טיילור סוויפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
טיילור סוויפט
Swift performs in St. Louis, Missouri in 2013.jpg
סוויפט בהופעה בסנט לואיס, 2013
מידע כללי
שם לידה טיילור סוויפט
תאריך לידה 13 בדצמבר 1989 (בת 24)
מקום לידה רדינג, פנסילבניה, ארצות הברית
שנות פעילות 2006–הווה
סוגה קאנטרי, פופ, פופ רוק
עיסוק זמרת-יוצרת, שחקנית
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, בנג'ו, יוקולילי
חברת תקליטים Big Machine Records
האתר הרשמי

טיילור אליסון סוויפט (באנגלית: Taylor Alison Swift; נולדה ב-13 בדצמבר 1989) היא זמרת-יוצרת ושחקנית אמריקאית.

גדלה בוויומיסינג, פנסילבניה, ועברה לנאשוויל, טנסי, בגיל 14 כדי לפתח קריירה במוזיקת קאנטרי. היא חתומה עם חברת התקליטים העצמאית Big Machine Records. שחרורו של אלבום הבכורה, Taylor Swift, בשנת 2006 מיצב אותה ככוכבת מוזיקת קאנטרי. סוויפט הייתה מועמדת לפרס האמן החדש הטוב ביותר בטקס פרסי הגראמי 2008.[1] האלבום השני של סוויפט, Fearless, שוחרר בשנת 2008, והפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארה"ב. האלבום זכה בארבעה פרסי גראמי, כשסוויפט הופכת לזוכה הצעיר ביותר אי פעם בפרס אלבום השנה. האלבום השלישי של סוויפט, Speak Now, יצא בשנת 2010, ונמכר בלמעלה ממיליון עותקים בשבוע הראשון. הסינגל השלישי מהאלבום, "Mean", זכה בשני פרסי גראמי. בשנת 2012, סוויפט הוציאה את אלבומה הרביעי, Red, שמכר מעל 1.2 מיליון עותקים בשבוע הראשון. הסינגל "We Are Never Ever Getting Back Together" מתוך האלבום היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום החמישי וממוקד הפופ שלה, 1989, שוחרר בשנת 2014. הוא מכר יותר עותקים בשבוע הפתיחה שלו מכל אלבום אחר בשתים עשרה השנים האחרונות, והפך את סוויפט לאמן הראשון והיחיד ששלושה מאלבומיו מכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע. הסינגל "Shake It Off" הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.

הישגיה של סוויפט כוללים שבעה פרסי גראמי, שנים עשר פרסי המוזיקה של בילבורד, חמישה עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, אחד עשר פרסי איגוד מוסיקת הקאנטרי ושבעה פרסי האקדמיה למוסיקת קאנטרי. עד כה, היא מכרה מעל 30 מיליון אלבומים ו- 80 מליון הורדות דיגיטליות של סינגלים. בנוסף לקריירת המוזיקה שלה, סוויפט הופיעה כשחקנית בקומדיה יום האהבה (2010), סרט האנימציה הלורקס (2012) והמעניק (2014). 

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1989-2004: ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט נולדה ב-13 בדצמבר 1989 בעיר רדינג שבפנסילבניה. אמה אנדריאה גארדנר היא עקרת בית, ואביה סקוט קינגסלי סוויפט הוא יועץ פיננסי.[2] לסוויפט אח צעיר בשם אוסטין. בגיל תשע, סוויפט החלה להתעניין בתיאטרון מוסיקלי. היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער, ונסעה באופן קבוע לברודווי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.[3] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת ליבה למוזיקת קאנטרי.[4]

אחרי צפייה בסדרה שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, טיילור הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.[5] בגיל אחת עשרה נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה אך נדחתה מחברות תקליטים רבות.[6] בגיל שתים עשרה, הראה לה טכנאי המחשב שלה, איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה, ועורר בה עניין ללמוד לנגן על גיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You". [7]

כאשר סוויפט הייתה בת 14, המשפחה עברה להנדרסונוויל, טנסי עיר ליד נאשוויל. "ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם עשו את המחקר שלהם וקראו על זה כדי לעזור לי בכל דרך שהם יכולים. הם אנשים מדהימים."[8] בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל.[9] מאוחר יותר, עם תחילת סיבוב ההופעות הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, וקיבלה תעודת בגרות ב-2008, כשהיא משלימה קורס בן שנתיים בשנה אחת בלבד.[10]

2004-2008: תחילת הקריירה ו-Taylor Swift[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט בהופעה בסאניוויל, קליפורניה. מאי 2007

בגיל 14, היא ומשפחתה עברו לגור בנאשוויל בעקבות חוזה מעקב שהוצע לה ע"י חברת התקליטים RCA.[11] סוויפט הפכה לכותב השירים הצעיר ביותר אי פעם שנשכר על ידי סוני.[12] לאחר שנה שבה עבדה עם כותבים בחברה והופיעה עם שיריה, החליטה סוויפט לעזוב את RCA; החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ולהמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה עשרה, אבל היא הרגישה מוכנה להתחיל את הקריירה שלה עם החומר המקורי שלה.[13] "בכנות, הרגשתי שהולך ואוזל הזמן," סוויפט סיפרה מאוחר יותר. "רציתי ללכוד את השנים האלה מחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי."[14]

באחד הערבים בהם הופיעה, תפסה את תשומת לבו של סקוט ברושטה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, Big Machine Records. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שהוא החתים. סוויפט החלה לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה, זמן קצר לאחר חתימת העסקה. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבד, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת שמונת הנותרים עם כותבים נוספים.[15] Taylor Swift שוחרר באוקטובר 2006 והופק על ידי נתן צ'פמן, שהפיק את הדמואים שלה. הניו יורק טיימס תאר אותו כ"יצירת מופת קטנה של קאנטרי נוטה לפופ", הניו יורקר תאר את סוויפט בת השש-עשרה כ"ילד פלא".[16][17]

Big Machine Records עדיין הייתה בחיתוליה עם שחרורו של "Tim McGrow", הסינגל המוביל, בחודש יוני 2006. סוויפט הופיעה בטלוויזיה רבות, והשתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.[18] ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", "Our Song", "Picture to Burn" ו- "Should've Said No", כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של הבילבורד, כש-"Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו שניהם למקום הראשון.[19] האלבום מכר 39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו,[20] ונכון לחודש מרץ 2011, מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.[21]

בנוסף, סוויפט שחררה אלבום חגים, Sounds of the Season: The Taylor Swift Holiday Collection באוקטובר 2007, ומיני אלבום, Beautiful Eyes, ביולי 2008.[22][23]

סוויפט זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל בשנת 2007, כשסוויפט הופכת לאמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בתואר. היא גם זכתה בפרס אמן החדש הטוב ביותר של איגוד מוזיקת הקאנטרי, בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר של איגוד מוזיקת הקאנטרי, ובפרס אמנית הקאנטרי המועדפת של השנה של פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).[24][25] הייתה מועמדת לפרס הגראמי 2008 בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.[1]

2008-2010: Fearless[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, שוחרר בנובמבר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום לבדה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדסי.[26] האלבום הופק בשיתוף עם נתן צ'פמן.[26] בניו יורק טיימס תוארה סוויפט "אחת מכותבי השירים הטובים ביותר של הפופ, הפרגמטיסטית המובילה במוזיקת הקאנטרי, ויותר מחוברת לחיים הפנימיים שלה מאשר רוב המבוגרים."[27] הרולינג סטון תאר אותה כ"כותבת שירים מלומדת עם מתנה המאפשרת לשיריה להישמע אינטימיים ואמיתיים כאילו נקרעו, פשוטו כמשמעו, מיומנה של נערת פרברים".[28] מבקר המוסיקה רוברט קריסטגו הגדיר את סוויפט "נערה חזקה ומוכשרת באופן בלתי רגיל עד בלתי אפשרי."[29] הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", שוחרר בספטמבר 2008 והפך לשיר הקאנטרי השני הכי נמכר בכל זמנים, והגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100.[30] ארבעה סינגלים נוספים שוחררו במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", "You Belong with Me", "Fifteen" ו-"Fearless".

