טיל בליסטי לטווח בינוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיל בליסטי לטווח בינוני (אנגלית: Intermediate-Range Ballistic Missile) הינו, על פי הגדרת הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים, טיל בליסטי לטווח של 3000-5500 ק"מ. הגדרת נשק כלשהו כטיל לטווח בינוני הינה הגדרה מטעמי נוחות, ולמעשה אין הבדל גדול בין טיל חזק לטווח בינוני לבין טיל בליסטי בין-יבשתי.

טילים בליסטיים לטווח בינוני נמצאים כיום בידי ארצות הברית, צרפת, הממלכה המאוחדת, רוסיה, הודו ופקיסטן. מעריכים שטילים כאלו מצויים גם בידי ישראל, איראן וצפון קוריאה.

בגלל שטיל לטווח בינוני הוא קטן יותר, ניתן לשגר אותו יותר בקלות ממתקנים ניידים, מה שעושה את הטיל קטלני מאוד עקב היכולת שלו להסתתר ולשגר טילים ממקומות שונים. בריטניה לדוגמה, משתמשת בטילים אלו כתחמושת היחידה שלה לראשי נפץ גרעיניים, עקב היכולת לשגר טילים אלה בקלות מצוללת. צוללות בריטניה יכולות לשגר טיל זה מכל אוקיינוס בעולם, מה שהופך יכולת זאת שווה ערך לטיל בין יבשתי רגיל.

לעתים מוסבים טילים כאלו מהשימוש הצבאי למטרות של חקר החלל, ובמקום ראשי הנפץ מותקנים על הטילים לוויינים היוצאים למסלולם מחוץ לכדור הארץ. כך למשל ה-ת'ור, ה-יופיטר וה-יופיטר-C, ששיגר את הלווין הראשון של ארצות הברית - אקספלורר 1.

דוגמאות שונות של טילים בליסטיים לטווח בינוני:

פלוטון