ^ פרידמן, עמי, "הזוכים ב-AMA: וואן דיירקשן וטיילור סוויפט", ynet, ‏25 בנובמבר 2013
  107. ^ Hackett, Vernell, "Nashville Songwriters Hall of Fame Adds Mary Chapin Carpenter and More", The Boot,‏‏ 8 באוקטובר 2012
  108. ^ "בילבורד 2013: טיילור סוויפט מככבת", ynet, ‏20 במאי 2013
  109. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏9 בינואר 2013
  110. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏8 בינואר 2014
  111. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift debuts 'Shake It Off,' reveals '1989' album", Usatoday.com, ‏18 באוגוסט 2014
  112. ^ "The Reinvention of Taylor Swift" Rolling Stone, ‏25 בספטמבר 2014
  113. ^ Ryan, Patrick, "Taylor Swift summons the magical music of '1989'", Usatoday.com, ‏22 באוקטובר 2014
  114. ^ Sheffield, Rob, "Taylor Swift's New Album: 1989", Rolling Stone, ‏24 באוקטובר 2014
  115. ^ Caramanica, Jon, "Taylor Swift 1989 New Album Review", The New York Times,‏ 23 באוקטובר 2014
  116. ^ Lewis, Randy, "Taylor Swift connects with fans via 'secret sessions,' media blitz", Los Angeles Times, ‏28 באוקטובר 2014
  117. ^ Weber, Lindsey, "Taylor Swift Is the Reigning Queen of Celebrity Social-Media", Vulture, ‏29 באוקטובר 2014
  118. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Joins 'The Voice' as Guest Mentor", Rolling Stones, ‏30 באוגוסט 2014
  119. ^ Caulfield, Keith, "Taylor Swift's '1989' Spends a Ninth Week at No. 1 on Billboard 200 Chart", Billboard.com, ‏14 בינואר 2014
  120. ^ "המצעד: טיילור סוויפט הישר לפסגה עם '1989'", מוזיקה נטו, ‏2 בנובמבר 2014
  121. ^ Trust, Gary, "Taylor Swift Helps Tie Record Streak for Women Atop Hot 100", Billboard, ‏31 בדצמבר 2014
  122. ^ Grein, Paul, "Taylor Swift's '1989': 4M Sales in Just 12 Weeks", Yahoo! Music ‏16 בינואר 2015
  123. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Reveals Massive 1989 World Tour", Rolling Stones, ‏4 בנובמבר 2014
  124. ^ "הוכרזו המועמדויות לגראמי ה-57: ביונסה שוברת שיא", וואלה! תרבות,‏‏ 6 בדצמבר 2014
  125. ^ 125.0 125.1 נבו, אסף, "טיילור סוויפט אשת השנה של הבילבורד בפעם השנייה", מאקו, ‏12 באוקטובר 2014
  126. ^ 126.0 126.1 קסל, נעם, "טקס פרסי המוזיקה: סוויפט זוכה, סלינה בוכה", פנאי פלוס, ‏24 בנובמבר 2014
  127. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏7 בינואר 2015
  128. ^ ירון, עודד, "טיילור סוויפט הסירה את כל אלבומיה מ-Spotify במחאה על גובה התמלוגים", הארץ, 3 בנובמבר 2014
  129. ^ Hatza, George, "Taylor Swift: Growing into superstardom", Readingeagle.com,‏ 8 בדצמבר 2008
  130. ^ Bonaguro, Alison, "News : Taylor Swift Says to Love What You Loved When You Were 6", CMT, ‏26 באוקטובר 2010
  131. ^ McCafferty, Dennis, "Taylor's Swift rise", USA Weekend, ‏13 באפריל 2008
  132. ^ "Interview with Taylor Swift", TIME, ‏23 באפריל 2009
  133. ^ Roland, Tom, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", billboard.com, ‏2 בדצמבר 2011
  134. ^ Bonaguro, Alison, "OFFSTAGE: Taylor Swift Plays Dixie Chicks for a Dixie Chick", CMT, ‏25 ביולי 2011
