טיירון גאטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיירון גאטרי

סר ויליאם טיירון גאטריאנגלית: William Tyrone Guthrie;‏ 2 ביולי 1900 - 15 במאי 1971) היה במאי תיאטרון אנגלי, ממייסדי פסטיבל התיאטרון סטרטפורד, תיאטרון גאטרי במיניאפוליס, מינסוטה, ומרכז טיירון גאטרי במודלת משפחתו, אנגמקריג (Annaghmakerrig), במחוז מונגהאן (Monaghan), אירלנד.

הוא נחשב לאחד מבמאי התיאטרון הבריטים החשובים של תקופתו.‏[1][2]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאטרי נולד בטאנברידג' וֵלס (Tunbridge Wells) במחוז קנט באנגליה, כבנם של ד"ר תומאס גאטרי (נכדו של המטיף והנדבן הסקוטי תומאס גאטרי) ושל נורה פאוור. אמו נורה הייתה הבת של סר ויליאם ג'יימס טיירון פאוור, מפקד חיל האספקה בצבא הבריטי מ-1863 עד 1869, ושל מרתה, בתו של ד"ר ג'ון מורהד מבית אנגמקריג ואשתו מפילדלפיה סוזן (אליבון) המפריז.[3] הסבא-רבא שלו היה השחקן האירי טיירון פאוור (Tyrone Power). כמו כן, הוא היה בן-דוד שני של השחקן ההוליוודי טיירון פאוור. אחותו, סוזן מרגרט, נישאה לחברו הטוב מהאוניברסיטה, המסאי הוברט בטלר.

הוא רכש תואר בהיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד, בה היה פעיל בתיאטרון הסטודנטים, ועבד במשך עונה אחת בבית התיאטרון של אוקספורד (Oxford Playhouse) שהוקם ב-1923 (והיה אז בימיו הראשונים).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1924 הצטרף גאטרי ל-BBC בתפקיד שדר והחל להפיק תסכיתים לרדיו. בשנה שלאחר מכן ביים בקבוצת התיאטרון Scottish Natioanl Players, ולאחר מכן חזר ל-BBC, שם היה לאחד הכותבים הראשונים שכתבו מחזות במיוחד לרדיו (תסכיתים).

בתקופה שבין 1929 ל-1933 ביים בתיאטראות שונים, לרבות בהפקה של "שש נפשות מחפשות מחבר" מאת לואיג'י פיראנדלו בשנת 1932. בשנים 1933-1934 ובשנים 1936-1945 היה במאי "חברת הרפטואר השייקספירי" (Shakespeare Repetory Company). לאחר מכן עבר למונטריאול, קנדה, שם הפיק סדרה של תסכיתים לרדיו בשם "הרומנטיקה של קנדה" (Romance of Canada) שעוסקת ברגעים מכוננים בהיסטוריה הקנדית. סדרת התסכיתים שודרה ברשת הרדיו של חברת הרכבת הלאומית של קנדה (CNR Radio).‏[4]

ב-1934 ביים גאטרי הפקה של "גן הדובדבנים" מאת אנטון צ'כוב. הייתה זו אולי ההפקה הראשונה בשפה האנגלית של המחזה. את הטקסט להפקה תרגם גיסו הוברט בטלר.

בשנות ה-40 החל גאטרי לביים אופרות, וזכה לשבחי הביקורת. בהפקותיו ניתן למנות העלאה של "כרמן" בתיאטרון סדלר'ס ולס בלונדון ובמטרופוליטן אופרה בניו יורק. בהמשך חזר לסקוטלנד, וב-1948 העלה יחד עם ג'יימס ברידי (James Bridie) את העיבוד המודרני הראשוני, מאת רוברט קמפ, לקומדיה הימי-בינימיית Ane Pleasant Satyre of the Thrie Estaitis ("סאטירה על שלוש המעמדות") מאת סר דייוויד לינדסאי (David Lyndsay). ההפקה הועלתה בפסטיבל הבינלאומי השני של אדינבורו, שהיה אירוע מעצב בתחייה המודרנית של התיאטרון הסקוטי. המחזה הועלה ב"היכל הכנסים של הכנסייה הסקוטית" על ה"מאונד" (תל ידוע באדינבורו), והותאם להיות מוצג בשיטת ה-"thrust stage" שהייתה מזוהה עם גאטרי, ובה הבמה מוקפת בקהל משלושה צדדים; אירוע זה נחשב ככזה שנתן תוקף איתן לשיטה זו ונחשב לביצוע מיטבי שלה.

