טייסת 341 (חיל האוויר המלכותי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטוס ספיטפייר מדגם IX, שכמוהו שימשו את טייסת 341.

טייסת 341אנגלית: No. 341 Squadron, בצרפתית: Groupe de Chasse n° 3/2), או טייסת אלזס, הייתה טייסת מטוסי קרב של חיל האוויר המלכותי הבריטי במלחמת העולם השנייה, אשר אוישה על ידי טייסים צרפתים.

תולדות הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלב לורן הצרפתי צויר על גבי מטוסי הטייסת, בצד אותיות הזיהוי שלה - NL.

הטייסת הוקמה ב-15 בינואר 1943 בבסיס חיל האוויר המלכותי טרנהאוס (Turnhouse) שבבריטניה (כיום זהו שדה התעופה של העיר אדינבורו).‏[1] היא אוישה באנשי צוות אוויר מכוחות האוויר של צרפת החופשית, ובמיוחד בטייסים צרפתים ששירתו לפני כן בזירת צפון אפריקה בצדן של טייסות קרב בריטיות. פייר קלוסטרמן, לימים אחד מאלופי הטיס של צרפת במלחמת העולם השנייה, היה אחד הטייסים הראשונים שהוצבו לטייסת, בתחילת שירותו בחיל האוויר המלכותי.

הטייסת צוידה ב-12 מטוסי ספיטפייר מדגם V-B, אשר אורגנו בשני גפים – גף "מילוז" (Mulhouse) וגף "שטרסבורג" (Strasbourg) - על שמן של שתי ערים בחבל אלזס (Alsace) שבצרפת. אותיות הטייסת שצוירו על גבי מטוסיה היו NL. המוטו של הטייסת היה "רעות" (Friendship).

ב-21 במרץ 1943 הועברה הטייסת לבסיס חיל האוויר ביגין היל (Biggin Hill) שבדרום לונדון, אשר קצר תהילה בימי הקרב על בריטניה. לרגל המעבר הוחלפו מטוסיה למטוסי ספיטפייר חדישים יותר מדגם IX. מבסיס זה החלה הטייסת להשתתף בפשיטות חיל האוויר המלכותי מעל צרפת הכבושה. ב-11 באוקטובר 1943 עברה הטייסת לבסיס בקורנוול על מנת להשתתף בפעולות אוויריות מעל חבל ברטאן בצרפת. ב-14 באפריל 1944, לקראת פלישת בעלות הברית לצרפת, עברה לבסיס חיל האוויר מרסטון (Merston) שבדרום מזרח אנגליה, כחלק מחיל האוויר הטקטי השני (2nd Tactical Air Force) הבריטי. בהמשך פעלה מבסיס חיל האוויר הסמוך טנגמר (Tangmere).

לאחר שהשתתפה בחיפוי על פעולות הפלישה לצרפת עברה הטייסת ב-19 באוגוסט 1944 לאחד משדות התעופה הקדמיים שהוקמו בצרפת – שדה התעופה B8 שהיה סמוך לעיר באייה (Bayeux) שבנורמנדי. בספטמבר עברה הטייסת לבלגיה והשתתפה מאז ועד סוף המלחמה (למעט חודש מנוחה בסקוטלנד בפברואר 1945) בסיורים בשמי גרמניה, שבהם הושם דגש על תקיפת מתקני תקשורת.

ב-27 בנובמבר 1945 מסרה הטייסת את מטוסיה ולמחרת חדלה להשתייך לחיל האוויר המלכותי הבריטי ועברה לפיקודו של חיל האוויר הצרפתי.‏[2]

הטייסת צברה יותר מ-9,000 שעות טיסה וביצעה למעלה מ-4,500 גיחות, כולל 655 גיחות של הפצצת-צלילה. היא הפילה 51 מטוסי אויב (ועוד 16 הפלות-בספק), הטביעה 27 כלי שיט והשמידה על הקרקע למעלה מ-550 כלי רכב. עשרים ואחד מטייסי הטייסת נהרגו.

עיטור מסדר השחרור (Ordre de la Libération) הצרפתי הוענק לטייסת ב-28 במאי 1945.

מפקדי הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי הטייסת, כולם בדרגת קומנדאנט (Commandant) המקבילה לדרגת רב-סרן, היו:

  • רנה מושוט (René Mouchotte)‏ – 9 בינואר 1943–27 באוגוסט 1943 (נהרג בקרב כמפקד הטייסת)
  • ברנאר דופרייה (Bernard Dupérier)‏ – 30 באוגוסט 1943–1 בדצמבר 1943
  • כריסטיאן מרטל (Christian Martell)‏ – 1 בדצמבר 1943–24 באוגוסט 1944
  • ז'אק-אנרי שלוסינג (Jacques-Henri Schloesing)‏ – 24–26 באוגוסט 1944 (נהרג בקרב לאחר ששימש יומיים כמפקד הטייסת)
  • ז'אק אנדרייה (Jacques Andrieux) – מ-26 באוגוסט 1944.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Halley 1988, p.377.
  2. ^ Rawlings 1978, p. 414.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פייר קלוסטרמן (1982), ההצגה הגדולה, תל אביב: משרד הביטחון.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • James J. Halley (1988), The Squadrons of the Royal Air Force & Commonwealth 1918-1988. Tonbridge, Kent,: Air Britain.
  • C.G. Jefford (2001), RAF Squadrons, a Comprehensive record of the Movement and Equipment of all RAF Squadrons and their Antecedents since 1912, Second edition, Shrewsbury, Shropshire: Airlife Publishing.
  • John D.R. Rawlings (1976), Fighter Squadrons of the RAF and their Aircraft, Second edition, London: Macdonald and Jane's.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]