  135. ^ 135.0 135.1 135.2 Rolling Stone, The Unabridged Taylor Swift, Rolling Stone, ‏2 בדצמבר 2008
  136. ^ Lewis, Randy, "Ready to take wing – Los Angeles Times", Articles.latimes.com, ‏6 בפברואר 2008
  137. ^ CMT staff, "20 Questions With Taylor Swift", CMT, ‏12 בנובמבר 2007
  138. ^ Townsend, Allie, "Taylor Swift – The 140 Best Twitter Feeds of 2011", TIME, ‏28 במרץ 2011
  139. ^ 139.0 139.1 "Taylor Swift is listening to...", Usatoday.Com, ‏12 בנובמבר 2008
  140. ^ 140.0 140.1 Dickinson, Chrissie, "Taylor Swift talks about Red – Chicago Tribune", Articles.chicagotribune.com, ‏18 באוקטובר 2012
  141. ^ "Taylor Swift Goes Record Shopping with EW", Entertainment Weekly, ‏15 באוקטובר 2010
  142. ^ Glock, Allison, "The Sweet Charmed Life of Taylor Swift", deltaskymag.delta.com, ‏2 בנובמבר 2012
  143. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift learns to 'Speak Now,' reveal her maturity", Usatoday.Com, ‏23 באוקטובר 2010
  144. ^ 144.0 144.1 Petridis, Alexis, "Pop review: Taylor Swift: Fearless", London: The Guardian, ‏6 במרץ 2009
  145. ^ Willman, Chris, "Princess Crossover", Nymag.com. ‏10 באוקטובר 2010
  146. ^ Roznovsky, Lindsey, "News : Taylor Swift's Fascination With Fairy Tales Comes Through on New Album",CMT, ‏10 בנובמבר 2011
  147. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift learns to 'Speak Now,' reveal her maturity", Usatoday.Com, ‏23 באוקטובר 2010
  148. ^ Kogan, Frank, "Microwaving a tragedy: The marriage of romance and romanticism in '00s pop", Las Vegas Weekly, ‏30 בדצמבר 2009
  149. ^ 149.0 149.1 149.2 149.3 Widdicombe, Lizzie, "Taylor Swift Makes Primness Lucrative", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  150. ^ Keefe, Jonathan, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", SlantMagazine.com, ‏15 באוגוסט 2012
  151. ^ Rosen, Jody, "Fearless", Rolling Stone, ‏13 בדצמבר 2008
  152. ^ Malec, Jim, "Taylor Swift: The Garden In The Machine", American Songwriter, ‏2 במאי 2011
  153. ^ Farley, Christopher John, "Taylor Swift's Solo Act", The Wall Street Journal, ‏22 באוקטובר 2010
  154. ^ 154.0 154.1 "John Mayer: Taylor Swift's 'Dear John' Song 'Humiliated Me'", Rolling Stone, ‏6 ביוני 2012
  155. ^ Stoeffel, Kat, "Stop Asking Taylor Swift to Apologize for Writing Songs About Ex-Boyfriends - The Cut" Nymag.com, ‏16 בנובמבר 2012
  156. ^ Dominus, Susan, "The Many Insecurities of Taylor Swift", The New York Times, ‏16 בנובמבר 2012
  157. ^ "Taylor Swift - Bio, Pictures, Videos", Rolling Stone
  158. ^ 158.0 158.1 Powers, Ann, "Album review: Taylor Swift's 'Speak Now'", Latimesblogs.latimes.com, ‏25 באוקטובר 2010
  159. ^ "Women Who Rock: The 50 Greatest Albums of All Time: Taylor Swift, 'Speak Now'", Rolling Stone, ‏22 ביוני 2012
  160. ^ Mclean, Craig, "Taylor Swift: 'Maybe I should just lighten up' – Features – Music", London: The Independent, ‏24 באוקטובר 2010
