טייס ניסוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טייס הניסוי צ'אק ייגר ליד המטוס הניסיוני בל X-1, שנועד לבחינת טכנולוגיות חדישות בתחום התעופה וחצה לראשונה את מחסום הקול
טייס הניסוי הוגו מרום במטוס פוגה מגיסטר שהורכב בישראל על ידי התעשייה האווירית (1960)

טייס ניסוי הוא טייס המטיס כלי טיס חדשים, כאלה שנערך בהם שינוי, או כלי טיס בשלב האבטיפוס, על מנת לבחון אותם או מכלולים חדשים שהותקנו בהם, לקבוע אם הם עומדים בדרישות ולהפעיל מכשור צב"ד. בשל העובדה שהתנהגותו של כלי הטיס באוויר לא נבחנה עד תום ובשל העובדה שטיסות המבחן נערכות פעמים רבות במתארים קיצוניים, התאונות מרובות ולפעמים קטלניות ולפיכך נחשב המקצוע למסוכן ביותר. טייסי ניסוי מועסקים אצל יצרני מטוסים, חילות אוויר וחברות תעופה אזרחיות. בנוסף, מטיסים טייסי ניסוי כלי טיס ניסיוניים, שלא נועדו לשירות, אלא לבחינת טכנולוגיות חדשניות ויש הפעילים גם בתחום האווירובטיקה (טיסות ראווה).

טייסי ניסוי הם טייסים מנוסים, לאחר שעות טיסה מעשיות רבות, לרוב בעלי הכשרה של מהנדסי אווירונאוטיקה והכשרה בתחומי הפעלת ציוד אוויוני, אמצעי לחימה ותקשורת, היכרות עמוקה עם נושא הבטיחות ויכולת אלתור ותגובה מהירה במקרה של תקלה.

למרות התפתחות בדיקות קרקעיות של הציוד על ידי סימולציה, מנהרת רוח וכדומה, עדיין קיים צורך בטיסה מאוישת במתארי אמת על מנת להכניס כלי טיס, או מכלול בכלי, לשירות.

טייסי ניסוי ישראליים: הוגו מרום, דני שפירא, רונן שפירא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]