טיילור סוויפט בהופעה בלוס אנג'לס, סיבוב ההופעות Fearless. מאי 2010

"You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום, והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[31] האלבום הגיע למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם 592,304 עותקים שנמכרו בשבוע הראשון; מאז נמכרו מעל 8.6 מליון עותקים ברחבי העולם.[32] היה האלבום הנמכר ביותר של שנת 2009 בארה"ב.[33]

סוויפט יצאה לסיבוב ההופעות הראשון שלה, שבמרכזו עמד האלבום Fearless. סיבוב ההופעות כלל 105 מועדים - מתוכם 90 בצפון אמריקה, 6 באירופה, 8 באוסטרליה ואחד באסיה.[34] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד פעמיים במועדים שונים במהלך הסיור בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63,000,000$.[35] Taylor Swift: Journey to Fearless, סרט קונצרט, שודר בטלביזיה ולאחר מכן שוחרר ב-DVD וב-Blu-ray.[36]

סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של האנה מונטנה: הסרט - "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier".[37] היא גם תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז שנכתב על ידי מרטין ג'ונסון.[38] היא תרמה שני שירים, ביניהם "Today Was a Fairytale" לפסקול של יום האהבה,[39] וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום Hope for Haiti Now.[40]

סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס MTV Video Music כאשר "You Belong with Me" הוכרז כקליפ הטוב ביותר לזמרת לשנת 2009. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה ווסט, שלקח מידה את המיקרופון והכריז שבפרס מגיע לביונסה, על הקליפ לשיר "Single Ladies".[41] האירוע קיבל תשומת לב תקשורתית רבה, והיווה השראה לממים אינטרנטיים.[42] כמה ימים לאחר מכן, סוויפט, אמרה בראיון שווסט הציע לה התנצלות אישית, אותה היא קיבלה: "הוא היה מאוד כן"[43].

סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך סך של שמונה מועמדויות. Fearless זכה באלבום השנה ואלבום הקאנטרי הטוב ביותר, ואילו "White Horse" זכה בשיר הקאנטרי הטוב ביותר וההופעה הקולית הטובה ביותר של זמרת קאנטרי.[44] היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה באלבום השנה.[45] במהלך הטקס, סוויפט שרה את "Rhiannon" עם סטיבי ניקס. הביצוע הקולי שלה זכה לביקורות שליליות ותואר "רע להפליא" ו- "עלוב ביותר". סטיבי ניקס, כתבה לטיים, והגנה על הזמרת: "טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה וטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת את שירים, שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון ... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה."[46]

Fearless זכה לשבחים רבים אחרים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.[47] סוויפט היא האמן הצעיר ביותר ואחת מתוך שש נשים בלבד שזכו בפרס בדרן השנה על ידי איגוד מוזיקת הקאנטרי; Fearless זכה גם באלבום השנה של האיגוד.[48] סוויפט היא האמן הצעיר ביותר שזכה בפרס אלבום השנה של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי.[49] סוויפט זכתה באמן השנה ובאלבום הקאנטרי המועדף של פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).[50] סוויפט הוכרזה אשת השנה לשנת 2009 ע"י הבילבורד.[51] סוויפט נכללה ברשימת 100 אנשים המשפיעים ביותר של טיים מגזין לשנת 2010.[46]

2010-2012: Speak Now[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט הוציאה את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעת עשר השירים לבדה והפיקה את האלבום עם נתן צ'פמן.[52] הניו יורק טיימס תאר את האלבום כפראי, מגוון מבחינה מוזיקלית ו"גם מצוין, ככל הנראה הכי טוב שלה."[52] הוילג' ווייס ציין כי האלבום דורש "הערכה אמיתית של הכשרון של סוויפט, שאינו מתוודה, אלא דרמטי: כמו כותבי שירי קאנטרי רבים לפניה, היא יוצרת דמויות ומצבים - חלקם מהחיים - ומוצאת דרכים רבות עוצמה כדי לתאר אותם".[53] הרולינג סטון תאר את סוויפט כאחדה כותבים הטובים ביותר ב"פופ, רוק או קאנטרי".[54] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני שחרורו של Speak Now. היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות, ונתנה מיני קונצרטים בחינם במקומות לא שיגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד, ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.[55] הסינגל המוביל, "Mine", שוחרר באוגוסט 2010. חמישה סינגלים נוספים שוחררו במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", "Mean", "The Story of Us", "Sparks Fly" ו- "Ours".[56]

טיילור סוויפט בהופעה בסידני, סיבוב ההופעות העולמי Speak Now. מרץ 2012

Speak Now היה הצלחה מסחרית גדולה, ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד. האלבום מכר 1,047,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארה"ב שמוכר מעל מליון עוותקים בשבוע.[57] נכון לפברואר 2012, Speak Now מכר מעל 5.7 מיליון עותקים ברחבי העולם.[58]

סוויפט יצאה לסיבוב הופעות לאורך 2011 ובתחילת 2012, שבמרכזו עמד Speak Now. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 בצפון אמריקה, 12 באירופה, 12 באוסטרליה, ו-7 באסיה.[59] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולבין, ג'וני רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו רידה, T.I, ג'ון פורמן, ג'ים אדקינס, היילי וויליאמס , Hot Chelle Rae, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני. [60][61] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטית רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה - היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות "ספונטנית" בהופעה מתורגלת היטב.[60] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123,000,000 $.[59] אלבום הלייב הראשון של סוויפט, Speak Now World Tour: Live, כולל כל שבע עשרה ההופעות מהחלק הצפון אמריקאי של סיבוב ההופעות, שוחרר בנובמבר 2011.[62]

בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-54, השיר של סוויפט "Mean" זכה בשיר הקאנטרי הטוב ביותר והופעת הסולו קאנטרי הטובה ביותר.[63] היא גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות וב-USA Today ציינו כי הביקורת משנת 2010 "הפך אותה ליוצרת ומבצעת טובה יותר."[64] סוויפט זכתה בפרסים שונים עבור Speak Now. היא הוכרזה אמן השנה וכותב השירים של השנה על ידי אגודת כותבי השירים בנאשוויל בשנים 2010 ו-2011,[65] בדרן של השנה על ידי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012,[66] ובדרן השנה על ידי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.[67] סוויפט הייתה אמן השנה לשנת 2011 של פרסי המוזיקה האמריקנית (AMA), כש-Speak Now הוא אלבום הקאנטרי המועדף.[68] סוויפט הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 ע"י הבילבורד.[60]

סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של משחקי הרעב. "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם The Civil Wars ו-T-Bone Burnett.[69] הוא שוחרר כסינגל המוביל ונמכר במעל 1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.[70] הוא זכה בשיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס הגראמי 2013, והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[70] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב אך ורק על ידי הזמרת והופק על ידי נתן צ'פמן.[71] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני Strange Clouds.[72]

2012-2014: Red[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הרביעי של סוויפט, Red, שוחרר באוקטובר 2012. היא כתבה תשעה מתוך שישה עשר שירי האלבום לבדה. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן, וגארי לייטבדי. נתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, אבל ג'ף באסקר, בוץ' ווקר, ג'קנייף לי, דאן הף ושלבק הפיקו שירים בודדים.[73] הניו יורק טיימס תאר את Red כ"פחות מפורט ויותר חפוז מהרגיל" אבל הניח אותו במקום השני ברשימת סוף השנה שלו, ואפיין אותו כאלבום שבו סוויפט "מפסיקה להעמיד פנים שהיא משהו אחר מלבד מגה כוכבת-פופ".[74] הסאנדיי טיימס שיבח אותה על המילים ה"נשגבות" של שיריה, במיוחד בשיר "All Too Well".[75] הרולינג סטון כתבו ש-"פרויקט הגילוי העצמי שלה הוא אחד מהסיפורים הטובים ביותר בפופ."[76]

סוויפט בהופעה בסנט לואיס, מיזורי, סיבוב ההופעות Red Tour. מרץ 2013

כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.[77] כמו כן סוויפט השתתפה בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.[78] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together" היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.[79] שישה סינגלים נוספים שוחררו: "Begin Again", "I Knew You Were Trouble", "22", "Everything Has Changed", "The Last Time" ו-"Red". האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון; מה שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממליון עותקים בשבוע הראשון.[80] נכון למאי 2013, Red מכר יותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[81]

Red Tour, סיבוב ההופעות של Red, החל ב-13 במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים בצפון אמריקה, כולל שלוש עשרה מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים באנגליה ובגרמניה, וסיימה בשבעה מועדים באסיה.[82] במהלך סיבוב ההופעות סוויפט אירחה את קרלי סימון, טיגן ושרה , ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מפול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבדי, טריין, ניאון טריז, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.[83] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150,000,000 $.[84] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את "Sweeter Than Fiction" עבור פסקול הסרט צ'אנס אחרון והייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71, והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.[85][86]

Red היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי הגראמי - "We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד לתקליט השנה בטקס פרסי הגראמי 2013, בעוד האלבום היה מועמד לאלבום השנה בטקס פרסי הגראמי 2014.[87] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי סוויפט כובדה בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות "ייחודיות" של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט עם הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קרלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס ווית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בוידאו.[88] הניו יורק טיימס תאר את הטקס כניסיון לשכנע את "הפרה החולבת של מוסיקת הקאנטרי, המנוע היצירתי, והשגריר שלה לעולם הרחב" להישאר בז'אנר, ואילו בניו יורקר תהו האם "זה הוא הרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים."[89][90] סוויפט זכתה בשלושה פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012, כולל זמרת השנה והמופע החי הטוב ביותר.[91] "I Knew You Were Trouble" זכה בפרס קליפ השנה של זמרת בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013.[92] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2012 זכתה בפרס זמרת הקאנטרי הטובה ביותר. בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2013 זכתה סוויפט בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית, זמרת הקנטרי של השנה בפעם השישית ברציפות, אלבום הפופ/רוק של השנה ואלבום הקאנטרי של השנה.[93] סוויפט זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל בשנים החמישית והשישית ברציפות בשנת 2012 ובשנת 2013.[94] סוויפט הייתה המנצחת הגדולה בפרסי הבילבורד 2013, כשזכתה בלא פחות משמונה פרסים, ביניהם אמן השנה וזמרת השנה.[95]

2014: 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, שוחרר בחודש אוקטובר 2014.[96] היא כתבה שיר אחד לבדה, ואת שנים עשר הנותרים כתבה במשותף עם עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבק ואלי פאימי. סוויפט תארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.[97] האלבום נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות השמונים, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, מדונה ופיין יאנג קניבלז.[98] הרולינג סטון ציין: "מוזר לעומקו, אמוציונאלי עד כאב, שופע התלהבות, 1989 נשמע בדיוק כמו טיילור סוויפט, גם כשהוא לא נשמע כמו שום דבר שהיא אי פעם ניסתה לפני כן".[99] הניו יורק טיימס ציין כי סוויפט "עושה פופ כמעט ללא שום אזכור עכשווי" ו-"חותרת למטרה גבוהה עוד יותר, מצב של על זמניות שרק מעט כוכבי פופ טרחו אפילו לשאוף אליו".[100]

במהלך מסע הפרסום של 1989, סוויפט הזמינה מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, נאשוויל, לוס אנג'לס ורוד איילנד.[101] 1989 מכר 1.287 מליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו - 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון - מה שהופך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע, והנחית את האלבום היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד.[102][103] נכון לנובמבר 2014, האלבום הוא הנמכר ביותר ב-2014; הוא גם היחיד שהגיע למעמד פלטינה (נמכר ביותר ממליון עותקים).[104] הסינגל הראשון, "Shake It Off", שוחרר באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות לא רצופים, עד שהסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", תפס את מקומו והפך את סוויפט לזמרת הראשונה בהיסטוריה של המצעד שמדיחה את עצמה מהמקום הראשון.[105] נכון לנובמבר 2014, האלבום מכר יותר מ-2 מליון עותקים בארה"ב לבדה.[104]

בנובמבר 2014, סוויפט הכריזה על The 1989 World Tour, סיבוב ההופעות במרכזו יעמוד האלבום. סיבוב ההופעות יכלול מועדים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.[106]

סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.[107] בנובמבר 2014, סוויפט הייתה הראשונה לזכות בפרס דיק קלארק למצויינות במוזיקה, הפרס המכובד ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.