  161. ^ "Pop and Rock Listings July 22 – 28", The New York Times, ‏21 ביולי 2011
  162. ^ 162.0 162.1 Schillaci, Sophie A., "Taylor Swift at Staples Center: Concert Review", The Hollywood Reporter, ‏25 באוגוסט 2011
  163. ^ Tucker, Ken, "CMA Awards best and worst, starring Taylor Swift, the ghost of Kanye West, and Carrie Underwood's purple sequined hot-pants", Entertainment Weekly, ‏12 בנובמבר 2009
  164. ^ Serjeant, Jill, "Taylor Swift's dream year brings out naysayers", Reuters, 20 בנובמבר 2009
  165. ^ "Taylor Swift gets mixed reviews at Grammys", The Tennessean, ‏1 בפברואר 2010
  166. ^ Roland, Tom, "Taylor Swift: The Billboard Cover Story", Billboard, ‏15 באוקטובר 2010
  167. ^ Teen Vogue, Country Strong, Teen Vogue, אוגוסט 2011
  168. ^ White, Jaquetta, "Taylor Swift's appeal soars with her album sales - The Tennessean", Blogs.tennessean.com, ‏30 באוקטובר 2012
  169. ^ Stein, Jeannine, "Taylor Swift weighs in on being a role model", Los Angeles Times, ‏18 בנובמבר 2011
  170. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift: The Story Behind Rolling Stone's Cover Story", Rolling Stone, ‏17 בפברואר 2009
  171. ^ Willman, Chris,"Taylor Swift Tapes VH1 'Storytellers'", The Hollywood Reporter, ‏17 באוקטובר 2012
  172. ^ Schutte, Lauren, "Did Taylor Swift Fake Surprise for AMAs Win? The Backlash Begins (Video)", The Hollywood Reporter, ‏21 בנובמבר 2011
  173. ^ Hogan, Marc, "Taylor Swift Defends Her 'O' Face to 'Nightline' - SPIN", Spin, ‏3 באוקטובר 2012
  174. ^ "Behind the Scenes: Taylor Swift Cover Shoot – Video", Vogue
  175. ^ "Taylor Swift's Favorite Clothes, Beauty Products, Accessories, and More", Vanity Fair, ‏21 במרץ 2012
  176. ^ Thompson, Gayle, "Taylor Swift Named One of Vogue’s Style Icons", The Boot, ‏18 ביולי 2011
  177. ^ רגב, יעל, "מותק, הילדה התבגרה: המהפך האופנתי הבועט של טיילור סוויפט" אתר Xnet, ‏23 בנובמבר 2014
  178. ^ Gold, Adam, "Neil Young Talks About A Treasure, The International Harvesters, Taylor Swift and More", Nashvillescene.com, ‏16 ביוני 2011
  179. ^ Lane, Mary M., "James Taylor Talks About Songwriting, Addiction and His New Friend Taylor Swift", online.wsj.com, ‏2 במאי 2012
  180. ^ "SPECTACLE APOLLO 2 debut!", Elviscostellofans.com, ‏12 בנובמבר 2009
  181. ^ Benson, John, "Youngstown News, Judy Collins is still looking to the futureSFlb", Vindy.com, ‏13 בדצמבר 2012
  182. ^ Lewis, Randy, "Taylor Swift: the next chapter", Los Angeles Times, ‏24 באוקטובר 2010
  183. ^ Geffen, Jo-Ann, "Janis Ian: Echoes of Endurance and Evolution", Musicconnection.com, ‏7 בפברואר 2013
  184. ^ Makarechi, Kia, "Stevie Nicks On Fleetwood Mac's Reunion Tour, Rihanna, Kanye West & Her Early Years In Music", Huffington Post, ‏3 בדצמבר 2012
  185. ^ Sounders, Louise, "'She's hot... I have to write a song with her': Steven Tyler opens up on his surprise appreciation for Taylor Swift", dailymail.co.uk, ‏13 במאי 2013