פסטיבל סטרטפורד של קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1953 הוזמן גאטרי לסייע בהקמת פסטיבל סטרטפורד של קנדה, פסטיבל להעלאת מחזות שייקספיר. גאטרי התלהב מהרעיון להקים תיאטרון שייקספירי במיקום קנדי מרוחק, וביקש ממעצבת התיאטרון טניה מויסייוויץ' (Tanya Moiseiwitsch) להצטרף אליו, ולשכלל את שיטת ה-"thrust stage", שאולתרה בהצלחה באדינבורו. כמו כן ליהק את השחקנים אלק גינס ואיירין וורת' לשחק במחזה הפותח של הפסטיבל, "ריצ'רד השלישי". כל ההופעות בעונות הראשונות של הפסטיבל הועלו באוהל גדול על גדות נהר אייבון (Avon). במשך שלוש עונות שימש גאטרי מפקח אמנותי, ועבודתו בסטרטפורד נחשבת כבעלת השפעה חשובה בפיתוח התיאטרון הקנדי.[5][6] ב-1963 הקים את תיאטרון גאטרי במיניאפוליס, מינסוטה, שעוצב בידי האדריכל רלף רפסון (Ralph Rapson).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947 נקרא לתיאטרון "הבימה" הישראלי כדי לביים את ההצגה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס, בתרגומו של שאול טשרניחובסקי. בהצגה השתתפו כל שחקני התיאטרון, והיא זכתה להצלחה גדולה.‏[7] הצגת הבכורה התקיימה ב-9 בפברואר 1947, ובסה"כ הועלו 55 הצגות.‏[8]

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמה לביוגרפיה שלו כתב ג'יימס פורסית' (James Forsyth): "גאטרי היה אנטי-ברודוויי, אנטי-וסט אנד, אנטי כל דבר שיכול להיחשב 'תיאטרון לגיטימי', אך לבסוף הגיע להיות מתמודד ראוי לתואר 'במאי התיאטרון הבריטי החשוב ביותר בזמנו'".‏[1] במאי התיאטרון סר פיטר הול כתב כי "אחד מהגדולים שנולדו בתיאטרון הבריטי... גאטרי היה דמות גדולה בכל מובן. הוא סלל את הנתיב לתיאטרון המסובסד של שנות השישים. הוא הראה כיצד לנהל חברה ואיך להריץ תיאטרון. והוא היה גאון ולעתים במאי גדול...".‏[2]

גאטרי כתב שני ספרים חשובים על בימוי תיאטרון דרמטי: Theatre Prospect‏ (1932)‏[9] ו-A Life in the Theatre‏ (1959).‏[10]

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1963 עד 1970 שימש נשיא אוניברסיטת המלכה של בלפסט (Queen's University Belfast) בבלפסט שבצפון אירלנד.[11]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 גאטרי נישא לג'ודית ברטרטון (Judith Bretherton), שנפטרה שנה אחריו. ב-1961 קיבל תואר אבירות, ומת עשור לאחר מכן בביתו שבאנגמקריג בניובליס, במחוז מונגהן (Monaghan) באירלנד, בגיל 70. הוא נקבר בבית הקברות של כנסיית אגהבוג של אירלנד (Aghabog Church of Ireland) בניובליס.[12]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Forsyth, James (1976). Tyrone Guthrie. London: Hamish Hamilton. 
  • Guthrie, Tyrone (1932). Theatre Prospect. London: Wishart. OCLC 1903289. 
  • Guthrie, Tyrone; Davies, Robertson; Macdonald, Grant (1953). Renown at Stratford; A Record of the Shakespeare Festival in Canada, 1953. Toronto: Clark, Irwin. OCLC 6122929. 
  • Guthrie, Tyrone (1959). A Life in the Theatre. New York: McGraw-Hill. OCLC 331308. 
  • Guthrie, Tyrone (1964). A New Theatre. New York: McGraw-Hill. OCLC 331078. 
  • Guthrie, Tyrone (1965). In Various Directions. New York: Macmillan. OCLC 711657. 
  • Guthrie, Tyrone (1971). Tyrone Guthrie on Acting. New York: Viking Press. ISBN 0-670-73832-8. 
  • Rossi, Alfred (1970). Minneapolis Rehearsals: Tyrone Guthrie Directs Hamlet. Berkeley: University of California Press. ISBN 0-520-01719-6. 
  • Rossi, Alfred (1977). Astonish Us in the Morning: Tyrone Guthrie Remembered. London: Hutchinson. ISBN 0-09-128860-6. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 James Forsyth (1976) Tyrone Guthrie: The Authorized Biography, Hamish Hamilton, London ISBN 978-0241894712
  2. ^ 2.0 2.1 Peter Hall's Diaries: The Story of a Dramatic Battle (1983) Harper & Row
  3. ^ "Obituaries: Sir Willlam Tyrone Power", The Times (26 July 1911), pp. 11. 
  4. ^ Romance of Canada series
  5. ^ www.canadianshakespeares.ca/multimedia/pdf/stratford.pdf
  6. ^ The Stratford Festival: The First 50 Years — Arts and Entertainment — CBC Archives
  7. ^ טיירון גטרי, באתר הבימה
  8. ^ אדיפוס המלך, באתר הבימה
  9. ^ Tyrone Guthrie (132) Theatre Prospect, Wishart & Co., London
  10. ^ Tyrone Guthrie (1959) A Life in the Theatre, McGraw-Hill, Columbus, OH
  11. ^ Brian Walker and Alf McCreary (1994). Degrees of Excellence: The Story of Queen's, Belfast, 1845–1995. Belfast: Queen's University Belfast. ISBN 0-85389-535-X. 
  12. ^ Obituary, Tyrone Guthrie, Palm Beach Post, May 16, 1971