באוקטובר 2014, הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הסטרימינג ספוטיפיי, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים. במאמר לוול סטריט ג'ורנל, כתבה סוויפט כי "הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו בצורה דרסטית את מכירות האלבומים".[108]

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מהזיכרונות המוסיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פינלי.[109] מאוחר יותר, הוריה חשפו אותה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.[110] סוויפט התוודעה למוסיקה הקאנטרי על ידי "זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90... שאניה, פיית', ודיקסי צ'יקס".[111] שאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, הייתה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר שלה.[112] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.[113] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שסוויפט למדה לנגן על הגיטרה.[114] לאחר מכן היא החלה לחקור את המוזיקה כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.[115] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.[116][117]

סוויפט הושפעה על ידי אמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי. בשנות ילדותה, האזינה לפופ מסטיק כולל הנסון ובריטני ספירס. בגיל ההתבגרות העריצה להקות אימו שונות כגון פול אאוט בוי, וזמרות יוצרות עכשוויות, בין השאר את אינגריד מייקלסון, מישל בראנץ', פינק, אלאניס מוריסט, אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.[118][119][120] סוויפט העריצה מוסיקת היפ הופ, במיוחד את דפוסי החריזה של אמנים כמו אמינם.[115] סוויפט שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - היא מתארת את סטיבי ניקס כ"גיבורה שיש לי השראה ממנה בכל כך הרבה דרכים", ועל טום פטי אמרה, "הוא בסיס בשבילי."[70][121] היא "אובססיבית" עם הרכבים משנות השישים, בין השאר השירלס והביץ' בויז.[122] הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג' , שרה מקלכלן, שון קולבין ולינדה רונסטאדט.[119][120]

סוויפט לוקחת את פול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, כריס כריסטופרסון וקרלי סימון כמודל לחיקוי בקריירה שלה: "הם לקחו סיכונים, אבל גם נשארו אותו אמן לאורך כל הקריירה שלהם".[123]

נושאי שיריה וסגנונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגארדיאן ציין כי בשני האלבומים הראשונים שלה סוויפט "טובה בצורה פנטסטית בהתייחסותה לחיי הנעורים, עם סוג של נוסטלגיה עגמומית". הניו יורק מגזין ציין כי רק זמרים-יוצרים מעטים כתבו "באופן כל כך מפורש על חיי הנעורים שלהם... הקרוב אליה ביותר בריאן וילסון." באלבומה השני, Fearless, חקרה את "הניתוק בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות". האלבומים השלישי והרביעי התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר. בנוסף לרומנטיקה ואהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", "Never Grow Up", "Ronan"), חברויות ("Fifteen", "Breathe", "22", "Bad Blood"), ניכור ("The Outside", "A Place In This World", "Tied Together with a Smile", "Mean", "Shake It Off"), ההתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", "I Know Places") ושאיפות קרייריסטיות ("Change", "Long Live"). התכונה המגדירה אותה ככותבת שירים, היא "נחישות להיאחז ברגשות חולפים ורשמים, נוסטלגיית מנע להווה (ולעתים אף עתיד) שהיא יודעת שיהיה ביום מן הימים העבר." הניו יורקר אמר כי שיריה, "למרות שהם לא חתרניים, יש בהם תחכום מסוים... שירים אמוציונאליים המשלבים רמזים של התפכחות עתידית".

מבחינה מבנית, סלייט מציין כי לסוויפט יש "שליטה ללא מאמץ, טבעית, באמנות הפופ: מעט מאוד כותבי שירים יכולים לבנות גשרים טובים יותר טוב ממנה". הרולינג סטון תאר אותה בתור "כותבת שירים מלומדת, עם כשרון אינטואיטיבי לארכיטקטורת בית-פזמון-גשר." בהתייחסו לאלבומה הרביעי הגארדיאן ציין כי "היא בוחנת מוטיבים ליריים חדשים במהלך האלבום". אמריקן סונגרייטר מתאר את סוויפט כ"כותב שירים נהדרת, שכותבת בחדות שאין כמותה וכמעט אינה טבעית... אפילו החומר המוקדם שלה מאופיין במחושבות - אולי מוקפדות - של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת, כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה."

סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה. כשהאזינה למוסיקה כילדה, היא הרגישה מבולבלת "כשידעתי שמשהו קורה בחיים האישיים של מישהו והם לא התייחסו לזה במוזיקה שלהם." הניו יורק טיימס סבור כי "תיקון עוולות הוא סיבת קיומה של הגב' סוויפט." בשיריה, סוויפט לעתים קרובות מתייחסת ל-"התאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון", ולאחרונה, בסלבריטאים. ג'ון מאייר איתו יצאה, והנושא המשוער של שירה "Dear John", אמר שהשיר "משפיל" אותו: "אני חושב שסוג זה של כתיבת שירים שלו הוא זול". הוילג' ווייס המעיט בחשיבות היבט זה של כתיבת השירים של סוויפט: "כשאומרים לך מהי משמעותו של שיר זה מעצבן כמו פרופסור שתלטן. וזה מסכן את ההערכה אמיתית של הכשרון של סוויפט, שאינו מתוודה, אלא דרמטי." הניו יורק מגזין מאמין שביקורת התקשורת על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה "היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה... זו הקלה גדולה לראות את סוויפט מסרבת לתת "הודאה באשמה" שעיתונאים רבים איתם דיברה מבקשים". הזמרת עצמה אמרה שכל השירים שלה לא עובדתיים, ולעתים קרובות מבוססים על תצפיות. מלבד הרמזים בהערות האלבום, סוויפט מנסה לא לדבר באופן ספציפי על נושאי השירים, "כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו כסופר מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס."

סגנון ווקאלי ומוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ורוק פופ. היא מזהה את עצמה כאמנית קאנטרי. רולינג סטון טוען כי, "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו בימים אלה." ההגדרה של של סוויפט עצמה למוזיקת הקאנטרי "היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כאשר הם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה." ניו יורק טיימס מציין כי, "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסונוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל." הניו יורקר מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי-פופ של נאשוויל רק בגלל שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטיות - הסחורה המרכזית בנאשוויל." הגארדיאן אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".

קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך." בהקלטות אולפן, לוס אנג'לס טיימס מזהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה". הרולינג סטון, בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות." בסקירה אחרת של Speak Now הוילג' ווייס ציין כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסויימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת".

בהופעות חיות, סוויפט, לפי ההוליווד ריפורטר, "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה את היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד." קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק". עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') עם אוטו-טיון. בראיון לניו יורקר, סוויפט מאופיינת את עצמה ככותבת שירים בעיקר: "אני כותבת שירים, והקול שלי הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה". סקוט בורשטה מ-Big Machine Records מסכים שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך מתאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו." הנוכחות הקולית של סוויפט היא משהו שמעסיק אותה והיא "עושה הרבה עבודה" כדי לשפר אותה. עם זאת היא אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעה "רק אם אני לא בטוחה מה הקהל חושב עליי, כמו בהופעות בטקסי פרסים."

תדמית ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט פופולרית מאוד בארה"ב, עם מודעות ציבוריות של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים.[124] הזמרת רואה בזה "אחריות שלה" להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים. עיתונאי רולינג סטון שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות." בשנת 2012, רולינג סטון ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים". ההוליווד ריפורטר התייחס אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון." ישנה פרשנות תקשורתית רחבה על התגובות המופתעות של סוויפט, כשהיא זוכה בטקסי פרסים. סוויפט ציין בחיוך כי "אנשים צוחקים עליי כל כך הרבה." למרות שהיא לפעמים מנסה להתנהג אדישה, "זה פשוט קשה כשאתה מתרגש. זה כמו, אם תזכה בפרס, זה לא משוגע?... איך תשב שם ותגיד 'הו, עוד פרס גראמי. אני מניח שאני הולך לקבל את זה עכשיו'?".

בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות הקיץ ומגפי בוקרים. באירועים רשמיים, סוויפט נודעה בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך כיום היא מחליקה את שערה. סוויפט מעדיפה סגנון רטרו ונאמר שיש לה מראה של "יפהפייה מהסרטים של שנות השלושים... שפתון אדום, מסקרה עבה." סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי ווג בשנת 2011.