  186. ^ "CNN.com - Transcripts", Transcripts.cnn.com
  187. ^ "News : CMT Insider Interview: Dolly Parton", CMT, ‏20 במרץ 2009
  188. ^ "taylor swift", The Melissa Etheridge Radio Show
  189. ^ "Taylor Swift Among Diverse Honorees At Songwriters Hall", Billboard, ‏18 ביוני 2010
  190. ^ Mitchell, Gail, "Katy Perry Q&A: Billboard's Woman of the Year 2012", Billboard, ‏30 בנובמבר 2012
  191. ^ "Lady Gaga loves Taylor Swift, too!", Sugarscape, ‏7 ביוני 2010
  192. ^ "Twitter / TheRyanAdams: I am totally blown away", Twitter.com, ‏31 באוגוסט 2012
  193. ^ Sykes, Tom, "Punk Rock-Feminist Pioneer Kathleen Hanna On Her SXSW Doc & More", The Daily Beast, ‏13 במאי 2013
  194. ^ Manson, Shirley, "I shall defend thee Taylor Swift", facebook.com
  195. ^ "Lena Dunham – Guest DJ Project on KCRW", Kcrw.com, ‏2 בינואר 2013
  196. ^ "Taylor Swift for L.E.I Jeans", stylelist.com, ‏15 במאי 2008
  197. ^ Cohen, Erica, "Taylor Swift at Top for Fourth Week", gactv.com, ‏20 באוגוסט 2007
  198. ^ Kaplan, Julee, "Taylor Swift Launches Sundress Line", wwd.com, ‏29 בינואר 2009
  199. ^ "Taylor Swift to have greeting card line", USA Today, ‏18 בנובמבר 2009
  200. ^ Rose, Rustyn, "Year in review: Taylor Swift 2009 female entertainer of the year, and just getting started", examiner.com, ‏1 בינואר 2010
  201. ^ "Sony Teams Up with Taylor Swift to Promote Latest Cyber-shot Digital Cameras", Sony, ‏26 באפריל 2010
  202. ^ Vomhof, John, "Target lands Taylor Swift exclusive", Business Journal, ‏15 בספטמבר 2010
  203. ^ Adams, Rebecca, "Taylor Swift Has A New CoverGirl Campaign & She Gave Refinery29 A Sneak Peak", The Huffington Post, ‏9 ביולי 2012
  204. ^ Claufield, Keith, "Taylor Swift's 'Red' Sells 1.21 Million; Biggest Sales Week for an Album Since 2002", Billboard.com, ‏30 באוקטובר 2012
  205. ^ Schmitt, Brad, "Taylor Swift Gets Brave With Keds, Partners With Diet Coke", Country Weekly, ‏28 בינואר 2013
  206. ^ Hampp, Andrew, "Exclusive: Taylor Swift Teams With Subway, Diet Coke For #MeetTaylor Promotion", Billboard.com, ‏26 בספטמבר 2014
  207. ^ Mychaskiw, Marianne, "Taylor Swift Is Launching Her Fourth Fragrance!", news.instyle.com, ‏1 באוקטובר 2014
  208. ^ Ryan, Joal, "Wild Card American Idol Holds Off Taylor Swift CSI", E! Online, ‏6 במרץ 2009
  209. ^ Caramanica, Jon, "OMG! Taylor Swift Does 'CSI'! - NYTimes.com", Artsbeat.blogs.nytimes.com, ‏6 במרץ 2009
  210. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Hits the Small Screen as Murdered Teen on CSI", Rolling Stone, ‏6 במרץ 2009
  211. ^ "Saturday Night Live: Season 35, Episode 5: Taylor Swift", IMDb
  212. ^ Barrett, Annie, "Taylor Swift hosted the best 'Saturday Night Live' of the season so far... really!?!", Entertainment Weekly, 8 בנובמבר 2009
  213. ^ Seidman, Robert, "Winners of 'Teen Choice 2010' Awards Announced; Teens Cast More Than 85 Million Votes", zap2it.com,‏ 8 באוגוסט 2010
