טייסת 101

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טייסת 101
IAF Squadron 101 2.png
סמל טייסת 101
שם: טייסת הקרב הראשונה
סוג: מטוסי קרב
יעוד: תקיפה, יירוט, הפצצה, צילום אווירי
שנת הקמה: 1948
בסיס: חצור
כלי טיס: F-16C ("ברק" חד־מושבי)
כלי טיס בעבר: כפיר, נשר, מיראז' 3C, מיסטר,
ריפבליק RC-3 סי-בי, ‏P-51 מוסטנג,
ספיטפייר, אוויה S-199
מטוס F-16 של טייסת 101 בגישה לנחיתה
סמלה הראשון של הטייסת בתקופת המטוסים אוויה S-199, ספיטפייר, ‏P-51 מוסטנג, ריפבליק RC-3 סי-בי.

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים: אוויה S-199 ("סכין"), ספיטפייר, P-51 מוסטנג, סי-בי, מיסטר, מיראז' 3C ("שחק"), נשר, כפיר ואחרים. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק") מבסיס חצור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסת הוקמה בשנת 1948 על ידי לו לנארט ומודי אלון, כאשר לנארט היה למעשה מפקדה הראשון בפועל, אך אלון הוא הראשון שמונה רשמית להיות מפקדה.

ב-29 במאי 1948 מונה אלון למפקד הטייסת, ועוד באותו יום לפנות ערב יצא לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה, מדגם "אוויה S-199" ("מסרשמיט"), שעד אז עצם קיומם של מטוסי קרב ישראליים היה בגדר סוד. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. בתקיפה נהרג אחד הטייסים, אדי כהן.[1]

ב-3 ביוני המריא אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו שתי דקוטות מצריות שהפציצו את תל אביב. כל זאת לאחר כשבועיים של הפצצות כמעט יום יום. העיר תל אביב לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. ב-8 ביולי המריא אלון כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי "ספיטפייר" מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. ב-16 באוקטובר 1948 חזר אלון יחד עם עזר ויצמן מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד; אלון התרסק עם מטוסו בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה, ונהרג. סיד כהן החליף אותו בפיקוד על הטייסת.

8 ממטוסי הטייסת השתתפו בקרב האוויר של 13 בספטמבר 1973, שבמהלכו הופלו 12 מטוסי מיג סוריים ומטוס ישראלי אחד.

בסיום מלחמת ההתשה נמנו טייסי הטייסת עם הכוחות שהשתתפו במבצע רימון 20, שבמסגרתו הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי מצרים חמישה מטוסי מיג-21 מוטסים בידי טייסים סובייטיים.

במלחמת יום הכיפורים הפעילה הטייסת מטוסי מיראז' 3 ("שחק"). על הטייסת פיקד סא"ל אבי לניר עד שנפל בשבי סוריה ב־13 באוקטובר 1973 לאחר שנאלץ לנטוש את מטוסו שנפגע מטיל קרקע-אוויר בדרכו חזרה לישראל לאחר משימה בעומק השטח הסורי. בשבי עונה לניר למוות על ידי חוקריו. גופתו הוחזרה לישראל ב-6 ביוני 1974 ובאפריל 1976 הוענק לו עיטור העוז. את לניר החליף בפיקוד על הטייסת סגנו, ישראל בהרב, ובתום המלחמה מונה הרצל בודינגר לפיקוד על הטייסת.

מפקדי הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה ראשונה - אוויה S-199, ספיטפייר, מוסטנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד מינוי הערות
מרדכי (מודי) אלון מאי 1948 ממלאי המקום היו ביל קייזר וסימור פלדמן
סיד כהן אוקטובר 1948
עזר ויצמן מרץ 1949
יעקב כהן יוני 1949
גרישה בראון יולי 1949
משה פלד דצמבר 1950
מאיר רוף מרץ 1951
אברהם יפה יולי 1951
מרדכי הוד מרץ 1952
מאיר רוף מרץ 1953
בני פלד אפריל 1954 ממלא מקום
אברהם יפה יוני 1954
יצחק יבנה אוגוסט 1954

תקופה שנייה - דאסו מיסטר A4[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד מינוי הערות
בני פלד פברואר 1956 בזמן פציעתו, ממלא המקום היה מנחם בר
יעקב אגסי אוקטובר 1957 ממלא מקום
יעקב "יאק" נבו דצמבר 1957 ממלא מקום
אהרון יואלי מאי 1958
יוסף ג'ו אלון אוגוסט 1960
רפי הר-לב אוגוסט 1961

תקופה שלישית - שחק, נשר, כפיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד מינוי הערות
יוסף ג'ו אלון נובמבר 1961
ארלוזור לב (זוריק) דצמבר 1963
עמוס לפידות אוגוסט 1965
דן סבר יוני 1967 ממלא מקום
עודד מרום דצמבר 1967
יפתח ספקטור אפריל 1970
אברהם לניר אוגוסט 1971
ישראל בהרב 13.10.73 ממלא מקום
הרצל בודינגר אוקטובר 1973
איתן פלד נובמבר 1976
נחום מרחבי ספטמבר 1977
עמוס שחר מאי 1979
ערן גל יולי 1982
יורם פלד יולי 1984

תקופה רביעית - F-16C[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד מינוי הערות
יורם פלד מרץ 1987
רני פלק יולי 1989 לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
רם שמואלי מאי 1991 לימים מפקד בסיסי עובדה ורמת דוד בדרגת אל"מ וראש להק מודיעין בדרגת תא"ל
רוני שלומי אוגוסט 1994 נהרג עם נווטו ביולי 1995 בתאונה אווירית לאחר התנגשות עם מטוס אחר מהטייסת
נמרוד שפר יולי 1995 לשעבר ראש מטה חיל האוויר בדרגת תא"ל, כיום ראש אג"ת בדרגת אלוף.
שלי גוטמן אוקטובר 1997 לימים מפקד בסיס חצרים בדרגת תא"ל
סא"ל יפהוד 1999-2001
סא"ל אריאל בריקמן 2001-2003 לימים מפקד בסיס חצור בדרגת אל"מ
סא"ל ארז 2003-2005
סא"ל יזהר 2005-2007
סא"ל ירון 2007-2009
סא"ל מיקי 2009-2011
סא"ל עמית 2011 ועד היום

סמל הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הטייסת עוצב על ידי טייס מח"ל בשם סטן אנדרוס (שנהרג מאוחר יותר) באחד מערבי הטייסת, והטייסים שהיו איתו החליטו לבחור את המספר 101 כמספר הטייסת. מודי אלון לא אהב את הסמל והציע להשתמש בעקרב כסמל הטייסת. הטייסים דחו את הצעתו, ולאחר הקמת טייסת 105 מתוך טייסת 101, נבחר העקרב לשמש כסמלה. בתקופת מלחמת העצמאות חבשו אנשי הטייסת כובעים אדומים, ונודעו כ"טייסת האדומה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב 1975, עמ' 59