הכרה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים. ניל יאנג מתאר אותה כ"כותבת גדולה... אני אוהב את טיילור סוויפט. אני אוהב לשמוע אותה. אני סוג של צופה בתגובות שלה לכל ההתקפות עליה. אני אוהב את הדרכים בהן היא מגדירה את עצמה." ג'יימס טיילור, שהופיע עם סוויפט בשתי הזדמנויות, אמר כי "התחברנו מייד. אהבתי את השירים שלה, ונוכחותה על הבמה הייתה כל כך גדולה." אלביס קוסטלו העיר: "אני חושב שהיא די מעניינת... אתה יכול לראות אצלה מידה מסוימת של שליטה-עצמית, ואני מוקסם מכך." ג'ודי קולינס מצביעה על סוויפט כדוגמה לכוכב נוכחי שממשיך בשושלת של להיות אמן עצמאי-מחשבתית. קריס קריסטופרסון טוען כי "היא מעיפה אותי. זה מדהים אותי שמישהו כל כך צעיר כותב כאלה שירים גדולים. יש לה עוד קריירה גדולה לפניה." ג'ניס איאן ציינה כי סוויפט "שינתה את פני המוסיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם". סטיבי ניקס מאמינה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון ... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה." היא ציינה גם כי השיר "Today Was A Fairytale" של הזמרת הצעירה "נשאר בלב שלי לנצח. הוא מזכיר לי אותי בהרבה דרכים." סטיבן טיילר מלהקת אירוסמית' מאמין שהיא "מעבר למוכשרת." ג'ון בון ג'ובי מתאר אותה כ"דבר האמיתי בכל דרך, צורה ותבנית. היא יוצרת, היא זמרת, היא בחורה יפה... היא הולכת להיות בסביבה." דולי פרטון "מאוד מתרשמת ממנה, במיוחד עם כתיבת השירים שלה... אני ממש מתרשמת מהעומק שלה לפעמים. יש לה האיכויות שיכולות להימשך זמן רב". מליסה אתרידג' אמרה כי "אני אוהבת את נשמתה, את רוחה. אני חושבת שהיא הולכת להפתיע אנשים ואני חושב שהיא הולכת להיות בסביבה למשך זמן רב."

סוויפט גם זכתה לשבחים על כתיבת שירים מבני דורה. ג'ון מאייר אמר: "אתה יכול לשים אותה במכונת זמן בכל תקופה שהיא והיא תהיה להיט." היא גם זכתה לשבחים מדרייק, אלישה קיז, טיגן ושרה, גריימס, קאשה, קייטי פרי, קלי קלרקסון וליידי גאגא. ריאן אדמס אמר כי "כל מנגינה שלה היא כזו שאתה מחכה לכתוב כל חייך." קתלין האנה היא "לחלוטין בעד טיילור סוויפט. אני חושבת שיש לה מילים סופר-חכמות בשיריה, ואני אוהבת את זה שהיא כותבת את המוסיקה של עצמה." שירלי מנסון ציינה כי היא "מאוד מוכשרת בכתיבת שירים... היא ציירה דלת משלה והלכה ישר דרכה... זה מה שאמנים אמורים לעשות." לינה דנהאם, היוצרת והכוכבת של סדרת הטלוויזיה של HBO בנות , תארה את סוויפט כ"נפש אמנותית תאומה."

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של CSI של רשת הטלוויזיה CBS, כששיחקה נערה מרדנית. הניו יורק טיימס ציין כי האופי של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך". הרולינג סטון הרגיש שהיא "עושה עבודה טובה עם התסריט." מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט ארחה והופיעה כאורחת מוסיקלית בפרק של סאטרדיי נייט לייב. אנטרטיינמנט ויקלי תאר אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה עד כה", וציין כי היא "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'."

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה בסרט באורך מלא בקומדיה יום האהבה (2010), כששחקה את חברתו המטורללת של תיכוניסט ספורטאי. לוס אנג'לס טיימס הרגיש שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני" ואילו סן פרנסיסקו כרוניקל מצא אותה "מצחיקה מאוד". הטיים ציין כי סוויפט ציירה את דמותה "בצורה מקסימה". עם זאת, וראייטי מצא אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה". הניו יורק דיילי ניוז תיארו את ביצועיה "מגושמים עד כאב". בשנת 2012, סוויפט דיבבה את אודרי, אוהבת עצים, בסרט האנימציה הלורקס. בשנת 2013, היא עשתה הופעת אורח קצרה בסיטקום הבחורה החדשה. בשנת 2014, היה לה תפקיד משני בסרט המעניק.

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמצים הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי. בשנים 2012 ו-2013 סוויפט הייתה הידוען התורם ביותר.[125] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ו"השראה לאחרים באמצעות פעולה". כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז קנדי רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט עם פרס גל התקווה ואמרה "טיילור היא הסוג של האישה שאנחנו רוצים שבנותינו יהיו".

סוויפט היא תומכת של חינוך לאמנויות. בשנת 2010, היא תרמה 75,000 דולרים לתיכון Hendersonville בנאשוויל כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר. בשנת 2012, היא התחייבה לתת 4,000,000 דולרים כדי לממן את בנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2014, ויאפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים. כמו כן בשנת 2012, סוויפט תרמה 60,000 דולרים למחלקות המוזיקה של שש מכללות בארה"ב. בשנת 2013, סוויפט תרמה 100,000 דולרים לתזמורת נאשוויל.

סוויפט מקדמת אוריינות בקרב הילדים. בשנת 2009, היא תרמה 250,000 דולרים לבתי ספר שונים ברחבי ארה"ב שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם. הכסף שימש לקניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים. בשנת 2011, סוויפט תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה. בשנת 2012, היא תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, מעונות וגני ילדים. בשנת 2014, היא תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.

לאורך כל הקריירה שלה, סוויפט תרמה כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשינה 2008, היא תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום. מאוחר יותר באותה שנה, היא תרמה 100,000 דולרים לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות של השיטפון באיווה של 2008. בשנת 2009, בשנת 2010, היא השתתפה בתוכנית תקווה להאיטי, כשהופיעה בה וענתה על שיחות טלפון מצופים המבקשים לתרום כסף. היא גם הקליטה שיר לאלבום Hope for Haiti Now. בתגובה לשיטפונות בטנסי במאי 2010, סוויפט תרמה 500,000 דולרים. מאוחר יותר באותה שנה, היא תרמה 100,000 דולרים כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע על ידי מי שיטפונות. בשנת 2011, סוויפט ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של Speak Now World Tour בצפון אמריקה כהופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית, במהלכו גייסה יותר מ-750,000 דולרים.

הזמרת תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008, היא תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה  Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות. בשנת 2009, תרמה 20,000 $ לילדים במצוקה. בשנת 2011, סוויפט תרמה 25,000 דולרים לבית החולים למחקר סנט ג'וד, טנסי. בשנת 2012, סוויפט השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer, כשהיא מבצעת את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שמת מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, כשכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה הקשורים לסרטן. בשנת 2014, היא תרמה 100,000 דולרים לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולרים לבית החולים לילדים של פילדלפיה. סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא דופלקס פנטהאוז בטרייבקה, ניו יורק. היא גם מבלה חלק מהזמן בקוטג' בן שלושה חדרי שינה בבוורלי הילס, קליפורניה, ובדופלקס פנטהאוז במרכז נאשוויל, טנסי. היא מחזיקה בית קיץ בן שמונה חדרי שינה בווטש היל, רוד איילנד. בנוסף, סוויפט רכשה אחוזה בת ארבעה חדרי שינה בבל מיד, טנסי להוריה. היא מחזיקה במטוס מנהלים ובהאנגר בשדה התעופה הבינלאומי של נאשוויל.