  214. ^ Sharkey, Betsy, "Review: 'Valentine's Day' – Page 2 – Los Angeles Times", Los Angeles Times, ‏12 בפברואר 2010
  215. ^ LaSalle, Mick, "Review: Happy 'Valentine's Day'", San Francisco Chronicle, ‏12 בפברואר 2010
  216. ^ Pols, Mary, "Valentine's Day Review: A Soggy Love Note", TIME, ‏12 בפברואר 2010
  217. ^ McCarthy, Todd, "Valentine's Day – Film Reviews", Variety, ‏7 בפברואר 2010
  218. ^ Keefe, Jonathan, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  219. ^ "Taylor Swift's Rehearsal Concert Wins Award", CMT.com, ‏19 באוגוסט 2011
  220. ^ "Giving Back Fund Announces Top 30 Celebrity Charity Donations For 2011", Looktothestars.org, ‏20 בדצמבר 2011
  221. ^ Pacella, Megan, "Taylor Swift Receives Star of Compassion Award", tasteofcountry.com, ‏13 ביוני 2013
  222. ^ Zaslow, Alexandra, "Taylor Swift Tops DoSomething.org's 'Celebs Gone Good' List for 3rd Year in a Row", people.com, ‏29 בדצמבר 2014
  223. ^ Cooper, Brittany Joy, "Taylor Swift to Receive ‘Big’ Honor From Michelle Obama at Kids’ Choice Awards", tasteofcountry.com, ‏27 במרץ 2012
  224. ^ "Taylor Swift Honored With RFK Center's Ripple Of Hope Award", PRNewswire.com, ‏4 בדצמבר 2012
  225. ^ "Taylor Swift becomes namesake of Hendersonville High School auditorium", tennessean.com, ‏23 בספטמבר 2010
  226. ^ Coleman, Miriam, "Taylor Swift Opens Education Center at Country Music Hall of Fame", rollingstone.com, ‏13 באוקטובר 2013
  227. ^ Miller, Hillary, "Taylor Swift Celebrated Her Birthday By Donating $100,000 To The Nashville Symphony", huffingtonpost.com, ‏16 בדצמבר 2013
  228. ^ Sanz, Cynthia, "Taylor Swift Gives Big as She Turns 20", People.com, ‏14 בדצמבר 2009
  229. ^ Urban, Mike, "Taylor Swift donates 6,000 books to Reading Library", readingeagle.com, ‏14 באוקטובר 2011
  230. ^ Cooper, Brittany Joy, "Taylor Swift Donates 14,000 Books to Nashville Public Library", tasteofcountry.com, ‏2 בפברואר 2012
  231. ^ Messer, Lesly, "Taylor Swift to Donate 'Welcome to New York' Proceeds to NYC Public Schools", abcnews.go.com, ‏29 באוקטובר 2014
  232. ^ Saunders, Tim, "Taylor Swift Gives Her Vote To Charity", looktothestars.org, ‏4 ביוני 2008
  233. ^ Lee, Ken, "Taylor Swift Donates $100,000 to Flood Victims", people.com, ‏9 באוגוסט 2008
  234. ^ Thompson, Gayle, "Taylor Swift ‘Passionate’ About Helping People of Haiti", people.com, ‏21 בינואר 2010
  235. ^ Vena, Jocelin, "Better Than Ezra ‘Honored’ By Taylor Swift’s Performance Of ‘Breathless’ At Haiti Telethon", mtv.com, ‏26 בינואר 2010
  236. ^ "Taylor Swift Donates $500K to Nashville Flood Victims", US Weekly, ‏7 במאי 2010
  237. ^ Hughes, Donna, "Taylor Swift Gives $100,000 to Help Hometown Kids", people.com, ‏27 באוגוסט 2010
  238. ^ Lewis, Rendy, "Taylor Swift benefit concert raises more than $750,000 for tornado victims", latimes.com, ‏23 במאי 2011
  239. ^ Saunders, Tim, "Musicians Start The Year With Generosity", looktothestars.org, ‏10 בינואר 2008