לדברי רשימת 100 הסלבריטאים של פורבס, שמפורסמת מדי שנה בחודש מאי, סוויפט הרוויחה 18 מיליון דולר בשנת 2009, 45 מיליון דולר בשנת 2010, 45 מיליון דולר בשנת 2011, 57 מיליון דולר בשנת 2012, 55 מיליון דולר בשנת 2013 ו-64 מיליון דולר בשנת 2014.

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט יצאה עם הזמר ג'ו ג'ונאס מיולי עד אוקטובר 2008, ועם השחקן טיילור לאוטנר מאוקטובר עד דצמבר 2009. היא הייתה בקשר רומנטי עם המוסיקאי ג'ון מאייר משלהי 2009 ועד תחילת 2010. היא יצאה עם השחקן ג'ייק ג'ילנהול מאוקטובר עד דצמבר 2010. סוויפט יצאה עם קונור קנדי מיולי עד ספטמבר 2012. היא יצאה עם חבר להקת הבנים ואן דיירקשן הארי סטיילס מאוקטובר 2012 עד ינואר 2013.

ג'ונאס, מאייר וסטיילס כתבו שירים על סוויפט.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט אמרה שהיא נרשמה להצביע ביום ההולדת ה-18 שלה. במהלך מסע הבחירות לנשיאות 2008, היא תמכה בקמפיין "כל אישה נחשבת", שמטרתו הייתה לשלב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו הודעת שירות לציבור בקמפיין "הצבע למען מדינתך". לדבריה: "אני לא חושבת שזה התפקיד שלי לנסות ולהשפיע על אנשים באיזו דרך עליהם להצביע." בעקבות השבעתו של הנשיא אובמה, היא אמרה לרולינג סטון שהיא תמכה בנשיא: "מעולם לא ראיתי את הארץ הזאת כל כך שמחה על החלטה פוליטית בכל חיי. אני כל כך שמחה שאלו היו הבחירות הראשונות שלי".

בשנת 2012, סוויפט קיבלה את פרס בחירת הילדים כהכרה בעבודת הצדקה שלה מידי מישל אובמה, ששיבחה אותה כמי ש"זינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג." סוויפט תארה מאוחר יותר את הגברת הראשונה כ-"מודל לחיקוי."

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט זכתה בשבעה פרסי גראמי, שישה עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, אחד עשר פרסי איגוד מוסיקת הקאנטרי, שבעה פרסי האקדמיה למוסיקת הקאנטרי, ושנים עשר פרסי בילבורד. ככותבת שירים, היא כובדה על ידי אגוד כותבי השירים של נאשוויל והיכל התהילה של כותבי השירים. בשנת 2013, היא הפכה לאדם השני (והאישה ראשונה) שקיבל את פרס הפסגה איגוד מוסיקת הקאנטרי. בנוסף, היא קיבלה שתי מועמדויות לפרס גלובוס הזהב. בדצמבר 2011, היא זכתה בפרס הרמוני היוקרתי מאת תזמורת נאשוויל עבור הישגיה במוסיקה על פני ז'אנרים רבים. בשנת 2013, זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל בפעם השישית ברציפות. בשנת 2011 ו-2014 היא הוכרזה אשת השנה של בילבורד, ובכך הפכה לראשונה שזכתה בפרס פעמיים. בשנת 2014 הייתה הראשונה לזכות בפרס דיק קלארק למצויינות במוזיקה, הפרס המכובד ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.

לדברי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA), סוויפט היא האמן השני הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית, עם מכירות מוסמכות של 65.5 מיליון סינגלים דיגיטליים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי לייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007: Connect Set
  • iTunes Live from SoHo :2008
  • 2011: Speak Now: World Tour Live

אלבומים אחרים - אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007: Sounds of the Season: The Taylor Swift Holiday Collection
  • 2007: Rhapsody Originals
  • Beautiful Eyes :2008

אלבומי DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard :2009
  • Taylor Swift: Journey to Fearless :2011

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009-10: Fearless Tour
  • 2011-12: Speak Now World Tour
  • 2013-14: Red Tour
  • 2015: The 1989 World tour

סרטים וסדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: Wonderstruck
  • Wonderstruck Enchanted :2012
  • Taylor :2013
  • 2014 : Incredible Things

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "Amy Winehouse Wins Best New Artist, Kanye West Pays Tribute to Mom – Grammy Awards 2008, Grammy Awards", People.com, 2.10.2008
  2. ^ Cohen, Erica, "Taylor Swift's father is a Blue Hen", Udel.edu. September 23, 2009
  3. ^ Cooper, Brittany Joy, "Taylor Swift Opens Up About a Future in Acting and Admiration for Emma Stone". Taste of Country, April 15, 2012.
  4. ^ MacPherson, Alex "Taylor Swift: 'I want to believe in pretty lies'". The Guardian (London), October 18, 2012
  5. ^ Diu, Nisha Lilia, "Taylor Swift: 'I won't do sexy shoots'". Daily Telegraph (London), April 3, 2011
  6. ^ Malec, Jim, "Taylor Swift: The Garden In The Machine", American Songwriter. 02.05.2011.
  7. ^ Rollo, Sarah, "Showbiz – News – Computer repairman taught Swift guitar", Digital Spy, 3.11.2009 
  8. ^ Das, Lina, "Taylor Swift: 'Men hand me inspiration on a plate' | Mail Online", Dailymail.co.uk, 29.10.12
  9. ^ News : Taylor Swift's High School Names Auditorium in Her Honor", CMT, 23.9.10"
  10. ^ Grigoriadis, Vanessa, "The Very Pink, Very Perfect Life of Taylor Swift | Music News", Rolling Stone, 5.3.09
  11. ^ Kotb, Hoda, "On tour with Taylor Swift", Dateline NBC - Newsmakers - msnbc.com, MSNBC. 31.5.2009. 
  12. ^ DeLuca, Dan, "Focused on 'great songs' Taylor Swift isn't thinking about "the next level" or Joe Jon as gossip", philly.com. p. 1., 11.11.2008
  13. ^ Willman, Chris, "Taylor Swift's Road to Fame – The chipmunk years", Entertainment Weekly. p. 2., 5.2.2008 
  14. ^ Preston, John, "Taylor Swift: the 19-year-old country music star conquering America – and now Britain – Telegraph". London: Telegraph.co.uk, 26.4.2009
  15. ^ Taylor Swift (CD). Taylor Swift. Big Machine Records. 2006.
  16. ^ Carminica, Jon, "A Young Outsider's Life Turned Inside Out", The New York Times, 5.9.2008
  17. ^ Frere-Jones, Sasha, "Prodigy", The New Yorker, 10.11.2008
  18. ^ Caramanica, Jon, "My Music, MySpace, My Life", The New York Times, 7.11.2008
  19. ^ Taylor Swift No. 1 on iTunes", Great American Country, 19.12.2007"
  20. ^ Harris, Chris, "Taylor Swift Scores First Chart-Topping Debut With Fearless", MTV, 19.11.2008
  21. ^ Taylor Swift Tops 20 Million in Record Sales", (Press release), Big Machine Records, 31.5.2011"
  22. ^ Taylor Swift owns top of country chart", Country Standard Time, "23.7.2008
  23. ^ Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project", Great American Country, 15.7.2008"
  24. ^ Photos : 43rd Annual ACM Awards – Onstage: Winners : Acceptance Speech", CMT, 18.5.2008"
  25. ^ רשימת הזוכים לשנת 2008, האתר הרשמי של פרסי המוזיקה האמריקאית
  26. ^ 26.0 26.1 Fearless Platinum Edition (CD). Taylor Swift. Big Machine Records. 2008. BMRATS0250.
  27. ^ Caramanica, Jon, "Sounds of Swagger and Sob Stories", The New York Times, 19.12.2008
  28. ^ Rosen, Jody "Albums Reviews – Fearless", Rolling Stone, 13.11.2008 
  29. ^ Robert Christgau: CG: taylor swift", robertchristgau.com"
  30. ^ Love Story – Taylor Swift", Billboard, Nielsen Business Media, Inc"
  31. ^ Ben-Yehuda, Ayala, "Black Eyed Peas, Jason Mraz Tie Records On Billboard Hot 100", Billboard. Nielsen Business Media, Inc, 13.8.2009.
  32. ^ Taylor Swift's Fearless Makes History With No 1 Debut On Billboard's Top 200 All-Genre Album Sales Chart", TOP 40 Charts. 20.11.2008"
  33. ^ Grein, Paul, "Chart Watch Extra: 20 Years Of Top Albums". Yahoo! Music. Yahoo!, 12.5.2011
  34. ^ Herrera, Monica, "Taylor Swift Announces Second Leg Of 'Fearless' Tour", Billboard, 8.10.2009 
  35. ^ Mapes, Jillian, "Taylor Swift Announces 'Speak Now' World Tour", Billboard, 23.11.2010
  36. ^ Taylor Swift's Journey to Fearless : Programs : The Hub : Discovery Press Web", Press.discovery.com"
  37. ^ ,Hannah Montana The Movie Production Notes", Walt Disney Pictures. VisualHollywood.com"
  38. ^ Boys Like Girls Dish on Taylor Swift", Seventeen, seventeen.com, 15.12.2009"
  39. ^ Weiner, Jonah; Jody Rosen, "Track of the Week: Taylor Swift, "Today Was a Fairytale"", Slate. The Washington Post Company, 28.1.2010
  40. ^ Vena, Jocelyn, "Better Than Ezra 'Honored' By Taylor Swift's Performance Of 'Breathless' At Haiti Telethon", MTV.com, 26.1.2010
  41. ^ שיף, עינב, "קנייה ווסט זוכה לשריקות בוז בטקס פרסי ה-VMA", וואלה תרבות, 14.9.2009
  42. ^ Anderson, Kyle, "Kanye West's VMA Interruption Gives Birth To Internet Photo Meme", MTV, 16.9.2009
  43. ^ "Kanye calls Taylor Swift after 'View' appearance".Associated Press/MSNBC. 15.9.2009
  44. ^ "גראמי 2010: ביונסה וטיילור סוויפט הן הזוכות הגדולות", nrg תרבות, 1.2.2010
  45. ^ Caramanica, Jon, "For Young Superstar Taylor Swift, Big Wins Mean Innocence Lost", The New York Times, 1.2.2010
  46. ^ 46.0 46.1 Nicks, Stevie "The 2010 TIME 100 – Taylor Swift", TIME Magazine, 29.4.2010
  47. ^ Schneider, Marc, "Taylor Swift Named Billboard Woman of the Year", Billboard, 11.10.2011
  48. ^ Taylor Swift Wins CMA Entertainer of the Year", Fox News, 11.11.2009"
  49. ^ Taylor Swift Wins Album of the Year at Academy of Country Music Awards", Big Machine Press Release, 6.4.2009"
  50. ^ Taylor Swift, Michael Jackson Big Winners At American Music Awards", MTV, 10.12.2009"
  51. ^ 2009 Artists Of The Year", Billboard.com, 10.12.2009"
  52. ^ 52.0 52.1 Caramanica, Jon, "Taylor Swift, Angry on 'Speak Now', NYTimes.com". The New York Times, 20.10.2010
  53. ^ Weber, Theon, "The Iceberg Songs of Taylor Swift", The Village Voice, 3.11.2010
  54. ^ Sheffield, Rob, "Speak Now by Taylor Swift", Rolling Stone, 26.10.2010
  55. ^ D'Zurilla, Christie, "Surprise Taylor Swift street concert snarls rush hour traffic in Hollywood", Los Angeles Times, 29.10.2010
  56. ^ "Taylor Swift's New Single, "Mine," Shipped to Country Radio After Leak", Country Music Television, 8.4.2010.
  57. ^ "מכרה מיליון: טיילור סוויפט שוברת שיאים", musicaneto.com, ב-3.11.2010 
  58. ^ Wyland, Sarah, "Taylor Swift Celebrates Nashville Homecoming". Great American Country. Scripps Networks Interactive, 20.9.2011
  59. ^ 59.0 59.1 Allen, Bob, "Hot Tours: Taylor Swift, George Strait, Cirque Du Soleil". Billboard.biz, 29.3.2012
  60. ^ 60.0 60.1 60.2 Roland, Tom, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, 2.12.2011
  61. ^ Glazer, Eliot, "Watch Taylor Swift Duet With Shawn Colvin", New York. vulture.com, 31.10.2011 
  62. ^ http://taylorswift.com/news/52463, Taylor Swift official site, 21.11.2011