  240. ^ Spratt, Charlotte, "Children In Need: Taylor Swift donates £13,000, JLS perform and fans get Doctor Who sneak peek", dailymail.co.uk, ‏21 בנובמבר 2009
  241. ^ "Taylor Swift and ACM Lifting Lives present $50,000 donation to St. Jude", tennessean.com, ‏13 ביוני 2011
  242. ^ "Taylor Swift Debuts 'Ronan' at Stand Up To Cancer Benefit", rollingstone.com, ‏8 בספטמבר 2012
  243. ^ Knight, Joey, "Dick Vitale holds annual fundraiser for pediatric cancer", Tampa Bay Times, ‏17 במאי 2014
  244. ^ George, John, "Taylor Swift donates $50K to CHOP to help teens with cancer", Philadelphia Business Journal, ‏3 ביוני 2014
  245. ^ "Alexis’ Wish to meet Taylor Swift", Alexis’ Wish to meet Taylor Swift
  246. ^ Vinson, Christina, "Taylor Swift Extends Kind Gesture to Car Accident Victim’s Family", tasteofcountry.com, ‏1 במאי 2013
  247. ^ David, Mark, "The Real Estalker: Taylor Swift Does It Again in Nashville", Realestalker.blogspot.com.au, ‏22 באוגוסט 2011
  248. ^ "Pop star Taylor Swift sides with Notre Dame", yardbarker.com, ‏20 באפריל 2012
  249. ^ Burton, Cinya, "Taylor Swift Buys $19.9 Million NYC Penthouse - E! Online UK", Uk.eonline.com, ‏4 באפריל 2014
  250. ^ David, Mark, "The Real Estalker: Country Queen Taylor Swift Does it Again", Realestalker.blogspot.com.au, ‏22 באפריל 2011
  251. ^ Widdicombe, Lizzie, "You Belong With Me", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  252. ^ David, Mark, "The Real Estalker: Taylor Swift Spends Big in Rhode Island", Realestalker.blogspot.com.au, ‏28 באפריל 2013
  253. ^ Cain, Spencer, "Everything You Need to Know About Taylor Swift's Private Jet: From the Significance of "13" to Who Flies With Her", The Vivant, ‏10 בדצמבר 2012
  254. ^ "Taylor Swift", Forbes.com
  255. ^ Caplan, David, "Scoop", People (magazine), ‏ 8 בספטמבר 2008
  256. ^ Park, Michael Y.; Sia, Nicole, "Taylor & Taylor Romance Was Overblown, Says Source", People, ‏29 בדצמבר 2009
  257. ^ "Taylor Swift, Jake Gyllenhaal Go Apple Picking", UsMagazine.com, ‏26 באוקטובר 2010
  258. ^ Kaplan, Don, "RFK grandson Conor Kennedy spends weekend with singer Taylor Swift at Kennedy compound in Massachusetts", New York Post, ‏25 ביולי 2012
  259. ^ Nathan, Sara; Smith, Lizzie, "Taylor Swift heads home alone from 'romantic holiday' after splitting from Harry Styles following almighty row", DailyMail, ‏7 בינואר 2013
  260. ^ Orloff, Brian, "Taylor Swift Ready to Vote for the Very First Time – Taylor Swift", People, ‏14 באוקטובר 2005
  261. ^ Betts, Stephen L., "Reba, Martina,Taylor Making Sure Every Woman Counts", The Boot, ‏10 באוקטובר 2008
  262. ^ Pacella, Megan, "Taylor Swift Reflects on Meeting First Lady Michelle Obama", Taste of Country, ‏ 15 באפריל 2012
  263. ^ Oppenheim, Gina "Taylor Swift Honored at Nashville Symphony Ball", OKmagazine.com, ‏11 בדצמבר 2011
  264. ^ "RIAA - Recording Industry Association of America", riaa.com, ‏25 באוקטובר 2014