  63. ^ Wyland, Sarah, "Taylor Swift Takes Home Two GRAMMYs at Tribute-Filled Show,.Great American Country, 12.2.2012
  64. ^ Deerwester, Jayme, "Adoration for Adele: 6 Grammys", USA Today, 12.2.2012
  65. ^ Smith, Hazel, "News : HOT DISH: Taylor Swift Sings Alan Jackson's Masterpiece at Nashville Songwriters Celebration", CMT, 24.10.2011
  66. ^ Talbott, Chris, "Taylor Swift wins ACM entertainer of the year". Yahoo! News. Associated Press. 1.4.2012. 
  67. ^ CMA Awards 2011: Taylor Swift wins entertainer of the year", CBS News, 10.11.2011"
  68. ^ American Music Awards 2011: Taylor Swift wins artist of the year", CBS News, 21.11.2011"
  69. ^ Herrera, Monica "Taylor Swift, Arcade Fire Talk 'Hunger Games'". Rolling Stone, 15.3.2012 
  70. ^ 70.0 70.1 70.2 Labrecque, Jeff, "Swift's Poetry Turns Into Globe-Nominated Tune", Deadline.com, 13.12.12
  71. ^ Bjorke, Matt, "Country Chart News: Top 30 Digital Singles: The Week of April 11, 2012", roughstock.com, 11.4.2012
  72. ^ Horowitz, Steven J., "B.o.B Explains Origins Of Taylor Swift Collaboration "Both Of Us", HipHop DX, 20.4.2012
  73. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift sees 'Red' all over", USA Today, 17.10.2012
  74. ^ Caramanica, Jon, "No More Kid Stuff for Taylor SwiftThe New York Times, 24.10.2012
  75. ^ Pop, Rock & Jazz, Oct 21", The Sunday Times, 21.10.2012"
  76. ^ Dolan, Jon, "Red - Album ReviewsRolling Stone, 23.10.2012
  77. ^ Haruch, Steve, "Dear (Papa) John: Taylor Swift Is Psyched You Can Buy Her New Album With Your Pizza", Nashvillescene.com, 20.10.12
  78. ^ Bernstein, Alyssa, ""All Access Nashville with Katie Couric" A Special Edition of "20/20" Airs Friday, October 26 at 9 PM ET on ABC", Abcnews.go.com, 16.10.12
  79. ^ Trust, Gary, "Taylor Swift Scores First Hot 100 No. 1". Billboard. Prometheus Global Media, 22.8.2012
  80. ^ "טיילור סוויפט מכרה מיליון עותקים תוך שבוע", וואלה תרבות, 24.10.12
  81. ^ Frith, Maxine, "Love Story: how Harry Styles became Taylor Swift's Romeo - London Life - Life & Style - London Evening Standard", Standard.co.uk, 6.12.2012
  82. ^ Whitaker, Sterling, "Taylor Swift Announces 2014 Red Tour Dates in Asia", Theboot.com, 12.2.2014
  83. ^ Weber, Lindsey, "Which of Taylor Swift’s Many Concert Guest Stars Are Truly Her BFFs?", 11.9.2013
  84. ^ Allen, Bob, "Taylor Swift's Red Wraps as All-Time Country Tour", billboard.com, 3.7.14
  85. ^ Labrecque, Jeff, (December 12, 2013). "'12 Years a Slave' and 'American Hustle' lead Golden Globe nominees" ew.com, 12.12.13
  86. ^ Bonaguro, Alison, "News : OFFSTAGE: Tim McGraw Wanted to Make Taylor Swift Duet an Event", CMT, 25.1.2013
  87. ^ Grammys 2014: full list of winners", telegraph.co.uk, 27.1.2014"
  88. ^ Lopez, Korina, "Taylor Swift genuinely surprised by Pinnacle win. Is there anything left for Taylor Swift to win?", usatoday.com, 6.11.13
  89. ^ Caramanica, Jon, "Country Awards Hold Swift Close", The New York Times, 7.11.13
  90. ^ Crouch, Ian, "Lifetime Achievements: Taylor Swift Says Goodbye to Country Music?", The New Yorker, 7.11.13
  91. ^ McGovern, Kyle, "MTV EMAs 2012: Taylor Swift Is Popular in Europe, Too", Spin, 12.11.12
  92. ^ EW Staff, "VMAs: The 2013 Winner's List", Entertainment Weekly, 25.8.13
  93. ^ נבו, אסף, "טקס ה-AMA: סוויפט שברה שיא, גאגא וסיירוס הדהימו", מאקו, 25.11.13
  94. ^ Hackett, Vernell, "Nashville Songwriters Hall of Fame Adds Mary Chapin Carpenter and More", The Boot, 8.10.12
  95. ^ "בילבורד 2013: טיילור סוויפט מככבת", ynet, 20.5.13
  96. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift debuts 'Shake It Off,' reveals '1989' album", Usatoday.com, 18.8.14
  97. ^ The Reinvention of Taylor SwiftRolling Stone, 25.9.14"
  98. ^ Ryan, Patrick, "Taylor Swift summons the magical music of '1989'", Usatoday.com, 22.10.14
  99. ^ Sheffield, Rob, "Taylor Swift's New Album: 1989", Rolling Stone, 24.10.14
  100. ^ Caramanica, Jon, "Taylor Swift 1989 New Album Review", The New York Times,23.10.14
  101. ^ Weber, Lindsey, "Taylor Swift Is the Reigning Queen of Celebrity Social-Media", vulture.com, 29.10.14
  102. ^ זהר, איתמר, "איך לעזאזל הצליחה טיילור סוויפט למכור כל כך הרבה אלבומים", הארץ, 6.11.14
  103. ^ Caulfield, Keith, "Official: Taylor Swift's '1989' Debuts With 1.287 Million Sold In First Week", billboard.com, 4.11.14
  104. ^ 104.0 104.1 Kaulfield, Keith, "Taylor Swift's '1989' No. 1 for Third Week on Billboard 200", billboard.com, 19.11.14
  105. ^ Trust, Gary, "Taylor Swift Makes Hot 100 History With 'Blank Space'", billboard.com, 19.11.14
  106. ^ Kreps, Daniel, "Taylor Swift Reveals Massive 1989 World Tour", Rolling Stones, 4.11.14
  107. ^ אסף נבו, טיילור סוויפט אשת השנה של הבילבורד בפעם השנייה ברציפות, ‏12.10.14
  108. ^ ירון, עודד, "טיילור סוויפט הסירה את כל אלבומיה מ-Spotify במחאה על גובה התמלוגים", הארץ, 3.11.14
  109. ^ Hatza, George, "Taylor Swift: Growing into superstardom", Readingeagle.com, 8.12.08
  110. ^ Bonaguro, Alison, "News : Taylor Swift Says to Love What You Loved When You Were 6", CMT, 26.10.10
  111. ^ McCafferty, Dennis, "Taylor's Swift rise", USA Weekend, 13.4.08
  112. ^ "Interview with Taylor Swift", TIME, 23.4.09
  113. ^ Roland, Tom, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", billboard.com, 2.12.11
  114. ^ Bonaguro, Alison, "OFFSTAGE: Taylor Swift Plays Dixie Chicks for a Dixie Chick", CMT, 25.7.11
  115. ^ 115.0 115.1 Rolling Stone, The Unabridged Taylor Swift, Rolling Stone, 2.12.08
  116. ^ Lewis, Randy, "Ready to take wing – Los Angeles Times", Articles.latimes.com, 6.2.08
  117. ^ CMT staff, "20 Questions With Taylor Swift", CMT, 12.11.07
  118. ^ Townsend, Allie, "Taylor Swift – The 140 Best Twitter Feeds of 2011", TIME, 28.3.11
  119. ^ 119.0 119.1 "Taylor Swift is listening to...", Usatoday.Com, 12.11.08
  120. ^ 120.0 120.1 Dickinson, Chrissie, "Taylor Swift talks about Red – Chicago Tribune", Articles.chicagotribune.com, 18.10.12
  121. ^ InStyle, Taylor Swift on Fame, Guys & Fashion, InStyle, יוני 2011
  122. ^ Glock, Allison, "The Sweet Charmed Life of Taylor Swift", deltaskymag.delta.com, 2.11.12
  123. ^ Mansfield, Brian, "Taylor Swift learns to 'Speak Now,' reveal her maturity", Usatoday.Com, 23.10.10
  124. ^ "Taylor Swift's appeal soars with her album sales | Tune In Music City | The Tennessean", Blogs.tennessean.com, 30.10.12
  125. ^ Rouse, Wade, "Taylor Swift Tops List of 2013's Most Charitable Celebrities", people.com, 30.12.2013